אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סטארט-אפ משפחתי: "מוזר לקבוע את המשכורת של אחי" צילום: עמרי שפירא

סטארט-אפ משפחתי: "מוזר לקבוע את המשכורת של אחי"

מתחושת הביטחון והנאמנות לשותף העסקי, דרך חילוקי הדעות והתחרותיות, הדיבורים על העסק בארוחות שישי ו'סגירת' המתנות לימי ההולדת המשפחתיים בזמן פגישות בעבודה - הכירו ארבעה זוגות אחים שהקימו סטארט-אפ ביחד

05.02.2019, 12:36 | מעין מנלה

הקמת סטארט-אפ רצופה במהמורות וקשיים, יש עליות וירידות אבל בחירה נכונה של שותפים לדרך יכולה להגדיל את סיכויי ההצלחה. בחיפוש השותפים הנכונים יש גם כאלה שהחליטו להשאיר את הכל במשפחה - והקימו מיזם ביחד עם אח.

קראו עוד בכלכליסט

מצד אחד בבחירה באח כשותף יש ביטחון שכן יש היכרות עמוקה ורבת שנים אך מצד שני יש אתגרים ייחודיים לעבודה הצמודה והאינטנסיבית לצד בן משפחה. הכירו ארבעה זוגות אחים שהקימו מיזמים טכנולוגיים ביחד:

יובל ויגאל קמינקא - JoyTunes

יובל ויגאל קמינקא הקימו ביחד עם שותף שלישי רועי איציקובסקי את הסטארט-אפ המוסיקלי JoyTunes. יובל, מנכ"ל החברה ורועי הם בוגרי 8200 ובעלי תואר שני ממכון ויצמן ויגאל, אחיו הקטן של יובל הוא מוסיקאי.

"כשאתה בודק מישהו שאתה רוצה לעבוד איתו יש המון הימורים - מקצועיים, תרבותיים, אמון, אתיקה - הרבה דברים שצריך לבדוק ובסופו של דבר אתה מהמר. על אנשים שאתה מכיר כל חייך אתה לא צריך להמר, כי אתה כבר יודע - מכיר אותם מאוד לעומק ויודע את כל הדברים שבבדיקה קרה ומחושבת של מיהם האנשים איתם אתה רוצה לעבוד יש לך צ'ק ליסט שהרבה ממנו כבר מכוסה", אומר יובל קמינקא, מנכ"ל JoyTunes. "מצד שני צריך לעשות ניהול סיכונים בעבודה עם אח ואני חושב שאחרי כמה וכמה שנים עם שני מייסדים שאחד חבר ואחד אחד הדברים החשובים ביותר הוא השקיפות. כמו שאומרים על זוגיות שזו עבודה כך גם בשותפות. אנחנו נותנים פידבקים אחד לשני, מדברים על החלטות, מאוד הוגנים אחד עם השני. יש משהו מוזר בזה שאני קובע את המשכורת של אח שלי ושל חבר טוב. זו מוזרות דומה לזה שאני צריך לקבוע את המשכורות של עצמי. לכולנו ברור שאנחנו עושים משהו שמטרתו לשפר את העסק - לבנות משהו שהוא באמת גדול".

מימין: יובל ויגאל קמינקא, מייסדי JoyTunes, צילום: עמרי שפירא מימין: יובל ויגאל קמינקא, מייסדי JoyTunes | צילום: עמרי שפירא מימין: יובל ויגאל קמינקא, מייסדי JoyTunes, צילום: עמרי שפירא

בעסק שהקימו יש הרבה אלמנטים משפחתיים. "ההתחלה הייתה כאשר ביליתי זמן במשחקי מחשב עם האחיינים שלי, ילדים קטנים שלא יודעים אנגלית אבל ממש שלטו בכל המשחקים ושם בעצם התחלנו את החברה מתוך רעיון של גיימיפיקיישן. של לקחת את התרגול המוזיקלי הטכני ולהפוך אותו להרבה יותר משחקי וכיפי. המשפחה שלנו מאוד מוסיקלית ואחי הקטן הוא מוזיקאי מקצועי והיה המועמד המושלם לכן הבחירה הייתה קלה. אח נוסף שלי שהוא ד"ר לחינוך נתן ייעוץ פדגוגי וההורים שלי היו משקיעים בהתחלה עוד כשאף אחד לא הסתכל לכיוון שלנו", הוא מספר.

יש רגעים שחשבת "אם הוא לא היה אח שלי אז..."?

יש רגעים כאלה בעיקר במשברים שחשבתי "וואו, אם זה לא היה אח שלי כנראה שלא היינו שורדים את המשבר הזה". ברכבת ההרים של סטארט-אפ היו לנו גם תקופות לא טובות כולל אחת לפני כמה שנים כשהיינו צריכים לעשות פיטורים ואנשים מסביב אמרו שאי אפשר כבר לצאת מהמשבר הזה - דווקא אנחנו כצוות יצאנו מזה בענק. זה הגיע מהמקום שבו יכולנו לשבת ולדבר בפתיחות על מה עושים, אם סוגרים, אם רצים וממשיכים - אם לא הייתה את התחושה של הביחד כבר מזמן היינו סוגרים. האמון כאן הוא עיוור, אני יודע שאם אח שלי נמצא שם הוא יעשה מה שצריך וייתן את המקסימום.

אתם מצליחים להפריד בין המשפחה לעבודה?

החלטות של מתנות היום הולדת המשפחתיות אני והוא סוגרים בעבודה בפגישות אחד על אחד שלנו. אבל אני כן מנסה לעשות הפרדה בין הכובעים. בבית יש עקיצות שהדרך היחידה שלי להיות מעל יגאל הייתה לפתוח חברה ולהיות המנכ"ל שלו כי הוא כל כך הרבה יותר מוצלח ממני.

שלומי וניצן גוטמן, Voicenter

שלומי וניצן גוטמן הם אחים תאומים, בני 35 שהקימו לפני 12 שנים את חברת Voicenter. הם גדלו בנס ציונה וכבר בבית הספר היסודי היו מאלה שאחראים על מערכת ההגברה בבית הספר. בחטיבת הביניים היו אחראים על חדר התקשורת, הפקות הווידאו, אתר האינטרנט והעיתון. "עוד ביסודי היו לנו הרבה פעילויות משותפות. אנחנו משחקים ועובדים יחד במחשב מגיל 10", אומר שלומי. ניצן מיד מתקן: "אני לא חושב שאי פעם שיחקנו יחד משחק מחשב, תקן אותי אם אני טועה". הם התעניינו בתקשורת ומחשבים מגיל צעיר ולמדו באופן עצמאי. בצבא שירתו יחד בגולני, שלומי השתחרר והקים חברה בתחום הפרסום והשיווק אונליין. כשניצן השתחרר הוא הצטרף ויחד, בגיל 23, הקימו את Voicenter שמספקת לארגונים שירותי מרכזיה מתקדמים. היום שלומי הוא ה-CTO של החברה וניצן היה מנכ"ל עד לפני חצי שנה וכרגע מנהל הפיתוח העסקי.

מימין: שלומי וניצן גוטמן, מייסדי Voicenter, צילום : עדי וינר מימין: שלומי וניצן גוטמן, מייסדי Voicenter | צילום : עדי וינר מימין: שלומי וניצן גוטמן, מייסדי Voicenter, צילום : עדי וינר

 

"כמובן שהדרישות שלנו אחד מהשני בתור אחים הן הרבה יותר גבוהות מאשר כל שותף או עובד אחר. יחד עם זאת יש לזה את היתרונות של הביטחון ולסמוך אחד על השני. לפעמים אין ספק שהעבודה והחיים הפרטיים טיפה מתבלבלים. הייתרון המשמעותי ביותר הוא שגדלנו באותו עולם ערכים ולכן היכולת לנהל בצורה משותפת, להבין אחד את השני ולקבל החלטות משותפות ביחד היא יותר טובה" , אומר שלומי. "הייתרון הגדול הוא, בהשאלה מתחום התקשורת, אם שרת ראשון נופל השרת השני מגבה אותו. יש ייתרון בכך שאתה תמיד יודע שאחיך התאום יכול לחפות עליך", מוסיף ניצן.

הם מספרים שלכל אחד יש את השטחים שלו בעבודה ויש הפרדה אבל מאוד קשה להפריד בין העבודה לבין הבית. "בארוחות שישי מדברים על עבודה למרות שאף אחד לא רוצה בזה. החברה מאוד משפחתית וזה מגיע עם הרבה יתרונות והרבה חסרונות", אומר שלומי.

העובדה שהם תאומים גם תמיד 'שוברת את הקרח' בפגישות עם גורמים חיצוניים. "אין פגישה שאני פותח בלי להגיד שאני האח היפה והוא האח המכוער", הוא אומר. העובדים צוחקים שיש ביניהם טלפתיה אבל למעשה הם מקפידים על אינטראקציה שוטפת שמאפשרת להם לנהל את החברה בלי שתהיה החלטה שהתקבלה מבלי ששניהם מודעים אליה. "ממש כמו בכל שותפות התקשורת השוטפת מציפה את הקשיים והדילמות ומרככת את הצד השני ברגע שיש טעויות. ברגע שמנהלים יודעים להציף את הקשיים שלהם אז גם אם נעשות טעויות אין הפתעות כי תהליך קבלת ההחלטות הוא משותף. להפסיד ולנצח ביחד זה החולשה או החוזקה של הארגון", אומר ניצן.

צח ומור רם-און, חברת INTSITE

התאומים צח ומור רם און, בני 33, הקימו סטארט-אפ בחממת קרן טרה מיקנעם במטרה לפתח מנופים אוטונומיים לתעשיית הבניה. צח הוא מהנדס אזרחי ומור הוא מהנדס אווירונאוטיקה שעבד ברפאל. "הוא הביא את הבעיה והצורך ואני אמרתי 'מה הבעיה לעשות עגורן אוטונומי' וככה החלטנו לשתף פעולה באופן שכל אחד מביא את הצד שבו הוא חזק, אני מוביל את הפיתוח הטכנולוגי והוא את הצד העסקי בעקבות ההיכרות עם ה'שטח'", אומר מור. במקרה שלהם ההפרדה בתחומי האחריות הייתה חשובה במיוחד. "אנחנו דואגים לשבת בחדרים נפרדים כי להיות יחד 24/7 זה יותר מדי. יש הפרדה ברורה כך שכל אחד יודע מהם תחומי האחריות שלו וגם יש הפרדה פיסית בחדרים. שנינו נורא תחרותיים, כילדים שנינו הלכנו לאותו חוג ג'ודו ולכל אורך החיים זה תמיד היה 'למי יש ציונים יותר טובים', 'מי מתקבל ליחידה טובה יותר בצבא' וכו', זה גורם לכך שאנחנו מדרבנים אחד את השני", הוא מספר.

צח ומור רם-און, מייסדי INTSITE צח ומור רם-און, מייסדי INTSITE צח ומור רם-און, מייסדי INTSITE

 

האתגר המשמעותי ביותר מבחינתם הוא להפריד בין החיים המקצועיים לפרטיים. "זה קשה לעשות את ההפרדה. בסוף בארוחות משפחתיות ההורים שלנו כבר מתחילים לייעץ וזאת נהית מערכה משפחתית. עם זאת באופן חד משמעי לא הייתי רוצה אף שותף אחר בחברה. דווקא בגלל שאנחנו אחים תאומים זה נותן לנו ייתרון עצום ביכולת לתקשר אחד עם השני", אומר צח. בנוסף, העובדה שהם תאומים הרבה פעמים משמשת כ'שובר קרח' כאשר הם נפגשים עם משקיעים או חברות. "לא יודע אם הייתי מרגיש בנוח עם שותף, מנכ"ל שהוא לא אחי לשלוח לו סמס ב-3 בבוקר או לקפוץ אליו הבייתה ארבע פעמים בשבוע לתת לו דברים שקשורים לעסק", אומר מור.

נושא קבלת ההחלטות בחברה גם כן מאתגר מבחינתם מכיוון שלעתים משתרבבים להחלטה גם היבטים אישיים. "ככלל נשתדל לקבל החלטה פה אחד בהסכמה ובתקשורת ולא להטיל מטבע. יש לנו את הדירקטוריון שיכול לתת לנו את המילה האחרונה אבל עד היום לא נתקלנו במצב כזה", אומר מור. "אנחנו מקפידים לתקשר בצורה אינטנסיבית וברגע שיש מחלוקות לפתור אותן כדי לא להגיע למקומות של הריב. כדי שסטארטאפ יצליח צריך להסיר את האנרגיות השליליות כמה שיותר מהר".

מיכאל ודניאל גבאי, טריגו ויז'ן

היוזמה להקמת הסטארט-אפ טריגו ויז'ן שמפתח חנויות פיסיות אוטונומיות לפני כשנה הייתה של מיכאל, שהציג את הרעיון בפני אחיו שהוא יותר בצד הטכנולוגי - והוא פסל אותו על הסף. "היינו נפגשים כל יום שישי באופן קבוע ובאחת הפעמים הצעתי את הרעיון להקים את החברה. הוא חזר אלי אחרי יומיים של מחשבה והתחלנו להתגלגל", מספר מיכאל, שמשמש כמנכ"ל החברה כאשר אחיו הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות.

מימין: דניאל ומיכאל גבאי, מייסדי טריגו ויז מימין: דניאל ומיכאל גבאי, מייסדי טריגו ויז'ן | צילום: עומר הכהן מימין: דניאל ומיכאל גבאי, מייסדי טריגו ויז

 

 

"באופן כללי להיות מייסד של חברה עם עוד שותפים זאת חוויה מאוד עוצמתית. יש קירבה מאוד חזקה וזה מורגש שיש ערכים משותפים ודרך פעולה משותפת אז על אחת כמה וכמה כשמדובר באחים. אני חושב שבמקרה שלנו בגלל שמצד אחד יש לנו ערכים מאוד דומים ומצד שני אנחנו מאוד שונים מבחינת תחומי העניין והמומחיות - אנחנו משלימים אחד את השני. הדרך היזמית היא קשוחה. להקים חברה זה עסק קשה וקשוח ויש הרבה מהמורות בדרך. עצם זה שאנחנו אחים זה גרם לנו חיבור מאוד חזק ויכולת לעבור את המהמורות האלה. בתחילת הדרך נתקלים בהרבה מאוד קירות ועצם העובדה שאנחנו מגיעים עם חיבור מאוד חזק זה גורם לנו לביטחון ועזר לנו להתגבר על כל האתגרים של להקים חברה", הוא אומר.

הם גדלו בקיבוץ, ושהו בלינה משותפת עד גיל שש ושלוש. יש ביניהם שלוש שנים הבדל אבל עדיין משקיעים התבלבלו ביניהם ופנו לדניאל כאילו הוא מיכאל. שניהם שירתו בצבא בקבע, ולאחר שהשתחררו החליטו להקים את המיזם המשותף. הם מאוד מקפידים שלא לערבב בין המשפחה לבין העסק. "מן הסתם כמו כל יזם שחי את החברה שלו בנשמתו יש זליגה של העסק לכל דבר בחיים, אבל אנחנו מאוד משתדלים לא לעשות קישור בין המשפחה לבין העסק", אומר מיכאל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות