מבחן התוצאה של יואב גלנט: דחף את הדיור הציבורי, תקע את ההתחדשות העירונית

כהונת יואב גלנט במשרד הבינוי והשיכון, שבאה לקצה לפני כשלושה שבועות, היתה מפתיעה. דווקא האלוף במיל', שטרם כניסתו לפוליטיקה הסתבך בפרשת פלישה לקרקעות לא לו במושב עמיקם, ניווט את משרד הבינוי והשיכון לפעילות חברתית בהיקפים שכמוהם לא היו במשרד זה עשורים.

שר הבינוי והשיכון היוצא יואב גלנט. רק תחנת ביניים לתפקיד אחר | צילום: עומר מסינגר

גולת הכותרת היתה חזרתה של המדינה לרכישה ובנייה של דירות דיור ציבורי, לאחרי שנים ארוכות שבהן מכרה בלבד, ואגב כך דלדלה את מאגר הדירות הדיור הציבורי עד שהפך ללא אפקטיבי. בנוסף לכך פעל המשרד בתקופתו של גלנט ביישובי החברה הערבית, והשקיע 670 מיליון שקל בתוכנית שיקום שכונות, שהוביל סגנו של גלנט, ז'קי לוי. אולם על כהונתו העיבו כמה מאפיינים אשר יגרמו לכך שכהונתו של גלנט תיזכר כפספוס. הראשון הוא המספר הרב של העימותים אשר ליוו את הקדנציה, שעיכבו וחיבלו בכמה מהפעולות החשובות ביותר שהיה על גלנט לבצע.

גורם נוסף שהשפיע לרעה על כהונת גלנט היה החלטתו בשלב מוקדם של הקדנציה כי עתידו בליכוד. כך, בעודו מכהן כשר מטעם כולנו, הושפעו כמה מהחלטותיו החשובות ביותר משאיפתו לצבור כוח ופופלריות לקראת הפריימריז המתקיימים היום במפלגה.

שיקול זה השפיע על המינוי החשוב ביותר של גלנט בקדנציה הנוכחית — זה של ראש עיריית חדרה לשעבר חיים אביטן למנהלה הראשון של הרשות להתחדשות עירונית. אביטן נעדר כל רקורד של ממש בתחום ההתחדשות, אולם היותו אחד האישים החזקים במרכז הליכוד שיחק כאן תפקיד מכריע, ולא הועילו מחאותיו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. במקום לקום בראשית 2016 החלה הרשות לפעול בראשית 2018.

גם יחסיו העכורים של גלנט עם שר האוצר ויו"ר הרשימה שלו משה כחלון היו בעוכריו. כהונת ראש הרשימה שלו כשר האוצר היתה אמורה להקנות לגלנט דלת פתוחה בלשכת השר ולהקל עליו לגייס כספים למטרותיו. בפועל, היחסים התקררו כבר בראשית הקדנציה, ובין השניים שרר רוב הזמן נתק.

תור הזכאים התארך יותר

במסגרת המפנה במדיניות לגבי הדיור הציבורי שבה המדינה לרכוש דירות. כ־2,200 מהן נרכשו בין 2015 ל־2018. אלא שבכך לא היה כדי לשנות את המשך מגמת הצטמצמות המאגר, אשר ירד מכ־60 אלף דירות בעת כניסת גלנט לתפקיד לכ־55 אלף כיום. זאת בשל המשך מכירת הדירות לדיירים, במסגרת חוק הדיור הציבורי, שנעשית בקצב גבוה יותר מקצב הרכישה. בסופו של דבר סיים גלנט את כהונתו כשתורות הזכאים הממתינים לדירות אף ארוכים יותר מאלה שהיו כשנכנס.

במקביל, הגדיל משרד השיכון את היקפי הסיוע בשכר דירה בתקופת גלנט בקרוב לחצי מיליארד שקל לשנה. ממיליארד וחצי שקל ל־145 אלף משקי בית, ל־1.96 מיליארד שקל ל־171 אלף משקי בית. בתקופת גלנט חזר הסיוע במשכנתא להיות כלי סיוע מרכזי בדיור. כאשר נכנס גלנט למשרד, עמד מספר המוטבים בשנה על כ־2,000, ובשנת 2018 הכפיל עצמו פי חמישה והגיע ל־10,000, זאת תוך שהיקף הסיוע במשכנתא עולה מ־130 מיליון שקל ל־471 מיליון שקל.

העדיף את הפלסטינים ואיראן

גלנט השקיע מאמצים רבים בקידום הקמתם של יישובים כפריים חדשים בעיקר בדרום הארץ. תוכנית שקידם להקמת חמישה יישובים חדשים הוקפאה תחילה על ידי מינהל התכנון, שהתנגד לה בנחרצות. אך גלנט התעקש על החשיבות הביטחונית שבהקמתם והצליח לאשר שניים מתוכם — עיר אובות שבערבה, ודניאל שצמוד לאופקים. יישוב נוסף — נווה גוריון — אושר לבסוף כהרחבה של יישוב קיים. לצד זאת אושרה הקמתו של היישוב שיבולת בגליל.

בשורה התחתונה היה יואב גלנט שר שיכון ששידר כל העת שכהונתו במשרד היא תחנת ביניים בדרך לתפקידים בכירים יותר. רוב מוחלט של התבטאויותיו בתקשורת לא עסקו בתחום שעליו הוא ממונה, והפלסטינים ואיראן היו בראש מעייניו. הפריימריז היום בליכוד יספקו מבחן תוצאה נוסף לכהונתו: האם פעולותיו השונות במשרד לגיוס תמיכה פוליטית צלחו בידו.