אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בג"ץ מחייב את המדינה לחשוף חומר חסוי בנושא המאגר הביומטרי צילום: גיא אסיאג

בג"ץ מחייב את המדינה לחשוף חומר חסוי בנושא המאגר הביומטרי

בדיון שנערך היום קבע חבר השופטים שרשות המאגר הסתירה מידע ללא סיבה מוצדקת - מידע שיועבר תוך חודש וחצי לקבוצת פרקליטים ומומחי טכנולוגיה המתנגדים למאגר במבנהו הנוכחי. בנוסף, העלו השופטים ספקות נוספים בדבר נחיצות המאגר

06.02.2019, 12:04 | עומר כביר
בג"ץ חייב את המדינה לחשוף חלק מהחומר החסוי שהגישה בעתירה נגד המאגר הביומטרי - כך החליטו היום שופטי בית המשפט העליון ניל הנדל, יצחק עמית ויוסף אלרון, בתום הדיון השני בעתירה. החומר החסוי יוגש בתוך כחודש וחצי, ולאחריו יחליטו העותרים על תגובתם בנושא.

קראו עוד בכלכליסט

שאלת החומר החסוי עמדה בפתח הדיון היום. עו"ד יהונתן קלינגר, שהגיש את העתירה לצד עוה"ד גלית לובצקי ויונתן ברוורמן, התנגד תחילה להגשת החומר החסוי, באומרו שהוא לא קשור ללב העתירה. "הראיות החסויות אמורות להיות קשורות לתהליכי קבלת החלטות, האם המאגר בא לפתור בעיה ידועה", הוא טען. "אלא שהטענות שמועלות לא קשורות ללב הסכסוך - נחיצות המאגר. אלו שאלות על אבטחת המאגר. העתירה אמנם כוללת טענות לפגמים מנהלתיים, אך השאלה הראשונה היא שאלה חוקתית של נחיצות".

עמדות הרשמה למאגר הביומטרי עמדות הרשמה למאגר הביומטרי עמדות הרשמה למאגר הביומטרי

קלינגר ציין עוד שיש חובה חוקית לפרסם את החומרים שהפרקליטות מבקשת להעביר. השופט ניל הנדל השיב: "נעיין בחומר ואם נראה שאין סיבה לחסות את החומר, נעיר על כך לפרקליטות. אחת מהסיבות שנעיין בחומר החסוי כדי לראות האם שזה חסוי. לא נוח לי שבתיק הזה מגישים חומר חסוי. זו הרגישות, האח הגדול. זה לא הדבר הכי נוח ואין לי הרבה שמחה שזה המצב".

בסיום ההתדיינות החליטו השופטים לעיין בחומר החסוי, ולאחר העיון קבעו שחלקו כלל לא צריך להיות חסוי. "חלק מהחומר אין סיבה שיהיה חסוי, ויובא אליכם", אמר השופט הנדל. "היו מספר נקודות שאנחנו חושבים שיש לכם זכות לדעת, ולכן בא כוח המדינה יגיש הודעה תוך חודש וחצי. תקבלו הזדמנות להתייחס לחומר החדש".

עד כמה נפוצים נסיונות הזיוף?

לאחר מכן עבר הדיון לסוגיות המהותיות בתיק. "הנתון החשוב ביותר הוא אנשים שהגיעו בלשכות וניסו להוציא תיעוד במרמה, והמקרה הזה הוא חד-ספרתי נמוך", אמר קלינגר. "מדובר בשניים או שלושה מקרים, מקרה של אחד למיליון שהמאגר, בתצורה של זיהוי פנים או אפילו תשאול בלבד, היה יכול לפתור. הבעיה שבגינה דיברו על הקמת המאגר היא בעיה תיאורטית שלא התממשה כלל וכלל".

הוא התייחס לשאלת נחיצות שילוב טביעות האצבע במאגר: "יש כמויות אדירות של כישלונות עם טביעות האצבע, כישלונות שאפשר היה למנוע עם או בלי טביעות אצבע. המשטרה לא מצליחה להתמודד עם זיהוי באמצעות הכרטיסים. יש חשש שהם ירוצו עם שאילתות למאגר כי מערכת טביעות האצבע כושלת פעם אחרי פעם".

שרשרת כישלונות. סורק טביעות אצבע, צילום: גטי אימג שרשרת כישלונות. סורק טביעות אצבע | צילום: גטי אימג'ס שרשרת כישלונות. סורק טביעות אצבע, צילום: גטי אימג

קלינגר הוסיף שהמאגר יכול להוביל לשימוש לרעה. "צריך לתת צו על תנאי בהתחשב בכך שגם אנשי המקצוע האובייקטייבים חושבים שצריך להוציא את טביעות האצבע מהמאגר. לא היו מקרים מהותיים של זיוף בלשכות, זו יתושה תיאורטית. אין יתושה, צריך לקבל צו על תנאי ולעצור את הפעילויות האלה", טען.

נציג המדינה השיב שעצם העובדה שכרגע יש מקרים בודדים שנתגלו לא מאפשרת להגיע למסקנה בנושא: "הרקע לפרויקט הוא תופעה רחבה של זיוף זהויות ותעודות, הצגנו אלפי מקרים שמתרחשים מדי שנה. זיופים שהביאו לנזקים כלכליים כבדים כשאדם עשה עסקה באמצעות תיעוד מזויף. על רקע זה עוברים לתיעוד החדש, ואז עולה השאלה מה יעשו הזייפנים. כאשר המדינה נתנה את המענה של המאגר, היא הלכה וראתה מה נעשה בעולם, והתברר שכשאי אפשר לזייף תעודה מנסים להשיג אותה באמצעות הרכשה. משם הגיע הרעיון של המאגר".

השופט עמית ביקש לדעת האם יש הצדקה להקים מאגר בשביל היקף שלא ידוע מהו, שכן ברגע זה היקף ההרכשות הכפולות אינו גדול. נציג המדינה חזר בתגובתו על הטענה שאין זיופים, כי בנקודת הזמן הנוכחית עדיין אפשר לזייף תעודות ישנות שעודן בשימוש. "ברגע שהמאגר יקיף את כל מדינת ישראל נוכל להבטיח שלכל אדם יש זהות אחת. העובדה שעכשיו יש מקרים בודדים לא אומרת שום דבר. אנשים מראש לא הולכים לשם", הוא הוסיף. "אם נגיע למצב שבו יש תיעוד חכם, אבל אין גורם שיוכל לוודא שהוא מוצמד לכל בן אדם, המצב יהיה יותר מסוכן מהמצב הקודם".

עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גיא אסיאג עו"ד יהונתן קלינגר | צילום: גיא אסיאג עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גיא אסיאג

קלינגר השיב לטענה שמיעוט הזייפנים קיים בגלל המאגר, ושבבריטניה מרגע שהחל זיהוי ביומטרי מספר הזייפנים גדל פי ארבעה והגיע ל-6,000. "בישראל זה לא קורה, כי יש לנו מאגר מרשם אוכלוסין טוב יותר. אבל אל תסתכלו על תחזיות, תסתכלו על נתוני אמת. מה שקרה בבריטניה, פה לא קרה. אין נחיצות למאגר, וברור שיש גם פגיעה בפרטיות", הוא אמר. בתום הדיון קבעו השופטים שהמדינה תחשוף את החומרים שהוחלט שלא צריכים להיות חסויים עד ה-17 במרץ, ולעותרים יתאפשר למסור תגובה עד ה-2 באפריל.

"אנחנו מעודדים שבית המשפט העליון קיבל את טענותינו בנושא החומר החסוי ברובן, והבין שהחומר שהיה אמור להיות חסוי הוא מידע שיש חובה לתת אותו על פי חוק", אמר קלינגר לכלכליסט אחרי הדיון. "בכך, ממשיך מסע בו צד אחד עומד עם מומחים שכוללים חתני וכלות פרס נובל ואנשי אבטחת מידע שטוענים שהמאגר מסוכן, ועובדי המדינה מצד שני שמנסים להשתמש בחיסיון כדי להסתיר כשלים בקבלת ההחלטות, ופגמים שעלו לאורך התקופה במאגר הביומטרי”.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
כאדם שחי בעולם הזה הוכח לא פעם על חוסר נחיצות המאגר
ראשית בעיות אבטחה שנכשלות חדשים לבקרים ומנסיון העבר מה שחשבו כמאובטח נפרץ ויצא לרשת . שיקרו לקוחות והוציאו להם תעודות ביומטריות במיוחד למבוגרים שאינם מבינים על מנת להראות הצלחה מספרית ליכאורה שאנשים מסכימים לקבל תעודה ביומטרית והדבר שיקרי לכן גם נוצר מצב שהוצאו להם תעודות אך הם לא רצו לקחתן לאחר שהבינו את הסכנה. אנשים מעולם האקדמיה וחברות אבטחת המידע בכירים בתחומם כבר התריעו על הסכנות ועל אי נחיצות המאגר והציעו חלופה תעודה חכמה ללא מאגר כמו בארצות שחוו כישלון-בריטניה צרפת קנדה ועוד.
דוד  |  07.02.19
לכל התגובות