אבנר חדד: "צריך לברוח ממי שמנפיק קרנות בכל מצב"

 

 

"תיקון 28 הסתיים ובכך הסתיים עולם תעודות הסל". כך ציין אבנר חדד, מנכ”ל קסם קרנות ו- ETF במסגרת כנס מדדים של כלכליסט, בשיתוף קסם מבית אקסלנס. תיקון 28 נחקק כדי להפוך את תעודות הסל לקרנות סל, וזאת כדי להגביר את הפיקוח על תעשייה בהיקף של מעל 100 מיליארד שקל שסבלה מרמת פיקוח נמוכה

לדבריו, "בבואנו לסכם את עולמן הישן של תעודות הסל אנו מגלים שיש בו 666 תעודות סל. אחד הדברים החשובים ביותר שנאמרו בשנים האחרונות נגעו לסיכונים: משפטי, תפעולי, רגולטורי וכיוצא בזאת. בבחינה לאורך שנים של הסיכונים ניתן לגלות שמאה אחוז מהתעשיה עמדו בהתחייבויותיהם. זהו מספר מצוין עבור שוק ההון. אין מחלוקת לגבי הצטיינות תעודות הסל וקסם גאה להיות מובילת התעשיה הזו וגאה בתרומתה לשוק ההון.

"בבואנו לסכם את תעודות הסל אנו מבחינים במגמה של צמיחה שנעצרה לפני שלוש שנים. אנו רואים קיפאון מסוים בבואנו לנתח את ההשקעה. בבואנו לבדוק מה קרה, אנו מגלים שאלמלא סגמנט המניות היה נוצר מצב של צמיחה. בבואנו לבדוק אילו מדדים יצרו את העיוות אנו מגלים ששני מדדים - מדד המעוף ומדד 100 סבלו מפדיונות משמעותיים. פדיונות אלה הגיעו בעיקר מחשש לגבי טבע וכל מה שקרה סביבה בין 2015 ל-2017. אך בשנת 2018 נוצר פער קטן בארה"ב לטובת מדד המעוף. אנו מוצאים שוב תרחיש בו לא בדקו את המדד בטווח ארוך. המשקיעים הפסידו 350 מיליון שקלים עד 1.7 מיליארד שקלים. זכורה לי היטב אווירת הנכאים של השנה שעברה. זכורים לי ההספדים. אך אני מאמין בחשיבה לטווח ארוך. בבואנו להסתכל על שנת 2018 ולנתח אילו מניות הרכיבו תשואות משמעותית, אנו מגלים שטבע ירדה בעשרה אחוזים. כאשר מחזיקים בקרן סל מחזיקים את כל המדד, אי אפשר לדעת מה יעשו כל מרכיבי המדד, השקעה במדד היא נכונה. היא חכמה - היא משלבת חוכמת משקיעים - כי לאדם הבודד, חכם ככל שיהיה, אין חוכמה יותר גדולה מחוכמת הרוב".

עוד הוסיף חדד: "אני משווה בין המדד לבין שעשועון בו הרוב יותר חכם מן הבודד. ככל שיש יותר חוכמת המונים כך הסיכוי של הבודד יורד. אנו נוטים להשקיע תמיד בצ’ייסר, במי שחכם, אך הידע המצטבר של ההמון, של הצ’ייסר, גדול יותר. אני חושב שלא צריך ללכת לפי אינטואיציה, או מה שנכון, או מה שאופנתי. יש ללכת לפי חוכמת ההמון. בשנת 2006 נמכרו תיקים מהר מאוד, היתה מלחמה, אנשים חילצו ארבעה אחוזים, אך שנה לאחר מכן השוק עלה בשיעור של חמישים אחוזים. באשר לניהול אקטיבי, קרנות שלנו לא עוקצות את המדד, אנו מעניקים פתרון משולב. דווקא מי שעסק במדדים - עולמו ברור. בתוך המדד יש מספר מניות, הן מוחזקות לפי משקל.

"הבשורה שלנו היא שחברת קרנות נאמנות לא צריכה שלדים בארון, היא צריכה להיות שקופה. בדצמבר ראינו הרבה נזקים לאחר שסיימנו עשור של גאות. אנו רואים שתי תופעות חמורות: ריבוי של קרנות, תופעת הכוכבית של לקיחת סיכונים בקרנות - כוכבים בשמיים נופלים מהר. מי שמנפיק קרנות בכל מצב שוק, יש לברוח ממנו, איננו עובדים כך. בשנתיים האחרונות נוספו לתעשיה 200 קרנות אקטיביות חדשות על 1,200 קיימות, זו תעשיה צומחת. הנכסים לא גדלו בהתאם ולכן אנו מגלים בדצמבר שקרן סולידית ירדה בעשרה אחוזים. זה לא הגיוני ויש לתת על כך את הדעת. אני סבור שיועצי השקעות מבינים את התהליך הזה ומוכנים לנהל השקעות בצורה יותר רחבה".

לסיכום אמר חדד, "ביחס לעולם, בעולם הממוצע לקרן הוא 47 מיליארד שקלים על 43 קרנות. בישראל 196 מיליארד ל- 1,443 קרנות. אנו לא עובדים בשיטה של ניסים. אנו מצמצמים קרנות. מבחינתנו השקעה במדדים היא השקעה לטווח ארוך. אינו ממצמצים. זוהי דרכנו”.