אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההוצאות של בנק ישראל נחשפות: סושי בחצי מיליון שקל ויום כיף במיני ישראל ב־465 אלף שקל צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

ההוצאות של בנק ישראל נחשפות: סושי בחצי מיליון שקל ויום כיף במיני ישראל ב־465 אלף שקל

ארוחות ב־7.4 מיליון שקל, פעילויות ספורט ב־542 אלף שקל, וילונות ב־40 אלף שקל וצילומי יח"צ של המפקחת על הבנקים ב־3,000 שקל - אלו רק חלק מהוצאות בנק ישראל ב־2017 שהסתכמו ב־195 מיליון שקל ושנחשפו לבקשת התנועה לחופש המידע

05.02.2019, 06:52 | עמרי מילמן

ההיקף ההתקשרויות של בנק ישראל עם גורמים חיצוניים ב־2017 הסתכם ב־195 מיליון שקל, כך עולה מפירוט ההוצאות של בנק ישראל לשנה זו שנחשף לבקשת התנועה לחופש המידע ושמתפרסם כאן לראשונה. לצד הוצאות גדולות כמו 60 מיליון שקל על שיפוץ המבנה של הבנק בירושלים ו־7.5 מיליון שקל על שיפוץ המבנה בתל אביב והעתקת מרכז המבקרים, פירוט ההוצאות של הבנק המרכזי חושף גם שלל הוצאות קטנות יותר (ופחות) ומפתיעות (ראו תרשים).

קראו עוד בכלכליסט

נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג. "ניהול ההוצאות מתבצע לפי תקציב מסודר", צילום: עמית שעל נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג. "ניהול ההוצאות מתבצע לפי תקציב מסודר" | צילום: עמית שעל נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג. "ניהול ההוצאות מתבצע לפי תקציב מסודר", צילום: עמית שעל

ב־2017, עת כיהנה קרנית פלוג כנגידה, הבנק הוציא 7.4 מיליון שקל על אוכל ל־800—850 עובדיו — סכום דומה לסכום שהוציא ב־2016, שזכה לביקורת ציבורית נרחבת. 2.4 מיליון שקל מסכום זה הגיעו לרודריגז גריל בר — מסעדה שבה הבנק נהג לארח אורחים. כמו כן, הבנק הוציא 437 אלף שקל במסעדה בשם בנות הסושי ו־34.6 אלף שקל במסעדת סושי רחביה.

עד חושף פירוט ההוצאות של הבנק כי גם ב־2017 המשיכו עובדיו ליהנות משלל פעילויות גיבוש וספורט. בין היתר הוציא הבנק 465 אלף שקל על יום גיבוש במיני ישראל, 8,500 שקל על פעילות גיבוש בבאולינג ו־7,300 שקל על סדנת אלתור. כמו כן, הבנק הוציא 234.5 אלף שקל על התקשרויות עם מכוני כושר, 51 אלף שקל על השתתפות של עובדיו בספורטיאדה באילת וההתקשרות של הבנק עם המרכז לטניס הסתכמה בכמעט 20 אלף שקל. כדי שהעובדים יוכלו לקחת חלק בכל הפעילויות הספורטיביות האלו, הבנק רכש ציוד ספורט ב־37.8 אלף שקל. בסך הכל הוצאות הבנק על ספורט הסתכמו ב־542 אלף שקל.

כשבוחנים את סעיף ה"שונות" בדו"ח, ניכר כי התדמית של בנק ישראל חשובה לו. במהלך השנה הזו הוא שילם 369 אלף שקל לחברת GCS של אלי דוידוביץ' ויפתח קרמר עבור ייעוץ תקשורתי ו־225 אלף שקל לחברת אפקטיב־טיב העצמה ומנהיגות עבור קורסים וייעוץ. בנוסף, הבנק מימן לעובדיו קורסים באנגלית ב־48.6 אלף שקל ואימונים למנהליו ב־114 אלף שקל. כמו כן, הבנק הוציא 3,000 שקל על תמונות היח"צ של המפקחת על הבנקים חדוה בר.

מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד רחל אדירי מסרה כי "ישנה חשיבות עליונה לכך שהמידע יהיה נגיש ושקוף כדי שהציבור יוכל לבחון את השימוש שיחידות ממשלתיות עושות בכספי ציבור".

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "ניהול הוצאות בנק ישראל מתבצע לפי כללים מחמירים ובצורה זהירה ואחראית במסגרת תקציב מסודר; ובכל הקשור להוצאות על רווחת העובדים — גם באישור הממונה על השכר באוצר. בדומה למקומות עבודה רבים במשק, בנק ישראל מייחס חשיבות לפעילויות תרבות וספורט. בנוגע להוצאות ההסעדה, מאחר שמבנה הבנק עבר שיפוץ, הבנק התקשר עם שלוש מסעדות. נדגיש שעלות הארוחות כוללת השתתפות כספית של עובדי הבנק (כ־23%)".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



267 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

266.
ההשוואה הנכונה היא לבנקים וחברות בתחום הכלכלה בשוק הפרטי
אצלם אני בטוח שלא חוסכים בכספים על העובדים... אם אנחנו רוצים שהאנשים ששומרים על הכסף שלנו(!!!) יהיו הכי טובים שיש וגם לא יתפתו לקחת מה שלא שייך להם - עדיף לתת תנאים טובים ודומים למה שיקבלו במשרה מקבילה בשוק הפרטי. אם החסכון הוא בדמות הטבה וצ'ופרים קולקטיביים שחוסכים עלויות שכר רוחביות גבוהות יותר (ופנסיה גבוהה יותר. מהכיס של אזרחי המדינה, כאמור) - ובמקביל נותנים לעובדים תחושה של מקום עבודה איכותי - אז בכלל טוב.
מרקו  |  11.02.19
לכל התגובות