אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"מה שקורה בפז זה יותר מטלנובלה, זוהי כבר תוכנית ריאליטי"

עורכת כלכליסט, גלית חמי, בכנס המדדים החמישי של "כלכליסט" בשיתוף קסם קרנות ו ETF מבית אקסלנס. "בכנס הראשון שקיימנו בנושא שוק ההון היינו בערב הבחירות לכנסת ה-20. ומאז בכל שנה, עמדו על סדר היום אתגרים בפני שוק ההון"

06.02.2019, 11:12 | תומר הדר

"בכנס הראשון שקיימנו בנושא שוק ההון היינו בערב הבחירות לכנסת ה-20. ומאז בכל שנה, עמדו על סדר היום אתגרים בפני שוק ההון", כך ציינה גלית חמי, עורכת "כלכליסט" בפתיחת כנס מדדים 2019 - החמישי של "כלכליסט" בשיתוף קסם קרנות ו ETF מבית אקסלנס.

לדברי חמי: "מדובר בהתייבשות הבורסה, חוק הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, גל הנפקות אגרות חוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות וניצנים ראשונים של אקטיביזם מוסדי".

"השנה זימנה לנו את אחת הדרמות היותר מעניינות בבורסה בתל אביב: הקרב על הכיסא העשירי, כאשר בתפקידים הראשיים בטלנובלה מככבים ועדת המינויים, בתי ההשקעות המובילים - הראל ומיטב דש, רועי ורמוס ויונה פוגל. למרוץ ניגשו כ-20 מועמדים, מתוכם שישה עלו לשלב הגמר ובעוד חודש בדיוק, יתקיים הגמר בו יתמודדו שני המועמדים העולים ראש בראש על הכיסא העשירי. הדרישות מן המתמודדים כללו בין היתר כריזמה, מנהיגות וגם אגו מנוהל".

הטלנובלה של פז הופכת לתכנית ריאליטי עסיסית

חמי ציינה ש"בפרק האחרון לטלנובלה, צפוי להתמנות יושב ראש דירקטוריון חברת פז, אחת החברות הגדולות במשק, אך ראש דירקטוריון אינו ממונה זה כחמישה חודשים. מדובר ביותר מטלנובלה, זוהי כבר תוכנית ריאליטי. אנו עוסקים בחברת אנרגיה ענקית הננטשת על ידי בעל השליטה שלה. מאז, בפז, אין רגע דל.

"אנו עדים למצב בו בעלי מניות, דירקטורים, מנכ"לים, יועצים וועדות טרודים במריבות. הם עוסקים בהכפשת יריבים וגיוס קולות ותומכים. המוסדיים מתקוטטים זה עם זה בשאלה מי ינצח בקרב כיפופי הידיים ויזכה להצניח יושב ראש משלו. כל שחקן מנסה לכפות את סדר יומו על החברה ולעתים, יש לציין, גם מצליח. כך, כל שחקן מנסה לאסוף קולות תוך שימוש בקבלני משנה. אנו עדים לתרחיש בו בחירת יושב ראש לחברה ללא גרעין שליטה, נראית היום כקרב פוליטי ערב בחירות בפריימריז ולא כמינוי של בעל תפקיד שעליו להתוות מדיניות של חברת ענק, בעלת שווי שוק של כמעט שישה מיליארד שקלים. כל האירועים הללו ממלאים את אותו הוואקום שהותיר אחריו בעל השליטה לאחר שפינה את הזירה".

ישראלים ללא גרעין שליטה

"פז, יש להדגיש, רחוקה מלהיות לבד" אומרת חמי. "מתוך 33 חברות המרכיבות את מדד תל אביב 35, 11 הן חברות ללא גרעין שליטה. מתוך אותן חברות, שלוש הן חברות זרות והיתר הן חברות ישראליות לחלוטין. נתונים אלה הם בנטרול שותפות ישראמקו, שבפועל קשה לשים את האצבע על מי בעליה האמיתיים, וללא בזק שבפועל מתנהלת ללא בעל שליטה", הוסיפה.

"נתונים יותר מקיפים שנאספו על ידי הרשות לניירות ערך, אשר תקפים לדצמבר האחרון, מצביעים על כך שבנטרול החברות הדואליות, חברות ושותפויות לא גרעין שליטה מהוות 12% מן החברות בשוק ההון הישראלי ושווי השוק שלהן עומד על 28% מתוך השווי הכולל", אמרה. חמי הדגישה כי "הסיבות לכך נובעות משורה של גורמים אשר חברו לכך: מדובר בחוק הריכוזיות, דור מייסדים שהתבגר ויתכן שגם רוח גבית מצידם של הרגולטורים המעודדים חברות להיפטר מגרעיני שליטה בשוק החופשי".

גלית חמי , צילום: עמית שעל גלית חמי | צילום: עמית שעל גלית חמי , צילום: עמית שעל

רגולטורים על הגדר

 

"יש לשאול שאלה, מה עדיף, בעל שליטה או שלטון מנהלים? ובכן, שאלה זו כבר אינה רלוונטית במציאות ההולכת

ומתגבשת. השאלה שצריכה לעמוד על סדר היום היא מהו תפקידו של הרגולטור במציאות החדשה, זאת מכיוון שבעוד שהסוסים יוצאים מהאורווה, הרגולטור יושב על הגדר, אינו שש לשנות את הכללים ומעדיף לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. הדבר מותיר לא מעט סוגיות המחייבות דיון מחדש", אמרה חמי.

"כך, אם בעבר תפקידו של הדירקטוריון היה בין היתר להגן על חברה מפני בעל השליטה, הרי שבעידן החדש תפקיד הדירקטוריון הוא לשמור על החברה דווקא מפני מנהליה. הדבר מחייב חשיבה מחודשת לגבי חלק לא מבוטל מן הכללים הקיימים כיום בחוק החברות ובחוקי ניירות ערך, כמו למשל מהי המשמעות של דירקטור בלתי תלוי? כיום מבחן הזיקה הוא מידת הקרבה לבעלי השליטה, אך מה קורה בהתחשב במצב האמור בו קיימות חברות ללא גרעין שליטה? נשאלת השאלה האם יש מקום להעמיד מדי שלוש שנים את הדירקטורים לבחינה מחדש, או שמא עדיף שהם יכהנו תקופה ארוכה יותר, יתמקצעו ויהיו מחויבים יותר לאחריותם כנושאי תפקיד? נשאלת השאלה האם יש מקום לאסור על מנכ"לים, לפי חוק, להיות מעורבים בתהליך בחירת דירקטורים- ועל אחת כמה וכמה לכהן כחברי דירקטוריון במקביל לתפקידם כמנכ"ל?", הוסיפה.

 

סוגיית הדירקטורים

 

"מי אמור לנהל את הליך בחירת הדירקטורים החדשים? האם יש מקום להתערבות חיצונית של מוסדיים או שמא נכון יותר להותיר את התהליך כולו בידי חברי הדירקטוריון? האם יש לתת לדירקטוריון כלים חדשים כדי להתמודד עם מצבים של השתלטות עוינת בו הם נדרשים לסוגיה כבדת משקל - להכריע האם יש להעביר את החברה לידיים של משקיעים חדשים", תהתה חמי.  

עוד הוסיפה בנושא החברות נטולות גרעין השליטה כי: "נשאלת שאלה האם תיקון 20 לשכר הבכירים עדיין רלוונטי בחברות שאין להן בעל שליטה? שאלות אלה מחייבות מענה של הרגולטורים ודיון מחודש בהן עשוי לא ליצור את ההפרדה המתבקשת בין הנהלה לדירקטוריון, אלא גם להקל על הדירקטוריון לבצע את עבודתו בצורה המיטבית ולשמור על כללי ממשל תאגידי תקין לטובת כלל בעלי המניות. את התככים, את המזימות, השאירו לפוליטיקאים", סיכמה חמי את הדברים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות