הזינוק בשכר המורים והרופאים דילג על הצעירים

על רקע המשבר החריף במערכת הבריאות פרסם אתמול משרד האוצר את נתוני השכר במגזר הממשלתי, ומקדיש פרק מיוחד לשכר הרופאים בישראל.

לפי הדו"ח, שעליו חתום הממונה על השכר קובי בר נתן, שכרם של הרופאים גבוה בהשוואה עולמית, ובין 2008 ל־2017 עלה ב־31% ‑ לעומת עלייה של 11% בלבד בשכר הממוצע במשק. הפרסום של האוצר לא נולד בחלל ריק: המשרד יצטרך לפתוח במגעים על הסכם שכר חדש עם הסתדרות הרופאים, לצד מגעים עם ההסתדרות הכללית בנוגע לשכר עובדי הממשלה.

מימין: הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן, יו"ר הסתדרות הרופאים ציון חגי, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, ויו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז צילומים: עמית שאבי, יאיר שגיא, שאול גולן, גדי קבלו | צילום: שאול גולן, גדי קבלו, עמית שאבי, יאיר שגיא

באוצר החליטו להקדיש פרק נוסף לשכר במערכת החינוך בישראל, ובו טענה שעשויה להפתיע: גם התגמול למורים בישראל גבוה ביחס למדינות המערב. אבל בארגוני המורים מסתייגים מהנתונים, ותולים את פרסומם בכך שביולי 2019

יפוג הסכם השכר של הסתדרות המורים, החל על המורים ביסודי, על הגננות ועל חלק מהמורים בחטיבות הביניים.

ואכן, נראה שהדגש על העובדה ששכר המורים גבוה כבר היום אינו יכול אלא להיחשב לעמדת פתיחה נוקשה לקראת המשא ומתן.

אבל אפילו הנתונים בדו"ח חושפים את העובדה שלא כל עובדי ההוראה והבריאות נהנים מהשכר הגבוה באותה מידה. אדרבה, שתי המערכות מצטיינות בפערים עצומים בין עובדים בכירים לזוטרים ובין ותיקים לצעירים, בשיעור חריג ביחס למקובל במדינות המפותחות.

הרופאים: חולים במחלת הפערים

דו"ח האוצר שולל בוודאות את הטענה ששכר הרופאים הוא הגורם למשבר במערכת הבריאות. לפי הדו"ח, שכרו הממוצע של רופא עומד על כ־34 אלף שקל, והשכר הממוצע למשרה מלאה ‑ על 37 אלף שקל. אצל מומחים בכירים ומנהלים, שהם כמחצית מהרופאים, השכר הממוצע עולה ל־39 אלף שקל ול־51 אלף שקל בהתאמה. עם זאת, אפשר להניח שהכנסת הרופאים גבוהה מזה, שכן חלק ניכר מהם מעדיפים שלא לעבוד במשרה מלאה במערכת הציבורית, אלא להקדיש חלק מזמנם לפרקטיקות פרטיות, שלגביהן אין לממונה על השכר אין מידע.

במונחים נומינליים עלה שכר הרופאים ב־59% בעשור האחרון, בעוד שכר שאר עובדי המגזר הציבורי עלה ב־20% בלבד. עיקר העלייה באה בעקבות הסכם השכר שנחתם עם הרופאים ב־2011, ועלותו עמדה על 16.5 מיליארד שקל.

בהשוואה בינלאומית, שכר הרופאים בארץ הוא מהגבוהים ב־OECD: פי 3.8 מהשכר הממוצע במשק, לעומת 3.5 בגרמניה, 3.4 בבריטניה, 2.5 באיטליה ורק 1.5 בפולין.

בד בבד בולטים פערי השכר בין העשירון העליון והתחתון של הרופאים. רופא בעשירון העליון משתכר פי חמישה מרופא בעשירון התחתון, פער חריג ביחס למערכות האחרות במגזר הממשלתי. בעוד שהעשירון העליון של הרופאים משתכר 75 אלף שקל בחודש, השכר החציוני עומד על מעט יותר מ־30 אלף שקל בחודש.

הסכם שכר מ־2011 שימר את הפערים הגדולים במקום לצמצם אותם. נתונים אלה תומכים בטענה הנשמעת זה זמן רב על "גילדה" של רופאים ששומרת על עצמה ומונעת בין היתר את הרחבת מקומות ההתמחות. עם זאת, סעיף אחר בהסכם הזה הביא להורדת מספר התורנויות למתמחים מ־6.6 בחודש ב־2006 ל־5.5 בלבד ב־2017, באמצעות תוספת של 500 תקנים לרופאים.

הדו"ח מראה שתוכנית התמריצים לשיפוי רופאים המועסקים בפריפריה מניבה פירות: לדוגמה, מומחה בכיר בצפת, טבריה או אילת משתכר בממוצע 53 אלף שקל בחודש, לעומת 36 אלף שקל בחודש לעמיתו במרכז.

שכר המורים והרופאים: מתחילים נמוך ומגבירים

המורים: ראשומון של נתונים

מחברי דו"ח הוצאת השכר טוענים שכאשר משווים מורה ישראלי העובד במשרה מלאה למקביליו ב־OECD, שכרו גבוה מהממוצע המדינות המפותחות. ישראל עומדת במקום התשיעי בארגון בשכר המורים ביסודי, ובמקום השביעי בשכר בחטיבות הביניים. בחטיבה העליונה, לעומת זאת, היא נמצאת רק במקום ה־20, מתחת לממוצע.

הבעיות העיקריות שמאתרים אנשי האוצר במבנה השכר במערכת החינוך הממשלתית נוגעות לפער בין מורים ותיקים לצעירים ובין מנהלים למורים. מהדו"ח עולה שישראל נמצאת במקום השני ב־OECD בפער בין ותיקים לצעירים: 115%. רק דרום קוריאה מקדימה אותנו עם פער שמתקרב ל־200%. הממוצע בארגון עומד על כ־60%. השכר הממוצע למורה מתחיל בשירות המדינה עומד על כ־8,000 שקל למשרה מלאה, ואילו למורה עם 35 שנות ותק ‑ כ־10,000 שקל.

עם זאת, צריך להתייחס לנתונים האלה בזהירות. יו"ר ארגון עובדי ההוראה היציגים גיא נמר מצביע על כך שבניגוד לדו"ח הממונה על השכר שפורסם עתה, שלפיו השכר הממוצע לעובד במערכת החינוך הממשלתית (שכר בפועל, כולל משרות חלקיות) עומד על 10,500 שקל, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על השכר הממוצע לעובד חינוך עומדים על 7,900 שקל בלבד. הפער הזה טעון ליבון. ייתכן שהוא נובע בין השאר מכך שהלמ"ס מביאה בחשבון מספר גבוה של מורי קבלן ומטפלות בגנים, שמשתכרים שכר נמוך מאוד, וכן מורים בחינוך החרדי הפרטי.

יחסית למגזרים אחרים בשירות המדינה, מצב המורים ירוד למדי. השכר הממוצע למורה בשירות המדינה במשרה מלאה עומד על 13,200 שקל, ורבים מהמורים עובדים במשרה חלקית. מצבם כה קשה שאפילו עובדים סוציאליים בשירות המדינה משתכרים יותר: 15 אלף שקל לחודש בממוצע למשרה מלאה. כלכלנים, לעומתם, מקבלים בממוצע 19,800 בשקל.

לטענת ארגון "מנהיגים", גוף חדש של מנהלי מוסדות חינוך, לא אחת קורה שמורה שנעשה מנהל יורד בסולם השכר. עם זאת, לפי הדו"ח של הממונה על השכר, השכר הממוצע של מנהל גבוה ב־118% מזה של מורה: 22,900 שקל לעומת כ־10,500 שקל. בפרט, הממונה על השכר משווה בין שכר העובדים האקדמאים לבין שכרם של מנהלי מוסדות החינוך, ומראה שהפערים בישראל הם השניים בגובהם ב־OECD במקרה של מנהלי בית ספר יסודי; שלישיים במקרה של תיכונים; וחמישיים בחטיבות הביניים.

כיפופי הידיים: עובדות או אינטרסים?

להחלטת הממונה על השכר להציג את הנתונים יש תכלית מעשית. הוא אמנם פותח במס שפתיים לחשיבות ההשקעה בחינוך, ומתפייט כי "ההשקעה בדור העתיד מניבה פירות הן במישור הלאומי והן במישור הכלכלי" ‑ אבל מיד נחפז להסביר מדוע, למרות זאת, המורים לא צריכים לקבל יותר. "שכר עובדי ההוראה במערכת החינוך מהווה נתח גדול בתקציב המדינה, כ־32 מיליארד או כ־8% מהתקציב. מכאן החשיבות האדירה שיש בניטור שכר המורים ובשמירה על מסגרת התקציב בכל הנוגע לשיפור שכרם".

בהתאם לכך, מחברי הדו"ח מדגישים כי "שכר המורים בישראל אינו נמוך, והוא עומד בשורה אחת עם שכר המורים ביתר המדינות המפותחות". באוצר לא מתעלמים מהפערים בין ותיקים לחדשים, ומדגישים כי הם "צפויים להצטמצם דרמטית בשנים הקרובות בעקבות ההסכמים הקיבוציים האחרונים" ‑ ואכן, ההסכם הקיים עם ארגון המורים העל־יסודיים מצמצם את הפערים. בעניין הסתדרות המורים, לעומת זאת, נראה שזו בינתיים רק הצהרת כוונות.

לדברי יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז, ההסכם הקיבוצי של הארגון שלו תקף עד סוף 2021. לכן, הוא טוען, ברור שהדו"ח פורסם לקראת המשא ומתן עם הסתדרות המורים, "כדי ליצור אווירה ששכר המורים גבוה". ארז מציין שמורה מתחיל ביסודי מקבל לעתים רק 6,400 שקל לחודש. על נתוני האוצר הוא אומר: "אתה יודע איך אפשר לשחק עם נתונים".

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד טוענת שנתוני האוצר מחפירים. "הדו"ח הזה הוא בעיקר דו"ח בושה למשרדי האוצר והחינוך". לדבריה, "נציג למשרדים את הנתונים שהם עצמם פרסמו לקראת המשא ומתן הקרב, ונדרוש לשפר את תנאי השכר והעבודה באופן משמעותי".