אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יוסי לנגוצקי יחפש נפט בנמל התעופה של אילת צילומים: עמית שעל, יאיר שגיא

יוסי לנגוצקי יחפש נפט בנמל התעופה של אילת

הגיאולוג יוביל סקר תלת־ממדי ראשון מסוגו בארץ ברישיון שניתן לגוליבר ושפיר: "הנתונים על האפשרות למצוא באזור גז או נפט נמצאים בידי כבר משנות ה־90"

04.02.2019, 11:59 | ליאור גוטמן

סקטור חיפושי הגז והנפט מתעורר שוב - והפעם בדרום הרחוק. משרד האנרגיה יעניק רישיון קידוחי גז ונפט חדש לחברות גוליבר ושפיר הנדסה. מדובר ברישיון איה, לשטח שבין יטבתה לקו החוף של אילת, שם אמורים הצדדים להתחיל בקיץ הקרוב בביצוע סקר גיאולוגי תלת־ממדי ראשון מסוגו בישראל, שאותו יוביל הגיאולוג יוסי לנגוצקי. לנגוצקי נחשב אבי תגליות הגז, כשהשדה הגדול הראשון (שכיום הוא מונופול של גז טבעי) קרוי על שם נכדתו תמר. הרישיון איה קרוי על שם אחותה הצעירה של תמר.

קראו עוד בכלכליסט

כוונת הצדדים להיכנס לשותפות חיפושי גז פורסמה באפריל 2018, אך כאמור בימים האחרונים המיזם נהפך לרשמי, עם לוחות זמנים ותקציב ראשוני שנאמד כרגע בכ־10 מיליון שקל. בכוונת הצדדים להתחיל בביצוע סקר חדש בכל האזור במשך כמה חודשים. בניגוד לסקר תלת־ממדי ימי שמבוצע על ידי אוניה ייעודית, היבשתי כולל מדידה על ידי הצבה מכשור מדידה. אחת הנקודות שבהן תתבצע הססמיקה (הדמיית המבנה התת־קרקעי) היא נמל התעופה המתפנה באילת, שיושבת מפסח הקרוב.

הגיאולוג יוסי לנגוצקי. הרישיון החדש נקרא על שם האחות של תמר, צילום: עמית שעל הגיאולוג יוסי לנגוצקי. הרישיון החדש נקרא על שם האחות של תמר | צילום: עמית שעל הגיאולוג יוסי לנגוצקי. הרישיון החדש נקרא על שם האחות של תמר, צילום: עמית שעל

שדה התעופה באילת, צילום: יאיר שגיא שדה התעופה באילת | צילום: יאיר שגיא שדה התעופה באילת, צילום: יאיר שגיא

בשיחה עם "כלכליסט", הסביר לנגוצקי שהשטח האמור לא נחקר מעולם - בוודאי לא בצורה יסודית. לדבריו, "הנתונים על האפשרות למצוא באזור הזה גז או נפט נמצאים בידי כבר משנות ה־90 של המאה שעברה. במסגרת השלבים הראשונים של הטיפול ברישיון, נעבד את המידע הידוע לנו מסקר דו־ממדי, עם תוכנות ומחשבים מודרניים, כדי לקבל תמונת מצב עדכנית". במידה שהתוצאות יהיו משביעות רצון, המחזיקים ברישיון איה יעברו לחיפושי אקספלורציה, עם אפשרות לקידוח לעומק של עד 4,000 מטר. בסביבת השותפות מזכירים שסעודיה מצאה לפני כמה שנים שדה גז ונפט ענק פחות מ־150 ק"מ קו אווירי מאזור החיפוש המיועד.

תחום חיפושי הגז והנפט היבשתיים בישראל אינו מפותח כמו זה שבים, ומספר הגילויים שלו נמוך יחסית. הקידוח המוכר יותר הוא זה של גבעות עולם, שהפיק בשנים האחרונות יותר ממיליון חביות באזור ראש העין. הקידוח עשוי להיות מולאם בידי משרד האנרגיה, לאחר שהממונה על הנפט החליט ליטול מהמשקיעים את הרישיון. שר האנרגיה יובל שטייניץ נתן לצדדים ארכה עד 4 באפריל, כדי להוכיח שהם יכולים להעמיד מימון וציוד להמשך הקידוחים.

עבור שפיר הנדסה מדובר בסוג של תיקון על ניסיונותיה להיכנס כשותפה בגבעות עולם. חברת התשתיות פועלת בתחום האנרגיה, וברשותה רישיונות חלוקת גז באזור המרכז והעמקים, עם שורת חיבורים של מפעלים לרשת ההולכה הפנים־ארצית. לפני כשבע שנים שפיר אף בחנה אפשרות לכריית פצלי שמן והמרתם לנפט גולמי, אך התוכנית נגנזה.

תגיות