איש עסקים קזחי הגיש תביעה בסך 2.5 מיליון דולר נגד לייבלנס

עימות משפטי בין יזם ההייטק מקס בלובבנד לבין זאבירגאלי קסירקאייב, איש עסקים מקזחסטן. הקזחי תובע 2.5 מיליון דולר מיזם ההייטק בלובבנד.

תביעה מתוקנת שהוגשה באחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תידון בעוד שבועיים בפני השופטת תמר אברהמי. התביעה של קסירקאייב הוגשה לאחר שהחברה הגישה נגדו תביעה על 2.5 מיליון דולר על כך שלא עמד בהתחיבויותיו להשקעה בחברה.

קסירקאייב השקיע 2 מיליון דולר בחברת לייב לנס שמפתחת אפליקציה לטלפונים חכמים, וקיבלת תמורתן 51.68% ממניות החברה ולמעשה הפך לבעל השליטה שלה.

בתביעה על סך 2.5 מיליון דולר נגד בלובבנד (מנכ"ל החברה), ואביו זיגמונד (יו"ר) ונתבעים נוספים, שהגיש באמצעות עו"ד שמואל קסוטו, טוען המשקיע הקזחי כי חצי שנה לאחר מכן, פנו אליו השניים ובבקשה להשקיע 3 מיליון דולר נוספים בחברה, "וכדי ללחוץ עליו סיפרו על מגעים על משקיע נוסף שכביכול מעוניין להשקיע בחברה, ושאם ישקיע יאבד קסירקאייב את השליטה בה".

הוא טוען כי משקיע כזה לא היה קיים באמת וכי מדובר היה במצג שווא שכל מטרתו ללחוץ אותו להשקיע. בסופו של דבר חתם ביוני 2014 על הסכם להשקיע 3 מיליון דולר נוספים תוך שהוא מאמין במצגים שהוצגו לו ולדבריו הסתירו את מצבה העגום של החברה".

צילום: bigstock

עם זאת, בשל "מגבלות רגולטוריות בבנק המרכזי בקזחסטן לדבריו", לא הצליח להסיר את הסכום, ובפברואר 2015 נחתם הסכם חדש שחילק את ההשקעה לשישה תשלומים של 500 אלף דולר כל אחד. הוא העביר את התשלום הראשון, ולאחריו ביקשו ממנו בבנק להציג נתונים לגבי החברה שבה מושקעים הכספים, שהיתה השקעה חריגה ולא כלכלית, שכן כל הכנסות החברה הסתכמו ב-8,000 שקל בלבד. הוא ביקש נתונים שונים מבלובבנד על פעילות החברה כדי להעבירם לבנק בקזחסטן ואז התברר לו לדבריו שהחברה הציגה מצגים כוזבים לגבי יכולותיה הטכנולוגיות והוסתר ממנו שאפליקציות אחרות הקדימו את לייב לאנס בכניסה לשוק. יתר חמשת התשלומים של 500 אלף דולר, לא הועברו לליב לאנס.

בשלב הזה הגישו הנתבעים תביעה נגד הקזחי בקזחסטן, ולדבריו היפנו אליו גורם עלום שהזדהה ככתב ערוץ 31 הפופולארי בקזחסטן לקבל ממנו תגובה על התביעה. התביעה הוסרה בו ביום והקזחי טוען כי שיחת הטלפון מהכתב שהציג בפניו פרטיים מסחריים סודיים מההסכם, נועדו ללחוץ אותו ולהביך אותו.

לפי התביעה "מדובר בניצולו ניצול חמור של משקיע זר שמרבית השקעתו, אם לא כולה, 2.5 מיליון דולר, נועדה לצורך אחד בלבד ריפוד כיסם של בני משפחת בלובבנד ומקורביהם. "לא מדובר בהשקעה בלתי מוצלחת בסטארט-אפ שירדה לטמיון, דבר שיכול לקרות והוא כמעט שבשגרה... במקרה שלפנינו, היזמים ויתר הנתבעים לא עשו שימוש בכספי ההשקעה לטובת פיתוח המוצר והצלחת החברה".

בתביעה נטען כי למרות שבלובבנד וכל המעורבים בחברה, למעט התובע, ידעו שמדובר במוצר שהתיישן ולא יכול להתחרות עם חברות אחרות בשוק, "הם הציגו לתובע מצגי שווא לגבי המוצר, תוך ניצול ציני של האמון שרכש להם התובע וחוסר הניסיון שלו בתחום. הכל כדי לסחוט ממנו מיליוני שקלים אשר שימשו לכל דבר שהוא, למעט למטרה שלשמה הושקעו במקום לשמש למטרה שלשמה הושקעו, פיתוח אפליקציה, הגיעו כספי ההשקעה לכיסי הנתבעים, או לכיסוי חובות עבר של לייב לנס, תוך הפרת הסכמי ההשקעה, הסתרה מכוונת של מידע מהתובע והפרת הוראות החוק, וחלק גדול מהסכום אף בלי שאושרו בפרוצדורה שנקבעה לשם כך".

ביולי 2015, אחרי שכל שבעה העובדים של החברה פוטרו לאחר שהחברה נותרה בלי מזומנים, הגישו בעלי המניות האחרים בחברה, בראשם זיגמונד בלובבנד, תביעה נגד קסירקאייב בבית המשפט בתל אביב על נזקים שנגרמו לחברה על ידו.

ממקס בלובנד ופרקליטי החברה עו"ד אור נוי ולירון ליברמן ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני ושות', נמסר: "בחודש יולי 2015, הגישה חברת לייבלנס תביעה כנגד מר קסיקבייב, לאחר שזה הפר את התחייבותו, שניתנה במסגרת הסכם השקעה עליו חתם, להזרים לחברה השקעה בסך 3 מיליון דולר. מר קסיקבייב הזרים חצי מיליון דולר בלבד מתוך כספי ההשקעה ונמנע מהזרמת היתרה, תוך העלאת תירוצים שונים (בעיקר לעניין מגבלות רגולטוריות החלות עליו, לטענתו, במדינת מוצאו – קזחסטן).כחברת הזנק, הסתמכה לייבלנס על ההשקעה אותה התחייב מר קסיקבייב להזרים והפרת התחייבותו גרמה לה לנזקים אדירים והובילה, לבסוף, לקריסתה. בחודש ספטמבר 2016, בניסיון לייצר משקל נגד לתביעת החברה כנגדו, הגיש מר קסיקבייב תביעה כנגד החברה, בעלי השליטה ונושאי המשרה בה. במסגרת תביעתו טען מר קסיקבייב טענות שונות, לרבות טענות להפרת הסכם ההשקעה, הפרת חובות אמון וזהירות מצד נושאי המשרה ועוד כהנה וכהנה טענות.

יצוין, כי בית המשפט שדן בתביעה שהגיש מר קסיקבייב, קיבל את טענות הנתבעים והורה לקסיקבייב לתקן את תביעתו ולהגישה מחדש, לאחר שהגיע למסקנה, כי דינן של חלק ניכר מהטענות שנטענו בה, להיות מסולקות על הסף.

עוד יצוין, כי במסגרת ניהול ההליך, ניסה מר קסיקבייב להביא למחיקתה של תביעת החברה כנגדו, באמצעות הליך בו פתחו שתי הדירקטוריות שמונו על ידו לחברה ואשר במסגרתו ביקשו הדירקטוריות מביהמ"ש המחוזי – המחלקה הכלכלית בתל אביב, להורות על כינוס אסיפת בעלי מניות בחברה לשם קבלת החלטה למשיכת התביעה.

בפסק דין מנומק דחה ביהמ"ש (כב' השופטת רות רונן) את בקשת הדירקטוריות, תוך שהוא קובע, כי מדובר בניסיון חסר תום לב של מר קסיקבייב, להביא למחיקתה של תביעת החברה המתנהלת כנגדו כדין".