אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפטריוטס עשו את העבודה שלהם (בפעם השישית) צילום: Kevin C. Cox

הפטריוטס עשו את העבודה שלהם (בפעם השישית)

הערכים והמנטרות שעליהם ביל בליצ'יק בנה את חדר ההלבשה שלו לאורך השנים אולי נשמעים כמו קלישאות חבוטות אבל העובדה היא שאף אחד לא מצליח לשמור על סטנדרטים כל כך גבוהים במשך כל כך הרבה זמן. ניו אינגלנד פטריוטס ניצחו את לוס אנג'לס ראמס בסופרבול 2019 ויחגגו בימים הקרובים את טבעת האליפות השישית שלהם

04.02.2019, 07:23 | אוריאל דסקל

מספר רגעים לפני הסופרבול הראשון של ביל בליצ'יק בניו אינגלנד פטריוטס, שנת 2002 נגד סנט לואיס ראמס, המאמן החליט לשנות מסורת ארוכת שנים של הליגה.

קראו עוד בכלכליסט

במשך שנים, לפני הסופרבול כל שחקני ההגנה או כל שחקני ההתקפה הוצגו אינדיבדואלית לקהל עם היציאה ממנהרת השחקנים. אנשי הליגה שאלו את בליצ'יק מה הוא מעדיף - להציג את שחקני ההגנה או ההתקפה. הוא ענה: תציגו את כל הקבוצה אינדיבדואלית או שלא תציגו אף אחד. "אנחנו לא רצינו לרוץ לתוך המגרש כמו חבורה של אינדיבדואלים", הסביר איבן פירס, מאמן הראנינג באקס ל-Orange County Register. "אני לא חושב שאנשי הטלוויזיה העריכו את זה, אבל אנחנו היינו קבוצה. ככל שאתה יותר אינדיבדואלי, ככה יש לך יותר צרות".

טום בריידי חוגג את הזכייה בסופרבול, צילום: Kevin C. Cox טום בריידי חוגג את הזכייה בסופרבול | צילום: Kevin C. Cox טום בריידי חוגג את הזכייה בסופרבול, צילום: Kevin C. Cox

מאז, בכל סופרבול, הקבוצה של בליצ'יק יוצאת ביחד ממנהרת השחקנים. זו התפיסה בלב השושלת המפוארת ביותר שידעה ליגת הפוטבול של ארה"ב. שושלת שזכתה היום בסופרבול השישי שלה - הכי הרבה בהיסטוריה ביחד עם פיטסבורג סטילרס (שעשו את זה לאורך 35 שנה ולא 18 כמו הפאטס) - עם ניצחון 3-13 נגד לוס אנג'לס ראמס (התוצאה הכי נמוכה בכל הזמנים בסופרבול). "הדרך של הפטריוטס" - Patriot Way - היא סט חוקים וערכים שפועמים בלב המכונה הזו והופכים אותה לקבוצה שהיא. כן, אולי הקוורטרבק הגדול בהיסטוריה משחק בקבוצה הזו - טום בריידי - אבל הוא עצמו טוען ומטיף למשחק קבוצתי לפני הכול. הוא מדבר על "הקשר בינינו" על "להאמין במשהו גדול מעצמך", "אם נפסיד או ננצח, עושים את זה ביחד". כל הקלישאות הללו שמרגישות כמו סרטון מוטיבציה מתוקתק - אלו בדיוק הערכים והמנטרות שעליהם בליצ'יק בנה את חדר ההלבשה שלו לאורך השנים. הוא מחפש את האנשים שמתאימים לחדר ההלבשה הזה (רבים שעזבו את הארגון טענו ש"זה לא קל להיות חלק מהארגון הזה"), שיתאימו לדרישות שלו. התחלופה גבוהה, אבל מדי שנה הוא מצליח לבנות קבוצה תחרותית. והעובדה היא שאף אחד לא מצליח לשמור על סטנדרט כל כך גבוה, כל כך הרבה שנים.

מה הדרישות? בפשטות: Do Your Job. כשחקן תיכונים, בליצ'יק היה סנטר קטן מימדים. תפקידו היה להיות אחראי על ה-Snap, שחרור הכדור לקוורטרבק, ומאחר שלא היה גדול במיוחד (1.80 מטר כשבדרך כלל סנטרים הם האנשים הכי גדולים בקבוצה), הוא הבין שהביצוע שלו של המסירה הזו אחורה לקוורטרבק חייב להיות מושלם. בליצ'יק הצעיר היה מתאמן שעות על גבי שעות במרתף של בית הוריו בשחרור כדורים כמו סנטר על מטרה בקיר. והקוורטרבק שלו בתיכונים לא מצליח לזכור אם בליצ'יק אי פעם טעה. ביליצ'יק גם התאמן עם כדור שהרטיבו במים כדי לעשות סימולציה לתנאי מגרש רטובים. בחורף היה מתאמן עם כדור קפוא, ביובש, בלחות, בכל תנאי. בליצ'יק "עשה את העבודה שלו" וזה מה שהוא מצפה מכל שחקן ושחקן - להיות קבוצתי ולתת 100% מעצמו.

ביל בליצ ביל בליצ'יק, מאמן ניו אינגלנד פטריוטס | צילום: איי פי ביל בליצ

בריידי הוא שגרירו של בליצ'יק (המאמן המבוגר ביותר שזוכה בסופרבול בגיל 66) על המגרש במשך כמעט שני עשורים, אבל דווקא ג'וליאן אדלמן - ה-MVP של סופרבול 2019 - הוא יותר "בליצ'יקי" מאשר בריידי. אדלמן הרסיבר היה בכלל קוורטרבק בתיכון ובקולג'ים שלא קיבל מלגה משום תוכנית. הוא 1.78 מטר ונבחר 232 בדראפט 2009 על ידי הפטריוטס. אף אחד לא הזמין אותו לקומביין של ה-NFL, האירוע לשחקני העתיד של הליגה. רק ב-NFL נהפך לרסיבר (מי שמקבל את המסירות מהקוורטרבק). ביליצ'יק הפך אותו מקוורטרבק נמוך חסר סיכוי להצלחה שתפס רק כדור אחד בכל הקריירה שלו בקולג'ים, לרסיבר שאיכשהו תמיד "עושה את העבודה שלו" ומתפנה לקבל מסירות מהקוורטרבק שלו. אדלמן הצטיין היום נגד הראמס כרסיבר ובסך הכול יש לו 1,412 יארדים בפלייאוף. רק לשחקן אחד בהיסטוריה יש יותר, ג'רי רייס - הרסיבר הגדול בהיסטוריה.

אדלמן, בן לאב יהודי שרואה את עצמו יהודי וחוגג חנוכה ומדי פעם עונד מגן דויד על עצמו, הוא גם סופר וכתב כבר שני ספרי ילדים. ספרו Flying High הוא על סנאי בשם ג'ולס שמתגבר על מגבלות פיזיות שיש לו עם עבודה קשה, משמעת ו"קצת עזרה" מעז (goat) בשם טום. החיבוק הארוך של "ג'ולס הסנאי" ו"טום העז" בתום הסופרבול השלישי שהם זוכים יחדיו מלמד הרבה על האמון הרב בין השניים. בריידי חיפש בעיקר את אדלמן כשהוא היה צריך למסור מסירות קריטיות ואדלמן היה שם בשבילו כדי לתפוס כדורים ולקדם את הפאטס קדימה. השותפות המושלמת שלהם על המגרש כנראה נובעת גם מהצורך האובססיבי של השניים להוכיח לעולם שהוא טעה לגביהם. בריידי, מקום 199 בדראפט, ואדלמן, מקום 232 בדראפט, משחקים עם מוטיבציה שיש רק לאנדרדוגים. זה חיבור רגשי נדיר בליגה של סופרמנים ואולי בגלל זה השניים התחבקו שניות ארוכות בתום המשחק.

סופרבול 2019, צילום: גטי אימג סופרבול 2019 | צילום: גטי אימג'ס סופרבול 2019, צילום: גטי אימג

טום בריידי לא הבריק בסופרבול 2019 אבל עדיין הוא הצליח להביא את קבוצתו ל-13 נקודות שכללו טאצ'דאון. שש טבעות האליפות שלו - יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה - מספרות חלק קטן מסיפור ההצטיינות שלו במאני טיים. לבריידי יש 6 דרייבס (כשקוורטרבק מריץ את ההתקפה שלו) שהובילו לניצחונות ברבע הרביעי או הארכות של הסופרבול. מאז 1970 רק קוורטרבק אחד רשם 6 דרייבס שמנצחים משחקים בפלייאוף כולו (!). כלומר מה שבריידי עשה בסופרבולים, קוורטרבקים אחרים לא הצליחו לעשות בפלייאופים. לבריידי יש 13 דרייבס כאלו בפלייאוף כאשר הכי קרוב אליו הוא ג'ון אלוויי, שרשם 6. ובריידי עושה הכול בגיל 41 (הקוורטרבק הכי מבוגר שזוכה בסופרבול), שזה הישג עצום ונדיר בפני עצמו.

בריידי מבוגר משון מקוויי, המאמן של לוס אנג'לס ראמס, ב-8 שנים, אבל זה לא נראה ככה במשחק. הראמס, שפירקו את ההגנות הטובות ביותר בליגה העונה לא הצליחו להתמודד עם הניסיון, הנחישות והתחכום של השועלים הזקנים מפוקסבורו. ראמס הם הקבוצה השנייה בלבד בהיסטוריה של הסופרבול שלא מצליחה לכבוש טאצ'דאון במשחק הגדול של העונה. כמו כן, 45% מהמהלכים שלהם הסתיימו בצורה שלילית (הלכו אחורה כמה יארדים) או ללא התקדמות כלל. כמו כן, הראמס של מקוויי לא כבשו במחצית משחק בפעם הראשונה תחתיו כמאמן. אסור לטעות, מקוויי הוא גאון פוטבול שמגיל גן קורא ספרי פוטבול שסבא שלו הביא לו. סבא שלו, אגב, הוא ג'ון מקוויי, בכיר בצוות המקצועי של סן פרנסיסקו פורטיניינרס, שזכה ב-5 סופרבולים - גם כג'נרל מנג'ר של הקבוצה. למקוויי, המאמן הצעיר ביותר שהגיע לסופרבול, יש עוד הרבה הזדמנויות להגיע למשחקי גמר נוספים וככל הנראה הוא יעשה זאת. כמו בליצ'יק, גם הוא מביא לשולחן המון ידע ותשוקה למשחק ואת המנטרות של אחדות (We Not Me) , עבודה קשה ("הסטנדרט הוא הסטנדרט") ואמונה בהליך בניית הקבוצה ("סמוך על התהליך"). את ההפסד בגמר הוא לבטח יראה כשיעור מהגדול מכולם. "אין דרך אחרת להסתכל על זה מלבד ההודאה שניצחו אותי באימון הלילה", אמר לעיתונאים לאחר ההפסד. בפרפרזה לציטוט של אריה אליאס (כיעקב חלפון) מהסרט "סנוקר": "זו לא בושה להפסיד לבליצ'יק, הוא הקינג של של הפוטבול".

תגיות