יועצי כדורגל משנים את פני המשחק: סייג לחוכמה שיטה

בסוף שנות ה־80 החליטה התאחדות הכדורגל היפנית (JFA) להפוך את הכדורגל המקומי לאחד הטובים בעולם. לשם כך עבדו במשך שנים עד שב־1996 חיברו ב־JFA את "תוכנית 100 השנים". חלקים נרחבים מאותה תוכנית כבר בוצעו — כגון הקמת הליגה המקומית (J-League) ואירוח המונדיאל ב־2002. אבל החלק החשוב ביותר בתוכנית של ההתאחדות לכדורגל היפנית היה בניית השיטה הטובה ביותר לפיתוח שחקנים באסיה שיובילו את יפן לזכייה באליפות העולם מתישהו ב־100 השנים הבאות.

בהתאחדות היפנית הסתכלו על מבנה הגוף הממוצע של היפנים והחליטו להתאים לנבחרת ולכדורגל היפני שיטה שלא מחייבת את השחקנים לפיזיות או עוצמות יוצאות דופן. הוחלט ללכת שם על בניית שחקנים חכמים וזריזים בדומה לשחקנים שמרכיבים את הנבחרת הלאומית של ספרד או את קבוצת הכדורגל של מועדון ברצלונה. ואכן, אחת מהמתודות שמשתמשים בה ביפן הובאה מברצלונה: מתודת Ekkono, שפותחה על ידי קרלס ראמאגוסה ודויד הרננדס מאוניברסיטת ויק שבקטלוניה. הם עבדו בברצלונה ובהתאחדות הכדורגל הקטלונית והפכו אותה למתודה לפיתוח וטיפוח כדורגלנים חכמים.

פראן רוביו, מאמן כדורגל בשיטת אקוקו | צילום: soccer services

Ekkono זה קוֹגְנִיצְיָה (הכרה, מכלול התהליכים המנטליים) והמתודה מבוססת על תרגילים שמסייעים לשיפור קבלת החלטות של ספורטאים, על ידי שיפור של היכולות הקוגנטיביות של השחקנים. המתודה מחולקת לארבעה אלמנטים: משחקים — האימונים מתבססים בעיקר על תרגילים שמשתנים כל הזמנים ומתואמים לסיטואציות במשחקים; תפיסת מציאות — במטרה ללמד שחקנים את היכולת להבין סיטואציות במשחק עצמו; שאלות — האימונים מתבססים על כך שהשחקנים כל הזמן עומדים בפני בעיות שהם צריכים לפתור; קונספטים — התכנים באימון עצמם לא מספיקים, השחקנים עובדים גם בכיתה כדי להבין את האלמנטים של השיטה שהם לומדים. במסגרת השיטה נערכים אימונים שמותאמים לכל שחקן ברמה האינדיבדואלית. מגיל 13 כל שחקן מנותח בווידאו ובסטטיסטיקות ונקבע במה הוא טוב ובמה הוא פחות טוב. הפרופיל נבנה ביחד אתו והתוכנית שלו משלבת בתוכה אלמנטים טכניים, פיזיים, טקטיקיים ובעיקר יש דגש על פיתוח אינטלגנציית משחק.

את המתודה הזו חברת Soccer Services הטמיעה ב־FC ברצלונה, בבית ספר למאמנים בספרד, בפריז סן ז'רמן, ב-HKJ הלסינקי, בפאצו'קה המקסיקנית, בהתאחדות הכדורגל היפנית, בהתאחדות הכדורגל התאילנדית בקבוצת הכדורגל השבדית IFK גטנבורג ועוד.

עובד ביפן ובשבדיה גם

פראן רוביו, ראש המחלקה הטכנית, שאחראי על ההטמעה של Ekkono במגרשי אימון ביפן, בשבדיה, במקסיקו ובפריז סן ז'רמן ועוד, מספר: "אנחנו יכולים להגיע ולהקים מחלקת מתודה וללמד את המאמנים הרבה טכניקות ועבודה מערכתית, אבל בסופו של דבר הכל תלוי במה הארגון שאנחנו עובדים אתו רוצה. למשל, בפריז סן ז'רמן הגיעו אלינו ואמרו שהם רוצים להקים את האקדמיה הטובה בעולם. אנחנו ייעצנו שבשביל זה צריך כדורגל עם רעיון אחד מאחוריו, זהות ברורה לכל קבוצה במועדון וגם קונספטים באימון והגדרת זהות השחקן בתוך המערכת, כלומר ההתנהגות שלו וכו'.

אחר כך אפשר לייצר מתודולוגיה ברורה לכל קבוצה במועדון ולעבוד יחד. וזה לא רק באימונים. למשל, אחת מהמטרות שלנו היא להביא כמה שיותר כישרונות מהפרברים בפריז. אלו ילדים עם רקע מאוד מסובך לעתים וצריך לקחת את זה בחשבון. צריך להכניס אותם לתוך קבוצה, להראות להם איך הם עובדים בתוך קבוצה, להסביר להם שהם אולי שחקנים נהדרים ביחד אבל הם לא יהיו מקצוענים אף פעם אם הם לא חלק מקבוצה. וזה גם לשנות חלק מההתנהגויות. להפוך אותם לאנשים יותר משתפי פעולה. אז אנחנו מכניסים לתוך תוכנית הלימודים פעילות עם אנשים עיוורים, עם חולי סרטן ואנשים שצריכים סיוע. המטרה שלנו היא גם שבתוך האקדמיה שלהם יהיו ימים הם יכינו עבור חבריהם לקבוצה את האוכל והמזון לאותו יום ועוד".

פראן קוורל, שעובד בצד הלוגיסטי של Soccer Services, מפרט: "המונדוס אופרנדי הוא שאנחנו נביא את המתודה ונסייע להטמיע אותה. זה אומר שאנחנו חותמים על 3 עונות מינימום - כי אנחנו מרגישים שרק לטווח הארוך אפשר לשנות משהו. אידיאלית, אנחנו רוצים 10 שנים כדי ליישם את כל הדברים שאנחנו רוצים ליישם אבל במועדונים רבים תמיד רוצים החזר השקעה מהר יחסית. לכן, המטרות שלנו תמיד ריאליסטיות. המטרה תמיד קשורה למה שהמועדון או ההתאחדות רוצה. נאמר, בסונדוול בשבדיה רצו סגנון משחק ספרדי, קבוצה תחרותית שיהיה קשה לשחק נגדה ולגדל שחקנים שאפשר יהיה למכור. אז זה בדיוק מה שאנחנו עובדים עליו. אנחנו מביאים צוות לארגון, יש דוחות ביצועים, מכניסים את האנשים המקומיים לתוך המתודה, מייצרים דיון לגבי איך מיישמים את הדברים ומכניסים את הכל לאיזשהי תבנית שהיא מאוד ברורה וריאלית". "העניין הוא לבנות מחלקת מתודה וללמד את המאמנים לאמן - לא עבודה עם השחקנים עצמם" אומר רוביו. "המאמנים הם העובדים שצריכים את המתודה ואת הדרך הברורה".

איך עובדים

אז מה עושים על המגרש בעצם? "אתה יכול להיות כישרוני אבל אתה תמיד חייב לעבוד" אומר רוביו. "ואנחנו מאמינים אפשר ללמוד הכל. אבל אם יש לך את הכישרון לחשוב מהר ואתה מתאמן בקונטקסט אחד ובקבוצה אחת, באווירה אחת - אז אפשר להוציא ממך את הכישרון שהכי מתאים לקונטקסט המסוים. ניקח דוגמה קיצונית של ליאו מסי. הוא כישרוני בצורה בלתי רגילה, אבל אם הוא היה נדרש לשחק בקבוצה שהתוכן שלה היה שונה בכל קבוצה של המועדון.

הוא היה גדל במועדון שמשחק רק מסירות ארוכות ומתבסס על כוח ועוצמה, ייתכן מאוד שהוא לא היה היום שחקן מקצועי. את האווירה חייבים לייצר בשביל לאפשר לכישרון מסוג מסוים שיפרוץ. את הכישרון הוא שימר דרך האימונים בתוך המתודה של ברצלונה. עכשיו, אם אתה לא כישרוני כמוהו - ויש לך את המינימום הנדרש מבחינה גופנית וטכנית, אתה אולי לא תהיה מסי, אבל אתה יכול להיות מגן, בלם, קשר אחורי - יהיו לך תפקידים בכדורגל המקצועי".

המתודה מתרכזת בעיקר ב"הפקת שחקנים חכמים". "הדבר הכי חשוב בכדורגל היום זה לחשוב מהר" אומר רוביו. "צריך מינימום פיזיולוגי, גוף מקצועי בריא, זה ברור. קשה מאוד להיות מקצועי בלי זה. צריך גם מינימום יכולת טכנית כדי לבצע. צריך מנטליות טובה, וחוסן נפשי - אבל הדבר הכי חשוב זה לחשוב מהר יותר מהיריב שלך. זה מה שעושה את ההבדל. ואנחנו רואים שהדרך הכי טובה לגדל שחקנים חכמים זה שכנערים וילדים הם צריכים להיות מודרכים נכון וביחד, כחלק מקבוצה. מועדנים צריכים להשקיע כסף בלקדם את הביחד. כדורגל הוא משחק קוגנטיבי עם מחשבה מאחורי כל מסירה. אז אנחנו שואלים את הילדים הרבה מאוד במהלך האימונים ואחרים על מסירות ספציפיות, אירועים ספציפיים, אנחנו מכניסים את הכל לתוך הקונספט שאנחנו רוצים לאמן באימון".

האם השחקנים יותר חכמים היום?

"לא יודע להגיד אם השחקנים היום כבודדים חכמים יותר, אבל אנחנו רואים שהחשיבה הקולקטיבית של השחקנים הרבה יותר ברורה ומובנית ומתוחכמת. הם מוכנים אחרת למשחקים והחשיבה הקולקטיבית והעבודה הקולקטיבית עם שחקנים שחושבים מהר ואימנו אותם על זה - זה אומר שמוציאים את השחקנים יותר חכמים. הם יכולים להראות את החוכמה שלהם טוב יותר. ואין לנו ספק שהשחקנים חושבים מהר יותר. היום יש פחות חללים ומרווחים לפעול בהם בגלל לחץ של היריבים. הם חייבים לחשוב מהר" .

ומה הטעות העיקרית שאתם רואים במחלקות נוער?

"יש הרבה טעויות אבל הטעות המשמעותית ביותר היא שמבינים תחרות בצורה לא נכונה. למשל, יש ילד שהוא פונציאל קוגנטיבי אדיר אבל הוא קטן והמאמן שלו לא חושב שהוא ינצח איתו את המשחק הבא בליגת הילדים. אז הוא מכניס במקומו ילד גדול כדי שינצח לו תאקלים וייתן גולים מרחוק - רק בשביל הניצחון. זה לא סביר ונוגד את האינטרסים של המועדון. אבל איזה מאמנים מועדונים מקדמים? את המאמנים שמנצחים בגילאים הנמוכים - אז המאמנים רוצים לנצח ואז שוכחים את מה שהם צריכים לעשות - לגדל שחקנים. זה להבין תחרות בצורה לא טובה. כדי לקדם ילדים צריך שיטה והבנה של השיטה והמתודה בכל המועדון. וזה נכון לכל מאמן וכל מנהל במועדון".