המסע של ברלין מעיר חצויה להאב טכנולוגי

אחרי שנים ארוכות שבהן היתה ידועה בעיקר בהיסטוריה שלה, במועדוני הלילה ובתנאי המחייה הזולים, הפכה ברלין בתוך זמן קצר גם לבירת סטארט־אפ. דו"ח של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג מעלה שאשתקד גייסו חברות סטארט־אפ גרמניות 4.6 מיליארד יורו — סכום שיא למדינה שמסורתית מוטה לחברות תעשייה. חלק הארי של הכסף, 2.6 מיליארד יורו, גויס בידי 229 חברות ברלינאיות.

ועידת WeTechBerlin תיערך ב-19-18 בפברואר. לתוכנית הוועידה ולהרשמה לחצו כאן

"סצנת הסטארט־אפים פה, כמו כל דבר בגרמניה, התפתחה לאט אבל באופן יסודי", אומר ערן דוידסון, מייסד קרן הלוואות הצמיחה הגרמנית־ישראלית Davidson Shamir Growth (DSG). לדבריו, השינוי בסצנה המקומית התרחש הודות לשילוב בין עידוד ממשלתי, הון פרטי ודור צעיר גלובלי וטכנולוגי. "כשהגעתי לפה הפוליטיקאים בכלל לא ידעו מה זה הון סיכון. לאורך הזמן הם למדו איך סטארט־אפים משנים סדרי עולם, מתעשיית האוטומוטיב ועד לפארמה", לדבריו.

"אין מה לעשות, אירופה פחות יזמית ופחות נוטלת סיכונים", אומר שמואל חפץ, שותף מנהל בקרן ההשקעות הפאן אירופית טארגט גלובל שהוקמה בברלין ומנהלת מיליארד דולר בכמה קרנות. "בגרמניה יש המון כסף משפחתי אבל אפיקי ההשקעה שלו שונים. עם זאת, עכשיו רואים שגם החברות התעשייתיות מנסות להבין מה זה סטארט־אפ".

חפץ מסכים עם החשיבות שהעניק דוידסון לתרומת בני הדור הצעיר להתפתחות הענף: "הדור הצעיר של בעלי החברות המשפחתיות בגרמניה הוא כבר יותר בינלאומי. הם גדלו עם הדיגיטל, עבדו ולמדו מחוץ לגרמניה, ועכשיו הם רוצים להשפיע על העסקים המשפחתיים. הם מסתכלים על העולם, מבינים לאן הוא הולך, ורוצים שגם החברה שלהם תהיה יותר חדשנית".  

ירון ולר הקים את טארגט גלובל יחד עם חפץ ב־2015. כיום הקרן משקיעה בסטארט־אפים בכל שלבי החיים דרך קרנות שונות. עם החברות הבולטות בפורטפוליו הברלינאי שלה נמנות חברת משלוחי המזון Delivery Hero וחברת המסחר במכוניות משומשות Auto1. "כשהגעתי לברלין לפני קצת פחות מעשור היו חברות תוכנה רבות במודל גרמני קלאסי, עם צמיחה של 30%–40% בשנה ומטרה של רווחיות", הוא מספר.

"הסטארט־אפים של הגל הראשון היו בעיקר העתקים של חברות אמריקאיות, שבנו מוצר מקומי וניסו למכור אותו לאותן חברות מארה"ב, כמו גרופון. הגל השני החל בתחילת העשור הנוכחי עם חברות שהכניסו חדשנות לתהליכים העסקיים, כמו חברת השליחויות Delivery Hero ופורטל האיקומרס Zalando. הן עשו משהו שהוא אולי לא חדשני, אבל עשו אותו מעולה ובערך באותו זמן כמו המקבילות האמריקאיות.

"ב־2015 אפשר היה לראות את ניצני הגל השלישי, שנמשך עד עכשיו. גל זה הרבה יותר חדשני ומגוון וכבר יוצא מחוץ לעולם האינטרנט. הוא כולל יותר חברות תוכנה, בעיקר תוכנה כשירות, ויותר פינטק. מתחילים לראות גם חברות בתחומי הבינה המלאכותית (AI)".

דניאל שנער מנהל את קרן ההון סיכון כללטק וכן את פעילויות ההשקעה בהייטק ישראלי עבור Access Industries של לן בלווטניק. לדבריו, על הצמיחה של סצנת הסטארט־אפים בברלין יש להודות לשתי חברות: Zalando ורוקט אינטרנט (Rocket Internet) — שתיהן עברו בפורטפוליו צוות ההשקעות הגלובליות של Access Industries, ששנער חבר גם בו.

"האחים סאמוור שהקימו את רוקט דחפו אנרגיות ודם חדש לתעשייה", אומר שנער. "הם ראו חברות שפעלו בארה"ב והקימו חברות דומות. למעשה, הם עשו היכרות על סטרואידים בין השוק הגרמני ליזמות טכנולוגיה ואינטרנט. מי שהיה שם לאורך הדרך מההקמה ועד ההנפקה ראה איך רוקט מתפתחת משני עובדים ודולר במכירות, למעסיקה של אלפי עובדים ומכירות במיליארדים".

במובנים רבים, רוקט פתרה את מה ששנער מצביע עליו כמחסור העיקרי שהיה בברלין: מודלים לחיקוי. "בישראל תמיד היו מודלים, כל אחד מכיר שכן או אח גדול שהקים סטארט־אפ והצליח", הוא אומר. "בגרמניה לא היה את זה ולכן התחום בכלל לא נתפס כאופציה. האחים סאמוור למדו בבית הספר WHU למינהל עסקים בדיסלדורף, ולאחר ההצלחה חזרו לשם כמרצים. זה הדליק את הסטודנטים והיום בית הספר הזה הוא כמו יחידת 8200 ויוצאים ממנו מלא סטארט־אפים".

אין חברות ענק, אף שהשוק הגדול תומך בצמיחה

לפי סקר שערכה אגודת הסטארט־אפים הגרמניים עם תאגיד ראיית החשבון KPMG, הקטר של סצנת הסטארט־אפים המקומית הוא תחום טכנולוגיות המידע (IT) והתקשורת. כ־32% מהסטארט־אפים הגרמנים שנסקרו בשנה שעברה עוסקים בתחום, כשמאחוריהם ניצבים תחום המזון והמשקאות עם 9.7%; תחום הבריאות עם 8.5%; ותחום האוטומוטיב והלוגיסטיקה עם 5.2%.

כמעט 60% מהנסקרים בדו"ח אמרו שתחום הבינה המלאכותית משפיע על המוצר שהם מפתחים ברמה זו או אחרת. 16.1% אמרו ש"המודל העסקי של החברה נשען באופן משמעותי על תחום הבינה המלאכותית.

אם שואלים את דוידסון, המשותף לאופי הסטארט־אפים הגרמניים הוא יציבות, כמו התרבות העסקית של גרמניה בכלל. הקרן הנוכחית של דוידסון העניקה הלוואות לשמונה חברות אירופיות, ועם המשקיעים הישראלים הגדולים בה ניתן למנות את מאיר שמיר ולאון רקנאטי. "באופן כללי בגרמניה אין רבולושן, יש אבולושן (מהפכה ואבולוציה, בהתאמה — ל"כ), הוא אומר. "חברות פה מנוהלות נכון יותר מבישראל מבחינה תקציבית. הן לא שורפות כסף שאין ולא בונות על גיוס שלא קיים.  

"עם זאת, מעולם הסטארט־אפ הגרמני כמעט ולא יוצאות חברות שמשנות סדרי עולם, כמו שיוצאות מישראל או מארצות הברית", הוא מוסיף. "לא רואים פה חברות כמו אובר, airbnb או פייסבוק. מה שכן רואים פה זה חברות טווח בינוני וחברות קטנות שצומחות לאט, ומגיעות לשווי די יציב של 50–150 מיליון דולר. בכל מקרה, חברות שמגיעות לשווי של מיליארדים נוצרות אחת לאלף, ובדרך יש המון חברות שנמחקות ולא שומעים עליהן. פה, בגרמניה, יש הרבה מאוד חברות סטארט־אפ בינוניות בגודלן, אבל כאלו ששורדות".

עם זאת, לפי שנער, דווקא השוק הגרמני אידיאלי לבניית חברות גדולות: "אני חושב שבגלל שהשוק הגרמני מאוד גדול, ובגלל שבאופן מסורתי יכולת ההוצאה לפועל של הגרמנים מאוד טובה, ניתן לבנות פה חברות של מיליארדים בקלות בהשוואה לישראל. בישראל השוק המקומי קטן, אתה נדרש לצאת החוצה, ושם יש לך תחרות הרבה יותר קשה". לדבריו, "היום כבר לא מרגישים הבדל בין יזמים ישראלים לגרמנים בכל הנוגע לאומץ ולמוכנות להיכשל. אני חושב שהדנ"א של תעשיית האינטרנט מעמק הסיליקון — זוז מהר ושבור דברים — חלחל גם לפה".

עם זאת, שנער כן מזהה הבדלים בין תרבות הסטארט־אפ הישראלית לזאת הברלינאית: "הישראלים טובים באלתור, בללכת מאפס לאחת, בלהמציא דברים יש מאין. מנגד, הגרמנים טובים יותר בללכת מאחת ל־10, הם טובים יותר מהישראלים בעבודה מסודרת שמאפשרת לחברה לצמוח לממדים גדולים יותר. לכל אחד יש חוזקות, ואפשר ללמוד גם משם וגם משם".

שמואל חפץ. הטוב מכל העולמות

שיעור גבוה של מהגרים בקרב מייסדים ועובדים

נראה שההגדרה הזו של האופי הגרמני ככר פורה לחברות סטארט־אפ יציבות מתקיימת אף שברלין והתעשייה שבה הן רב־לאומיות. לפי סקר של אגודת הסטארט־אפים הגרמניים ו־KPMG, ב־2017 כ־14.5% ממייסדי חברות הסטארט־אפ הגרמניות הגיעו מחוץ לגרמניה, בין שממדינות החברות באיחוד האירופי ובין שלא. זהו שיעור גבוה מהממוצע הכלל־גרמני, העומד על 8% מייסדים זרים בסטארט־אפים. החריגה היחידה במקרה הזה היא מינכן, שבה אחוז המייסדים הזרים עומד על כ־16%.

המגמה הרב־לאומית בולטת בברלין עוד יותר במקרה של עובדי הסטארט־אפים שהגיעו מחוץ לגרמניה, אך אינם מייסדים. ב־2017 שיעור זה עמד בברלין על כ־48%, בעוד הממוצע הכלל־גרמני עמד על 28.5% בלבד. במקרה הזה ברלין עוקפת במעט את מינכן, השנייה אחריה, שם שיעור העובדים הזרים שאינם מייסדים עומד על 44%.

"אני רואה בתעשייה הרבה מאוד בני מהגרים, בעיקר טורקים", ציין חפץ. דוידסון הוסיף כי "בחברות שאני פגשתי, היזמים שמצליחים בגדול הם חצי גרמנים: בני מהגרים מספרד, איטליה ומדינות נוספות שהתחתנו עם בני זוג מקומיים. ליזם שהוא 100% גרמני קשה לצאת מהקופסה אבל מנגד הגרמנים מחזיקים בתכונות טובות כמו סדר והיצמדות לתוכנית פעולה. מי שיש לו קצת מזה וקצת מזה ומצליח לשלב את הטוב מכל העולמות — יצליח להיות יזם טוב".

מי שנתקל אולי בהיקף הגדול ביותר של הרב־תרבותיות בסצנת הסטארט־אפים הברלינאית הם העובדים בחללי העבודה המשותפים. אחת הראשונות להיכנס לתחום זה בברלין היתה Mindspace הישראלית, שהגיעה לעיר ב־2016. ברלין הייתה העיר הזרה הראשונה שאליה נכנסה החברה, וכיום היא מחזיקה בה בשלושה מתחמים שבהם עובדים כ־2,000 לקוחות. יחד עם מתחמים במינכן, פרנקפורט והמבורג השוק הגרמני הוא השוק המשמעותי ביותר של החברה.

"להרגשתי, במתחמים של מיינדספייס בברלין 50% מהאנשים הם גרמנים ו־50% הם זרים", סיפרה מנהלת הקהילה בעולם של החברה אדיטה לובצ'יוט, ליטאית בעצמה המבוססת בברלין. "יש לנו פה הרבה גרמנים, חלקם הגדול לא מברלין במקור, והרבה אנשים ממדינות אחרות. עכשיו אפשר ממש לראות את הגידול באנשים שמגיעים מבריטניה בגלל הברקזיט, אבל יש לנו לקוחות ממש מכל העולם כמו אוסטרליה, ניו זילנד, ארה"ב, סקנדינביה, ישראל וירדן.

"גם החברה שלנו עצמה היא מאוד רב־לאומית. במסיבת הכריסטמס של החברה לפני כמה חודשים מייסד החברה יותם אלרואי ואני מנינו את מספר האזרחויות שיש לעובדי החברה והגענו ליותר מ־20. אין ספק שהעיר עם מספר האזרחויות הרב ביותר בחברה היא ברלין".

עוד ציינה לובצ'יוט את הלקוחות הרבים ממזרח אירופה שבהם היא נתקלת בחללים המשותפים של ברלין. "בגרמניה יש מחסור בעובדים עם רקע טכני, ולכן מגיעים לפה הרבה עובדים מרוסיה, אוקראינה, ליטא, רומניה, פולין ומדינות נוספות במזרח אירופה", היא ציינה. "במדינות הללו יש הרבה אנשים שעברו חינוך טכנולוגי, ויש להם יכולות טכניות גבוהות שנדרשות פה".

על פי המחקר של אגודת הסטארט־אפים ותאגיד רואי החשבון, שישה מכל עשרה סטארט־אפים גרמניים לא מצליחים למלא את כל המשרות הפנויות שלהם. לפי הסקר, כ־75% מהסטארטאפיסטים הגרמנים מתלוננים על הקושי למצוא עובדי IT כמתכנתים.