תמר זנדברג: "לפעמים נראה שבממשלה מצטערים על כך שישראל ב-OECD"

"המושגים שמאל וימין אכן מטושטשים כרגע, אבל בישראל יש ימין ויש שמאל - וזה לא קשה להבחין ביניהם". כך אמרה היום (ד') יו"ר מפלגת מרצ, תמר זנדברג, בכנס המדדים החמישי של כלכליסט בשיתוף קסם קרנות ו-ETF מבית אקסלנס.

"הבוקר אפילו קמנו עם משהו שאולי היה יכול לשמש כעמדה לגבי התנחלויות (אמירתו של גנץ, צ.ג) - ומיד לאחר מכן באה הבהרה. כעת לא ברור לי אם זה בעד או נגד ההתנחלויות, ונדמה לי שישראל זקוקה לדיבור ברור של ימין או שמאל, בעד או נגד", הוסיפה זנדברג. "השמאל תומך בהפרדת הדת מהמדינה, בפינוי התנחלויות ובסיום הכיבוש - והימין מתנגד. הימין מקדם הדתה ובניית התנחלויות - ואנחנו המתנגדים לכל אלה". 

זנדברג המשיכה ואמרה: "גם בכלכלה יש ימין ושמאל: כולם מדברים על חברתי, אבל מה זה חברתי? להוריד מיסים ולגלגל לכנסת הבאה זה חברתי? לפתור את משבר הדיור באמצעות הגרלות זה כלכלי? לכן תפיסת העולם הכוללת חייבת לכלול את כל התחומים, ובהם גם הכלכלי חברתי. ובשמאל זה מתחיל בהגדלה מאסיבית של השירותים האזרחיים והחברתיים. בלי זה לא נוכל להבטיח את העקרונות שלנו לצדק, שיוויון ודמוקרטיה. בעולם - ובישראל פחות - הפצעים של המשבר הכלכלי ב-2008 עדיין ניכרים, ועכשיו, 10 שנים אחרי, זה הזמן שבו השיח הפוליטי מתחיל לתת תשובה".

"רוב המדינות הבינו ששיח כלכלי ללא מעצורים יכול לפורר את החברה מבפנים", המשיכה זנדברג. "בשנים האחרונות אנו רואים תופעה פוליטית שיש לה הקשר כלכלי. אנו רואים בעולם עלייה של ימין גזעני ופופוליסטי, והתשובה לכך מגיעה מהשמאל הברור. ובעולם זה אומר גם שמאל כלכלי. ההנהגה החדשה של המפלגה הדמוקרטית, לדוגמא, מציעה סדר יום אמיץ שמדבר על מיסוי פרוגרסיבי, מילים שבארה"ב של לפני כמה שנים אי אפשר היה להגיד, ובטח שלא את המילה סוטציאליסט. אבל המנהיגים הללו סוחפים היום את המפלה הדמוקרטית ומציגים אלטרנטיבה לאמריקאים".

זנדברג הוסיפה ואמרה: "בישראל פעם אחרונה שהציעו שיח כזה היה ב-2003. נוהגים לשבח את שר האוצר דאז, שהיה אולי האחרון שהציע מדיניות כלכלית ברורה - שאינני מסכימה איתה. זו המדיניות שהוציאה מחאה חברתית בדמות ויקי כנפו והאמהות החד הוריות לרחוב. לפעמים נראה שיש בממשלה כאלו שמצטערים על כך שישראל ב-OECD, כי ישם מדדים - ואנחנו לא מוחמאים שם".

"הציבור מעוניין במערכת של שירותים חברתיים ומחוייבות המדינה לאזרחיה"

"קרנית פלוג, במהלך כל כהונתה, אמרה פעם אחר פעם שבהשקעה בשירותים האזרחיים חסרים 140 מיליארד שקל כל שנה", המשיכה זנדברג בדבריה. "זו התשובה למצב בחדרי המיון, בכבישים ובתחום הדיור. בתקופה האחרונה מיובאת מארה"ב עוד תופעה - לא רק השמאל, אלא גם הימין החדש, כמו זה שמכתיב לביבי את המהלכים בתחום המשפט וסוגיית ההתנחלויות".

זנדברג הוסיפה ודיברה על כך ש"פורום קוהלת ודומיו מביאים כסף של שמרנים אמריקאיים שמושקע גם פה. בדו"ח של הפורום נכתב לא מזמן על כך שהתמריץ הכלכלי לאמהות חד הוריות לא למצוא בן זוג עולה. באתר מידה היה כתוב על נכים שנלחמים על קצבה הוגנת כי 'נכות היא סטטוס ששווה להחזיק בו'.

"אז בוודאי שיש ימין ושמאל. הימין כולל: גזענות, פגיעה במשפט, באומנות ובכלכלה; והשמאל הפוך מזה: שוויון ודמוקרטיה. הציבור לא נמצא שם. הציבור מעוניין במערכת של שירותים חברתיים ובמחוייבות של המדינה לאזרחיה, אז הודפים את המדיניות הכלכלית החדשה הזו במילים יפות כמו הסרת רגולציה, הסרת חסמים ועוד. אבל זה אותו ימין, שרוצה לקדם מדיניות כלכלית של אדם לאדם זאב".

זנדברג סיכמה את דבריה ואמרה כי "שיעור העובדים העניים עולה מדו"ח לדו"ח, אנשים עובדים אבל נשארים עניים. ולכן צריך לדבר ברור. את תוצאות מדיניות הימין רואים בארבע השנים האחרונים, ומהצד בו אני נמצאת אני מבקשת להעביר מסר: אין אלטרנטיבה שלטונית ללא אלטרנטיבה ערכית ומהותית. שולמית אלוני ישבה עם ש"ס, וגם אני אהיה גאה לשבת בממשלה דוגמת הממשלה בה היא ישבה. שרי החינוך של מרצ היו הטובים ביותר במדינת ישראל ואהיה גאה לעמוד בראש המשרד בממשלה דומה".