מובייל מאחורי הסורגים, או: אפליקציות לאסירים בלבד

תקווה מאחורי החומות

"הם שולחם אותך הנה למאסר עולם - וזה בדיוק מה שהם לוקחים ממך", אמר מורגן פרימן, בגלמו את האסיר אליס בויד בסרט "חומות של תקווה". אני לא יכול לדמיין אפילו איך נראים חייו של אדם שנידון לבלות עשורים מאחורי סורג ובריח, ואיך שומרים על השפיות כשהקשר עם העולם שבחוץ כל כך מוגבל. אתם ואני יכולים לתקשר בינינו בקלות באפליקציות מובייל, לשלוח תמונה מצחיקה לבני המשפחה, ואילו אסיר העולם? אסור לו להחזיק טלפון בכלל - ואת המשפחה יראה רק במפגשים מאורגנים ומנוטרים.

לאחרונה צצו לכך פיתרונות יצירתיים, שמהווים שילוב מוזר בין אונליין ואופליין - ומאפשרים לאסירים לקבל תוכן מובייל גם בלי מכשיר מובייל. למשל, אפליקציית Piegonly, שמאפשרת לבני משפחה לצלם תמונות ולערוך אותן בסגנון אינסטגרם - ואז להעלות אותן למרכז שמדפיס ושולח אותן אל הכלא.

מאחורי הסורגים | צילום: גטי אימג'ס

כן, התמונה תעבור את עינה הבוחנת של מערכת הכליאה לפני שתגיע לנמען, אך חישבו על האפקט: אסיר יוכל לראות את פניו המחייכות של ילדו כל יום - תמריץ לא מבוטל לשיקום.

פיג'נלי אינה לבד: ישנן מספר אפליקציות שנועדו במיוחד לאסירים. מטרתן אינה להקל על חוויית המאסר, כי אם להפוך אותה להוגנת יותר. למשל, עלויות השיחה בין אסירים ובין משפחותיהם יכולות להיות גבוהות ביותר, במיוחד כשנשלח האסיר לכלא במדינה אחרת. במקרים מסוימים, הגיעו אסירים לחשבונות של 750 דולר בחודש. סקוט לווין, אסיר שהורשע בגניבת מידע, השתחרר לאחר ריצוי עונשו ופיתח את Inmateaid - שירות שמשלב שיחות טלפון מקומיות עם מערכת תקשורת VoIP, המאפשרת להוזיל את עלות השיחות לכ-50 דולר במקרים קיצוניים, בעוד המשתמש הממוצע משלם תשעה דולר בחודש, במודל מנוי.

אינמייטאייד ופיג'נלי הוקמו שתיהן בידי אסירים, וישנן אפליקציות אחרות שנועדו לדרי הכלא ופותחו בידי בני משפחות וחברים שרצו לשמור עמם על קשר. היזמים הללו ראויים לכל שבח, שהרי אנו חיים בחברה ששואפת לקבל בחזרה את האנשים שכלאה, לאחר שיקום מתאים. חיבור למשפחות ולעולם האמיתי הוא כלי חשוב בכך. רק חבל שאת הפיתוחים הללו בנו האסירים ואוהביהם ולא הרשויות עצמן. יש להן אינטרס לעשות כל מה שיתרום לשיקום האסיר; בסופו של דבר הכלא הוא מסגרת מתקנת, ולא מחסן-רשעים.

שירותי חירום? ציידי גולגלות!

ארצות הברית היא מקום מפחיד: מישהו יכול לגשת לאדם שיושב בקרבתכם על הבר, להחליף איתו חצי מילה - ואז להשכיב אותו באגרוף, לחשמל אותו בשוקר, לכפות אותו ולגרור את המסכן החוצה תוך שהוא אומר "זה בסדר, אני צייד ראשים". כן, מדובר במקצוע לגיטימי - שמתאים כמו כפפה ליד עבור המצ'ואיזם האמריקאי. אדם שהוסמך לעצור אחרים גם בלי שעבר בבית הספר לשוטרים, שמסתובב ומחפש מבוקשים. איך הוא מוצא אותם? בדרך כלל, על בסיס חושיו הבלשיים. ולאחרונה - גם על בסיס ספקיות סלולר שפשוט מוכרות אנשים לציידים.

אם היה זה עולם מושלם, כנראה שלא היינו מזילים דמעה על פושע מבוקש שברח ונלכד בסיוע ספקית סלולר (בעצם, לא היו בו פושעים. או ספקיות סלולר); אך המבוקשים הם בדרך כלל אנשים עם הרבה דו"חות חניה שלא שולמו בזמן, או כאלה שעשו דבר-מה בניגוד לחוק ונעלמו, ומשתלם יותר לקחת פרילאנסר שיירכז אותם מאשר לשלוח שוטרים אמיתיים שמטפלים בפשע אמיתי.  

מיקום למכירה

תחקיר של Motherboard גילה שספרינט, טי-מובייל ו-AT&T מכרו גישה לנתוני מיקום לסוחרי מידע, שמצידם העבירו אותו ליותר מ-250 ציידי ראשים. במקור, נועדה הגישה הזו לשרת שירותי חירום ולאפשר לצוותי חובשים וכבאים להגיע לאנשים בצורה מהירה ומדויקת. הפרקטיקה הזו, שהיתה בשימוש עד סוף 2017, חשפה מיליוני משתמשים למעקב, ואף לסיכוני אלימות; ציידי הראשים תופסים לעיתים קרובות את האנשים הלא-נכונים, או מבצעים את המעצר בכוח רב. בחודש שעבר הודיעו הספקיות שיפסיקו לשתף את נתוני המיקום עם גורמי צד ג', או אם לדייק - הודיעו שוב. הספקיות כבר הצהירו בעבר שינהגו בכבוד במידע המיקום, ונתפסו בקלקלתן. נקווה שאיזה מחוקק בארה"ב יתעורר, ויפיל עליהן את הגרזן הרגולטורי הנדרש.

קצרצרים

1. גרמניה מצרה את צעדי פייסבוק: רגולטור ההגבלים העסקיים במדינה הגדיר לחברה שעליה לחדול מלשלב מידע שנאסף מהפלטפורמות שלה - אפליקציית הרשת החברתית, אינסטגרם, מסנג'ר ו-ווטסאפ - כדי לבנות פרופיל צללים פרסומי עבור משתמשים. השילוב הזה מאפשר לחברה להציג פרסום ממוקד יותר - מטה לחמה המרכזי. כמו כן, אסר הרגולטור על הצלבת הפרופיל עם מידע שנאסף דרך אתרים בהם ביקר המשתמש - אתרים שעוקבים אחריו באמצעות כפתורי הלייק של פייסבוק. הרגולטור פסק שהחברה תוכל לבצע שילוב מידע שכזה רק בהסכמה ברורה, מודעת וישירה של המשתמש - ושסימון וי בתיבה ובה תיאור כללי של פעולות הריגול האמורות לא עונה להגדרה הזו. הפסיקה תקפה רק בגרמניה, עבור משתמשים גרמנים, אך עשויה להשפיע גם על רגולטורים במדינות אחרות. כולי תקווה שתנחת גם כאן בישראל.

שילוב המידע - מנוגד לחוק. פייסבוק | צילום: שאטרסטוק

2. המשטרה בניו יורק לא רואה בעין יפה את אחת התכונות הכי מעולות בווייז: היכולת להציג נקודות ביקורת אקראיות שעורכים שוטרים לאיתור נהגים שיכורים. מדובר בדיווח שמקורו בקהילת ווייז, שמשתפת מידע נרחב על כל מה שעלול לצוץ בדרכו של המשתמש, אפילו אם מדובר בשוטר. המשטרה העבירה לגוגל מכתב רשמי שדורש להסיר את המידע הזה, בטענה שהוא מסייע לנהגים שיכורים לחמוק מעונש ולסכן את סביבתם. זו לא הפעם הראשונה שכוחות משטרה בארה"ב דורשים מווייז להסיר את עדכוני מיקומי השוטרים; בעבר נטען שפושעים וטרוריסטים יכולים להשתמש במידע כדי לפגוע בשוטרים בתפקיד. כנראה שווייז לא תוכל לעשות יותר מדי; גם אם תחליט להתקפל ולהסיר את העדכונים, פשוט יעלו המשתמשים דיווח בקטגוריה אחרת, תוך שהם מוסיפים לו סימן. למשל, שניים ברצף יהיו קוד לשוטר תנועה, ושלושה - לשוטר תנועה עצבני.  

3. מומחי סייבר גילו ליקוי אבטחה מאוד מטריד במערכות כרטוס אוטומטי שחוברו לאתרי חברות כסאות'ווסט ושבע אחרות: בגלל באג קטן, יכלו פושעי סייבר להיכנס למערכת ולהדפיס כרטיסים משלהם, כאלה שנראים לגיטימיים לחלוטין. כמו כן, איפשרה המערכת לקבל גישה לנתוני כרטיסים אחרים - מה שיכל לשמש לגניבת זהות וריגול. טכניקת הפריצה מסובכת, ולא מאפשרת שימוש חופשי בידי האקר ממוצע. ואולם, סוכנויות ביון וכנופיות מתוקצבות יכלו להיעזר בבאג הזה כדי לבצע מתקפות ממוקדות, להעלות סוכנים למטוסים ועוד. לא הגיע הזמן לאיזה סבב ביקורות אבטחה חיצוני, בצירוף קנס מפלצתי לחברות שלא יעמדו בו בהצלחה?

הודעה מנהלתית: הטור יצא לחופשה בשבוע הבא -אך ישוב לעדכן ולבקר תופעות טכנולוגיה עולמיות ב-18 בפברואר.