צילום: Instagram(Private Jet Studio)
#החיים_ שקניתילי
משתמשי אינסטגרם מנסים לבנות פסאדה של חיים מושלמים? מצוין, הם בטח ישלמו בשביל זה כסף. כך נראית התעשייה הצומחת במהירות של חברות שמספקות שירותים לתמונות מפוברקות: מבגדים שמיועדים רק לצילום של רגע, דרך מטוס פרטי להנצחה ברקע ועד באטלר שימצא את הפילטר הכי מהמם ויעלה הכל במקומכם
במאי 2017 קרתה לראפר האמריקאי Bow Wow תקלה קטנה. הוא העלה לאינסטגרם צילום של מטוס מנהלים פתוח ולידו מרצדס נוצצת, בקומפוזיציה שיצרה את הרושם שהרגע הוא יצא מהמכונית ומיד ייכנס למטוס. "יום נסיעות. נוסעים לניו יורק לקידום 'מְגַדלים היפ־הופ'. בואו נצאאאאא", כתב כחלק משיווק סדרת הטלוויזיה בכיכובו שעמדה לעלות. אלא שזמן קצר לאחר מכן נוסע ערני צילם את הראפר בטיסה מסחרית לניו יורק.
Bow Wow השתמש בשירותים של Private Jet Studio, חברה רוסית שהנכס העיקרי שלה הוא מטוס גולף־סטרים G650 מקורקע. היא מציעה לכל המעוניין להצטלם איתו ובו, כולל מושבי עור רחבי ידיים, שטיחים עבים, חלונות מעוגלים שמחדירים אור רך, דיילת שמגישה שמפניה וגם מרצדס ונהג שבהינתן האות יעמוד ליד המכונית ויפתח את הדלת לנוסע המאושר שממריא לשום מקום. השכרת המטוס לשעתיים עולה 600 שקל, אם מוסיפים צלם סטילס המחיר מטפס ל־800 שקל, וצילום וידיאו כבר מכפיל אותו. "זה המטוס העסקי הכי גדול, הכי מהיר והכי יקר", נכתב באתר החברה. "תוכלו לארגן יום צילום בלתי שגרתי ובלתי נשכח עבורכם ועבור הלקוחות שלכם".
אחד הטרנדים החמים באינסטגרם הוא Outfit of the day: אנשים מצטלמים עם הקומבינציה האופנתית המהממת שהם לבשו היום, ושלא יחזרו עליה לעולם. מחר הם כבר יפציצו עם לוק חדש. בזכות הטרנד הזה פורחות חברות השכרת הבגדים, ובראשן Rent the Runway (RTR), שהקימו לפני עשור ג'ניפר פלייס וג'ניפר היימן. "יש לחץ על נשים. אי אפשר ללבוש פעמיים את אותו הבגד כי החברים שלנו ראו אותו במדיה החברתית. מגוחך ככל שזה יישמע, זה מה שמניע את העסק שלנו", אמרה היימן בראיון ל"פורבס".
מתברר שהחרדה להיתפס עם אותו הבגד בשתי תמונות שונות באינסטגרם היא מנוע כלכלי חזק. המנויות של RTR יכולות לקבל עשרות אלפי פריטי אופנה, בשני מסלולי חברות: במסלול RTR update, תמורת 89 דולר לחודש כל מנויה יכולה לקבל ארבעה פריטים במשך כל אותו החודש, שאותם תלבש ותחזיר. במסלול RTR unlimited, תמורת 159 דולר לחודש כל מנויה יכולה להחזיק בכל רגע ארבעה פריטים, ולהחליף כמה שהיא רוצה. יש לחברה כיום יותר מ־9 מיליון מנויות בארצות הברית. היא גייסה עד כה 416 מיליון דולר מג'ק מא, ביין קפיטל, אמריקן אקספרס ונצ'רס, פידליטי ומשקיעים בולטים אחרים, ובסבב הגיוס שעשתה לפני כשנה שווייה הוערך ב־800 מיליון דולר. "כלכלת השיתוף פוגשת את דור הפייסבוק־אינסטגרם", הגדירה את ההצלחה הזאת ג'ולייט דה בוביגני, שותפה בקרן קליינר פרקינס שהשקיעה ב־RTR.
לפי סקר של חברת הביטוח הבריטית שופילד, 40% מהמילניאלס בוחרים יעד לחופשה לפי השאלה אם הוא מצטלם טוב. סקר של Booking.com בקרב 21,500 מטיילים מ־29 מדינות, כולל ישראל, מצא ש־28% בוחרים יעד חופשה שיש בו מה לצלם ולהעלות לאינסטגרם; 17% מנסים להגיע למקומות שבהם שהו סלבס; ו־9% מנסים לשחזר צילום של אושיית אינסטגרם אהובה. סקר של אתר המרת המטבעות WeSwap מצא ששליש מהנופשים חושבים שלפרסם תמונות אונליין מהחופש זה חשוב כמו החופש עצמו.
בתי מלון בעולם מיהרו להפנים את זה. כך למשל, רשת Ibis השוויצרית מציעה בייביסיטר לחשבונות המדיה החברתית של האורחים, תמורת 90 דולר ויותר: הם יכולים להיות בחופש אמיתי, להתנתק מהאינסטגרם אבל עדיין לשמור בו על נוכחות מעוררת קנאה, כי הסיטר (בתמונה) יתעד אותם ויעלה בעצמו את התמונות עם ההאשטג postedbysocialmediasitter#. מלון קונרד במלדיביים מציע באטלר אינסטגרם, שמסייע לאורחים לתפוס את הרגעים המושלמים לצילום. הוא מלווה אותם בסיור לוקיישנים, ממליץ על השעות האופטימליות לכל לוקיישן ונותן טיפים, למשל לתנוחות יוגה פוטוגניות. אפשר גם לצאת לפעילות של כמה שעות ברחבי הריזורט שתתועד בידי הבאטלר, למשל סדנת בישול במסעדה התת־ימית או סיור בשוניות האלמוגים. "חברי הצוות שלנו מתבקשים לעתים קרובות לצלם את האורחים. הרגשנו שזה רק טבעי לתת לאורחים אופציה לקבל את השירות הזה באופן רשמי", הסבירה קימברלי רוברטס, מנהלת השיווק והתקשורת של המלון, למגזין "מיק".
מלון Kimpton de Witt באמסטרדם הכשיר את עובדי הקבלה להעניק לאורחים צילומי אינסטגרם, בדגש על הזוויות הנכונות, המסגרות המתאימות והפעלת המצולמים, והוא גם מציע אטרקציות פוטוגניות כגון שלטים מיוחדים, כיסאות תלויים וריצוף מרשים בלובי. אפילו ספינת השיט הגדולה בעולם, Symphony of the Seas של רויאל קריביין, מעסיקה אינסטגרמר במשרה מלאה, שמסייע לאורחים בצילומים ומעניק להם השראה.
מראשית ימי התיירות אנשים מגיעים למקומות חדשים ומביכים את עצמם בלבישת התלבושת המסורתית המקומית. כשהומצאה המצלמה, התמונות נהפכו לחלק מהעניין. האינסטגרם כמובן לקח את זה לקצה. ביפן, למשל, תמיד השכירו לתיירים קימונו וסייעו באיפור וסידור שיער מסורתי למען תמונה; כיום זה מלווה בהפקות מושקעות. למשל של מרכז Yumeyakata בקיוטו, שמציע סיורי תיירות בעיר, פלוס קימונו מסורתי פלוס צלם (חצי יום ב־1,700 שקל, יום ב־2,600 שקל, קימונו ב־100-60 שקל, ו־700 תמונות באיכות טובה).
ובינתיים בלונדון, שירלי זילברמן, המוכרת יותר בכינוי "הלונדונית", מציעה לישראלים שלל סיורים בעיר; אחד מהם הוא Insta-Walk, שמומלץ לבלוגריות, חובבות עיצוב ואוהבות אינסטוש: "סיור צבעוני במיוחד העובר בין המיקומים הכי פוטוגניים באחת השכונות האופנתיות בעיר... במהלך הסיור נקבל טיפים על צילום באינסטוש ונצבע את חשבון האינסטגרם האישי שלכם בתמונות מהממות". גם מדריך התיירים הידוע בעולם, "Lonely Planet" מציע עכשיו באתר ובאפליקציה שלו מאות המלצות לסיורי אינסטגרם בכל העולם, כאלה שעוברים באתרים יפים במיוחד ביעד שאליו הגעתם ומספקים את הזדמנויות הצילום הטובות ביותר.
Flytographer ו־Shoot My Travel הן שתי חברות שמחברות בין תיירים לצלמים מקומיים, שמעניקים להם בוק בלתי נשכח ואינסטגרמי. ב־Flytographer החבילה הזולה ביותר עולה 250 דולר, ל־30 דקות בלוקיישן אחד ו־15 תמונות דיגיטליות, והיקרה ביותר עולה 650 דולר, וכוללת שעתיים צילום, כמה לוקיישנים ו־60 תמונות. ב־Shoot My Travel מחיר החבילות מתחיל ב־195 דולר.
לא רק חברות מערביות עלו על הקונספט; את כפר התיירות האינדונזי Kalibiru האינסטגרם הציל. ב־2008 תושבי הכפרים באזור הקימו פארק חבלים בגובה צמרות העצים. הם ציפו לתיירים שמחפשים אתגר מסעיר, ובמקומם קיבלו דוגמנים בעיני עצמם שמחפשים את זווית הצילום המושלמת. אז הם תכננו מחדש את האטרקציה כדי שתציע תמונות מוצלחות יותר — הסתירו את החבלים, התקינו מצלמות משלהם ושכרו צלמים שיסייעו לתיירי האינסטגרם בדרך להשגת הפריימים הטובים ביותר. זה עבד, וכיום התיירים ממתינים שעות בתור לצילום. לנוכח הביקוש אפילו הוקם אתר צילומים נוסף, וכעת מבקרים בשני הפארקים כמעט 400 אלף תיירי אינסטגרם בשנה.
חתונות הן אירוע מורכב, ועכשיו צריך גם לנהל את הבלגן של התמונות במדיה החברתית, אלה של הצלם הרשמי מהמצלמה המקצועית ואלה מהסמארטפון שעולות בלייב ואלה של האורחים שלא מקפידים על התיוגים, כך שכל תיעוד האירוע מתפזר לגמרי. כעת חברת Happily Ever #Hashtagged מייצרת האשטג ייחודי לבני הזוג שאמור לסמל את הזוגיות שלהם ולשמש את כל האורחים (האשטג עולה 50 דולר, שלושה האשטגים ליתר ביטחון 95 דולר, ועם האשטגים למסיבות הרווקים/רווקות החבילה עולה 125 דולר).
ב־Maid of Social האשטג הוא רק חלק קטן מהשירות: החברה מתמחה בתכנון אסטרטגיה למדיה החברתית שתלווה את החתונה. "אלפי אנשים — האורחים שלכם, החברים ובני המשפחה שלא יכולים להיות בחתונה, העוקבים שלכם במדיה החברתית וחטטנים ידברו על ההאשטג של החתונה ויעקבו אחריו בזמן אמת", נכתב באתר. "חשבו עלינו כעל צוות יחסי הציבור של יום החתונה. מאחורי הקלעים נוכל לעשות סיעור מוחות להאטשג של החתונה, לחבר אתכם למותגים וחברות מדיה שירצו את התמונות, ונעבוד במישרין עם ספקים כדי להשתמש בכוח המדיה החברתית ולהראות את החתונה לעולם — בזמן שהיא קורית, לייב!". החברה מציעה כמה חבילות, מ־500 דולר עד כמה אלפי דולרים בתמחור פרטי.
הרבה אטרקציות עוברות הסבה או מתוכננות מראש כמלכודות אינסטגרם. אחד האתרים הפופולריים בלוס אנג'לס הוא מוזיאון הסלפי: "הפכו את החלומות שלכם להיות כוכבי אינסטגרם או קים קרדשיאן הבאה למציאות!", נכתב באתר שלו, "מושלם למשפחות ומשפיענים, מוזיאון הסלפי סוחף את האורחים... תערוכה ייחודית ואינטראקטיבית שתהפוך אתכם לאמנים ותעזור לכם ליצור סלפים שיגרמו לעיניים לצאת מחוריהן... היו השליטים של עולם המדיה החברתית!". בפיליפינים פועל מוזיאון Upside Down, שבו הכל קורה הפוך, וגם Art in Island — מוזיאון תלת־ממד אינטראקטיבי ש"מזמין את כולכם להיות חלק מהאמנות, להיות יצירתיים עם הפוזות ולצלם כמה שאתם רוצים!". באינדונזיה לקחו את זה עוד צעד קדימה, כשפתחו בדיוק לפני שנה את Rabbit Town, פארק שעשועים שמיועד לצילומי סלפי ואינסטגרם. הפארק קיבל השראה מחשידה מעבודות של אמנים בינלאומיים ומואשם תדיר בהעתקה, אבל גם הצילומים שמצביעים על הדמיון נהפכו בעצמם ללהיטים במדיה החברתית.
כיוון שהגזמה היא שֶם המשחק באינסטגרם, מהצבעים בפילטר ועד מספר הלבבות בתגובות, לא פלא ש־Sugar Factory מככבת שָם. לרשת הזאת יש ברחבי ארצות הברית 13 סניפים, שמושכים סלבס ואת העוקבים שלהם באמצעות מנות ענק שמצטלמות נהדר. בכל התמונות הן נראות כאילו ירד עליהן גשם של צבע וסטרואידים. לגבי הטעם, לא בטוח שמישהו באמת טורח לאכול או לסיים "סאנדיי" של 24 כדורי גלידה (ב־99 דולר) או מילקשייק בייקון צ'יזבורגר (כוס מאג ענקית שכוללת צ'יזבורגר, שייק תות וציפוי בייגלה ו־m&m). נשמע מחריד? עד כה Sugar Factory תויגה 280 אלף פעם באינסטגרם, כשבחלק מהמקרים מדובר בצילומים של סטוקרים שהגיעו, צילמו מנות של אחרים והעלו לחשבון שלהם.
* * *
"החבר הסקסי שלי", "תסתכלו על החופש שלי ותבכו", "כל הדברים שלי" — אלה חלק מחבילות הצילומים המזויפים לאינסטגרם שמוכר אתר Life Faker, תחת הסיסמה הישירה: "החיים לא מושלמים, הפרופיל שלך כן". אלא שהאתר הוא חלק מקמפיין של Sanctus, סטארט־אפ שמשתמש בכלי אונליין כדי לנרמל את השיח על בריאות הנפש ולהמחיש, בין השאר, שהחיים במדיה החברתית מלחיצים ומובילים לחרדה, דיכאון ופגיעה בשינה. ובכל זאת, אם מישהו רוצה לקנות את חבילת "תראו מה אכלתי לצהריים", למשל, הוא יכול לעשות זאת תמורת דולר אחד, שמשמש את הסטארט־אפ למימון הקמפיין.
גם המיזם SelfieCircus מנסה לגרום לנו לבחון את הקשר שלנו עם הטכנולוגיה. האיש שעומד בראשו הוא מאטי מו — מתיו כריסטופר מונהאן, שמשתמש לעתים גם בשם הבמה The Most Famous Artist — והוא מתמחה בתחבולות של הפוך על הפוך. למשל, במקום לשכור מטוס לצורכי תמונה לאינסטגרם, הוא עיצב סט מושלם עם כורסאות עור, שטיח קטיפה וחלונות של מטוס שהוארו ברכות, וזה הספיק כדי שאנשים יצטלמו שם בהתלהבות. "אנחנו מחפיצים בכוונה סמל של הגזמה ומבטלים את הסטטוס שאנשים מקווים להשיג מצילום במטוס פרטי אמיתי", כתב. בימים אלה הסתיימה הפקה אחרת שלו, שהיא פראפרזה על פסטיבל Fyre שלא היה, שנועד למשוך קהל שמחפש את סמלי הסטטוס של האינסטגרם (ושזוכה עכשיו לדיון נרחב בעקבות סרט תיעודי עליו). מאטי מו מציע את "חוויית פייר": בפינה בחנות של מעצב האופנה פרד סיגל בלוס אנג'לס הוא יצר כמה סטים פשוטים: דמות קרטון בגודל טבעי של הדוגמנית בלה חדיד, שקידמה את הפסטיבל, וגם בריכת ילדים מלאה בקבוקי מים ומתחם חול עם חזירונים קטנים.
אנשים מגיעים, מצטלמים ומעלים לאינסטגרם. לא בטוח כמה מהם טורחים לחשוב על המשמעויות ש־SelfieCircus מכוון אליהן.
28 תגובות לכתיבת תגובה