אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לדה וינצ'י יש אחות: המיזם להצלת יצירות היסטוריות של אמניות צילום: וטיוב

לדה וינצ'י יש אחות: המיזם להצלת יצירות היסטוריות של אמניות

מעל 600 יצירות של אמניות מהמאות ה-15 עד ה-19 נרקבו במרתפי המוזיאונים בפירנצה, איטליה, עד שבאו נשות המיזם הפמיניסטי AWA, חילצו, שיקמו והעלו אותן לרשת "כדי להפוך אותן לנראות"

13.02.2019, 08:40 | רוני דורי

ואן גוך, מונה, דה וינצ'י ומיכאלאנג'לו. לו תתבקשו למנות שמות של ציירים מפורסמים מהרנסאנס ועד ימינו, אלה כנראה יעלו ראשונים. את זה בדיוק רוצות לשנות מנהלות עמותת Advancing Woman Artists. בימים אלה הן שוקדות על שיקום של 600 עבודות אמנות פלסטית שנוצרו בידי נשים אמניות בפירנצה בין המאה ה־15 למאה ה־19, וסריקתן לרשת. העבודות ירוכזו במאגר אינטרנטי שייקרא "חלל משלהן" ("A Space of Their Own"), במחווה לווירג'יניה וולף.

המאגר, שיעלה לרשת לקראת סוף השנה, הוא תוצר של פעילות הצלה אקטיביסטית של נשות העמותה. מאות היצירות הללו נקברו בחללי אחסון של מוזיאונים בעיר, כשאפילו צוותי המוסדות לא היו מצויים בקורותיהן. מטרתו היא להנכיח את האמניות, שזכו להכרה מסוימת בחייהן, אך נשכחו במותן, ובטווח הארוך, לאתגר במעט את הקונספציה שגורמת לכולנו לזכור בעיקר את הגברים שפעלו באותם השנים.  

נשות AWA בעבודת שחזור. אפילו צוותי המוזיאונים לא ידעו על היצירות שאצלם; "יהודית והמשרתת שלה" (1615) של ארטמיזיה ג נשות AWA בעבודת שחזור. אפילו צוותי המוזיאונים לא ידעו על היצירות שאצלם; "יהודית והמשרתת שלה" (1615) של ארטמיזיה ג'נטילסקי; "קינה עם קדושים" (1569) של פלאוטילה נלי | צילום: איי אף פי, AWA נשות AWA בעבודת שחזור. אפילו צוותי המוזיאונים לא ידעו על היצירות שאצלם; "יהודית והמשרתת שלה" (1615) של ארטמיזיה ג

המיזם נולד כשהפילנתרופית האמריקאית ג'יין פורצ'ן נתקלה לראשונה בשם פלאוטילה נלי (Nelli), האמנית המתועדת הראשונה בהיסטוריה של פירנצה, בספר אמנות ישן בשנת 2005. היא קפצה למוזיאון סן מרקו בעיר כדי לבחון מקרוב יצירה שלה מ־1569, "קינה עם קדושים" ("Lamentation With Saints"), ונחרדה לגלות אותה מוזנחת ומכוסה עפר.

פורצ'ן החליטה לשקם בכספה את הציור — החלטה שהגיעה בתזמון קריטי, משום שבתהליך השחזור, התגלו בציור תולעי עץ שהיו משחיתות לא רק אותו, אלא חלק נרחב מאוסף המוזיאון, אלמלא נתפסו בזמן. בעקבות זאת החליטה פורצ'ן לייסד את עמותת AWA לקידום אמנות של נשים. פורצ'ן מתה בספטמבר האחרון בגיל 78, אך העמותה שהקימה ממשיכה לפעול במרץ.

נשות העמותה מסבירות כי בפירנצה במאות ה־16 וה־17 נשים לא הורשו ללמוד אמנות או אנטומיה או אפילו להוציא חשבוניות, ולכן אלה שנהפכו לאמניות בכל זאת היו לרוב בנות אמנים, כמו לדוגמה ציירת הבארוק ארטמיזיה ג'נטילסקי (Gentileschi), בתו של הצייר אורציו ג'נטילסקי. הנסיבות הללו הובילו לכך שהאבות היו אלה שחתמו על הקנבס, מה שהפך את מלאכת זיהוי יצירותיהן של האמניות למורכב עוד יותר.

"מה שאנחנו מנסות לעשות הוא לעזור לאמניות הללו למצוא את מקומן הראוי בהיסטוריה של פירנצה", סיפרה פורצ'ן בסרטון התדמית של הפרויקט. "לא כותבים עליהן, לא רואים אותן, ולפיכך אף אחד לא מכיר את חלקן בהתפתחות העיר האמנותית הנפלאה הזו. רבות מהעבודות שמצאנו — ובכן, איש לא ידע שהן שם. איש לא ידע דבר על האמניות… הן לא היו חשובות, ונשלטו בידי אבותיהן, אמותיהן ובני זוגן. לא היה להן קול. פירנצה היא עיר של אמניות בלתי נראות. אני רוצה להפוך אותן לנראות".

באורח מפתיע, המהפכה הפמיניסטית הגיעה לפירנצה דווקא בזכות מקצוע השחזור האמנותי, שמזוהה כמקצוע נשי בעיר. הדומיננטיות הזו התהוותה באמצע שנות השישים של המאה הקודמת, כששיטפון חריג היכה בעיר ואיים לכלות אלפי יצירות. "שחרור האישה בפירנצה כרוך באופן הדוק למאמצי הרסטורציה", אמרה לינדה פלקון, מנהלת העמותה לאתר artnet. "עד אז, נשות העיר אפילו לא לבשו מכנסיים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות