אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הכלכלה טוען כי רכש הגומלין תרם 41 אלף משרות, אך לא מוכן לחשוף את הנתונים צילום: יאיר שגיא

משרד הכלכלה טוען כי רכש הגומלין תרם 41 אלף משרות, אך לא מוכן לחשוף את הנתונים

עפ"י מחקר של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, ב-5 השנים האחרונות החובה לרכש גומלין במכרזים ממשלתיים גרמה לחברות זרות לבצע רכישות בהיקף של 13.9 מיליארד דולר בישראל

07.02.2019, 08:43 | אמיתי גזית

ב-5 השנים האחרונות החובה לרכש גומלין במכרזים ממשלתיים גרמה לחברות זרות לבצע רכישות בהיקף של 13.9 מיליארד דולר בישראל. כך עולה ממחקר שערכה פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג בשיתוף רותם אסטרטגיות עבור משרד הכלכלה.

קראו עוד בכלכליסט

ממצאי המחקר עולה כי החובה לרכש גומלין תרמה 41 אלף משרות למשק ב-5 השנים האחרונות, והעמיקה את היקף היצוא בתקופה זו ב-17 מיליארד שקל.

המחקר נועד להצדיק מדיניות שנויה במחלוקת של משרד הכלכלה לחייב ספקים זרים לבצע רכישות בישראל כתנאי לזכייתם במכרז כלכלנים רבים ובכירים במשרד האוצר ובמשרדים אחרים סבורים כי מדניות זו מסבה נזק, היא מיקרת עלויות לממשלה - משום שמתמודדים מייקרים את הצעתם בעקבות החובה לרכש גומלין, מרחיקה מתמודדים פוטנציאלים ולכן פוגעת בתחרות וכן המדיניות הזו מסרבלת ומעכבת הליכי מכרז.

במשרד הכלכלה מבקשים להוכיח באמצעות המחקר כי התועלת ממדיניותם רבה מהנזק, אבל מסקנות המחקר פורסמו בהודעה קצרה לעיתונות, ואילו המחקר עצמו לא נחשף בטענה כי יש בו מידע מסחרי מסווג שחשיפתו מחייבת את הסכמת החברות. הסתרת הנתונים אינה מאפשרת למתנגדים להתווכח עם המסקנות והנחות היסוד של המחקר.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, צילום: אופיר אייבי אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה | צילום: אופיר אייבי אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, צילום: אופיר אייבי

רכש גומלין חל בכל מקרה בו משרד או חברה ממשלתית מתקשרים עם ספק זר בהיקף של 5 מיליון דולר לפחות. החברה הזרה מחוייבת לבצע רכישות בתעשייה המקומית בהיקף של 35% מהיקף העסקה שבה זכתה. ברכש ביטחוני שיעור רכש הגומלין ל-50% מהיקף העסקה, ואילו במקרה בו החברה מגיעה ממדינה החתומה על הסכם הרכש הממשלתי הבינלאומי היא מחויבת לשיעור רכש גומלין בהיקף פחות של 20% בלבד.

היקף הרכש הממשלתי בשנים שנבדקו היה 15.8 מיליארד דולר, שיעור רכש הגומלין המומצא שבו חויבו הספקים הזרים היה 38%. כך שההיקף הכספי של הרכישות שהיו מחויבים לבצע בארץ היה 6 מיליארד דולר.

בפועל עורכי המחקר מצאו כי 190 החברות הזרות שהיו מחויבות ברכש גומלין ביצעו בארץ רכישות בהיקף של 13.9 מיליארד דולר שמהן נהנו 1,840 חברות ישראליות. כלומר הספקים הזרים רכשו בארץ בהיקף גדולה בהרבה מאשר היו מחויבים בו. במשרד הכלכלה סבורים כי הסיבה היא שהחובה לרכש גומלין גורמת לחברה זרה להתקשר עם ספק ישראלי, והתקשרות זו הופכת ארוכת טווח אף מעבר למחויבות של החברה הזרה לרכש גומלין.

היו עושות זאת גם ללא החובה ברכש גומלין

אבל הסבר חילופי לכך שעומק ההשקעה של אותן חברות זר בישראל גדול בהרבה מהחובה לרכש גומלין הוא כי הן היו מבצעות ממילא רכישות בישראל, הן היו עושות זאת גם ללא החובה ברכש גומלין.

על פי המודלים הכלכליים בהם השתמשו עורכי המחקר התועלות למשק בזכות רכש הגומלין באות לידי ביטוי בתרומה של למעלה מ-12 מיליארד שקלים לתוצר המדינה; תוספת של 41,000 משרות למשק; תרומה לייצוא בסך של למעלה - 17 מיליארד שקלים; ותוספת של 1.74 מיליארד שקלים כגידול בהכנסות המדינה נטו.

התחשיבים האלה מבוססים על הנחה כי 50% מהרכישות של אותן חברות לא היו מבוצעות בישראל אילולי החובה ברכש גומלין. אך לא ברור על מה מבוססת הנחה זו, ובהיעדר נתונים גלויים בלתי אפשרי להתווכח עם החישוב.

יגאל גורביץ, מנהל אגף רכש גומלין במשרד הכלכלה: "התוצאות שהתקבלו הן לא פחות ממדהימות, כך שאפילו אנחנו שעוסקים בנושא מדי יום ומכירים את תרומתו, הופתענו לטובה כשהוצגה לנו התמונה המלאה. לא בכל יום גוף ממשלתי פותח את שעריו בצורה כל כך מלאה ומוכן לשים את העשייה שלו על שולחן הניתוחים כפי שנעשה במחקר הנוכחי. כולי תקווה שמקבלי ההחלטות ידעו לעשות שימוש מושכל במחקר מקיף זה במטרה לחזק את התעשייה הישראלית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות