גילעד אלטשולר: "יש אינפלציה בישראל, דרך החישוב שלה מעוותת"

האם באמת אין אינפלציה בישראל? גילעד אלטשולר, ממייסדי בית ההשקעות אלטשולר שחם ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות סבור שיש גם יש.

בפאנל שהתקיים אתמול (ב') במסגרת כנס של פרופיט מקבוצת פסגות (בניהולם של אסף בנאי ושלומי אלברג) ביקר אלטשולר את האופן שבו המדינה מחשבת קיומה או היעדרה של אינפלציה על בסיס מדד המחירים לצרכן שכמובן בהתאם אליו מתעדכנות ההתחייבויות צמודות המדד של המדינה (בין היתר לשכר העובדים שלה).

"הדרך בה מחשבים את האינפלציה היום חסרה מספר רכיבים שמשפיעים עליה: בריאות (שכלל לא נכללת במדד המחירים לצרכן – ר"ב), חינוך, שכר דירה (שלשיטתו נמדד במשקל חסר – ר"ב) ושירותים נוספים שאינם נמדדים היום כמו שצריך, כאשר בפועל קיימת אינפלציה. ההוצאה על בריאות בכל העולם רק הולכת וגדלה ועוד מעט אי אפשר יהיה בלי ביטוח בריאות פרטי. כך גם לגבי חינוך - גם שם תהיה האינפלציה.

הדרך בה מחשבים את האינפלציה היום חסרה. מדובר בשירותים שהממשלה אינה מצליחה לספק לנו, לדעתו האינפלציה בתחומים אלה היא 15% לשנה אבל הם לא נמדדים, בדיוק כפי שלא מודדים כפי שצריך את שכר הדירה".

כזכור, מדד המחירים לצרכן הוא הכלי שעל בסיסו מחושבת האינפלציה בישראל. המדד אמור לבדוק את השינוי במחירי המוצרים על בסיס סל מוצרים שאת משקלותיו מעדכנים מידי תקופה על בסיס רמת הצריכה שלהם על ידי משקי הבית.

לאחרונה עדכן הלמ"ס את משקלות מדד המחירים באופן הבא: סעיפי הצריכה הגדולים ביותר בסל הצריכה הממוצע של משקי בית הם דיור (24.1%, תחבורה ותקשורת (20.3%) מזון – 17.5%. אף על פי כן משקל סעיף הדיור ירד בהשוואה לסל של 2018 שעמד על 25% ואילו משקל המזון עלה – 17.5% לעומת 16.7% ב-2018.

גילעד אלטשולר | צילום: עמית שעל

לאופן שבו מחושבת האינפלציה דרך מדד המחירים לצרכן יש כאמור חשיבות קריטית מכמה אספקטים. מחד היא משפיעה על החובות של המדינה - הן על גיוסי החוב שביצעה והן על שכר העובדים ולכן יש למדינה אינטרס באינפלצה נמוכה. מצד שני, בנק ישראל מתבסס בין היתר על נתוני הלמ"ס כדי לקבוע את המדיניות המוניטרית שלו כאשר יש חשש להתפרצות אינפלציונית כלי העלאת הריבית אמור לצנן את עליית המחירים.

כל עוד האינפלציה נמוכה אין לבנק ישראל תמריץ להעלות ריבית שכמובן מצידה אמורה לצנן ביקושים לנכסים כמו השקעות ודיור בין היתר בשל התייקרות ההלוואות ומנגד העדפת פיקדונות סולידיים שיציעו אז ריבית גבוהה יותר.