"אם יהיו מחירי היצף בלוויתן כדי להרוג את השוק האוצר יתערב"

שנת 2019 אמורה להסתמן כשנת המפץ הגדול במשק האנרגיה המקומי. הפרויקטים שאמורים להתממש במהלכה כוללים את יישום הרפורמה בחברת החשמל ומכירת תחנות הכוח; חיבור מאגר לוויתן כספק שני למשק; מכירת גז לירדן ולמצרים; והכנסת השימוש במכוניות חשמליות או מונעות בגז טבעי.

הצעדים הללו אמורים לשנות את פני המשק, אבל גם להתממש דווקא בתקופת הדמדומים של מערכת הבחירות וגיבוש הממשלה החדשה, כשזהות השרים שיופקדו על הנושאים הללו במשרדי האוצר והכלכלה לוטה בערפל. בשורה התחתונה, משק האנרגיה עלול להתנהל כספינה ללא קברניט דווקא בתקופה שבה כל הקצוות היו אמורים להיסגר. לאור כל התהפוכות, חברת דירוג האשראי מידרוג, שמדרגת את החברות בענף, ערכה פאנל סגור בהשתתפות בכירים במשק האנרגיה ונציגי האוצר. "כלכליסט" היה שם כדי לשמוע את עמדותיהם בנוגע לשאלות הבוערות.

"השנה היא שנת מבחן, צומת שבו ייקבעו כללי המשחק", פתח סמנכ"ל תחום מימון מובנה פרויקטים ותשתיות במידרוג, ישי טריגר. "בוועדת אדירי לבחינת צורכי הגז של המשק עדכנו את עתודות הגז, יש שלושה מאגרים בפיתוח. ממעוף הציפור יש הרבה גז ונכנס שחקן חדש".

"מתווה הגז הוציא את העגלה מהבוץ", אמרה סגנית הממונה על התקציבים עדי חכמון. "בתקופת גיבושו אמרו שלוויתן לא יפותח כי 'זה סרט'. אמרו גם שמאגרי כריש ותנין לא יורידו מחירים ולא יכניסו תחרות, ובסוף לא תהיה ברירה ונפקח על מחירי הגז במשק. מבחינתנו הכל עובד לפי התכנון. פיקוח על מחירי הגז זו טעות, ותמיד החלופה הפחות טובה".

"מתווה הגז לא הושלם בגלל שדלק עדיין לא יצאה ממאגר תמר", ציין מנכ"ל תמר פטרוליום ליעמי וייסמן. "זה יקרה עד 2021. המצב הנוכחי מסרבל את התנהלותה ביחס למתחרים בלווייתן. נובל פעילה גם בתמר וגם בלווייתן, מצב מוזר שהוא תולדה של המתווה. האחריות עוברת יותר לפטרוליום ולישראמקו, ונוצר עולם של פיתוח, כושר אספקה ותחרות".

סמנכ"ל הכספים של דלק קידוחים יוסי גבורה אמר כי "אנחנו עומדים בלוח הזמנים לביצוע של לוויתן. יש כבר בארות וציוד והשלמנו 75% מהפרויקט. מבחינתנו נקדים את לוח הזמנים למכירת חלקנו בתמר, לפני 2021".

עומדים מימין: שאול צמח, יוסי גבורה, ערן היימר; יושבים מימין: ישי טריגר, עדי חכמון, ליעמי וייסמן | צילום: עמית שעל

"ההחלטות של מתווה הגז הן אמצעי ולא מטרה, והתוצאה חייבת להיות ניכרת במשק ובכלכלה הישראליים", הוסיף מנכ"ל אנרג'יאן ישראל שאול צמח. "בעוד שלוש שנים נוכל לומר אם המטרות יושגו. באנרג'יאן החלטנו לטפל בים על מתקן צף, בעיקר כי החברה מסתכלת על התמונה האזורית ולא המקומית. מתקן צף במזרח הים התיכון מאפשר להשתמש בו כיעד למכור מוצרים לשווקים אחרים, או למשל לטפל בגז יווני". צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר, עמד בראש ועדה לבחינת מדיניות הממשלה לגבי משק הגז הטבעי בישראל. זו קבעה את היקף הגז שיש להבטיח למשק המקומי כך שיספיק ל־25 שנה, וכתוצאה הגבילה את הייצוא. הוועדה קבעה שהייצוא נחוץ לצורך עידוד היזמים לחפש מאגרי גז חדשים ולפתח את אלה שכבר אותרו.

"בין 2004 ל־2017 המשק חסך 54 מיליארד שקל משימוש בגז טבעי"

טריגר ציין כי לפי רשות החשמל, בין 2004 ל־2017 המשק חסך 54 מיליארד שקל משימוש בגז טבעי, זול ונקי על חשבון סולר ומזוט. "פעם היה גז מצרי אבל משנת 2011 יש ספק אחד מונופוליסטי - מאגר תמר. מחיר הגז של חברת החשמל עבר שינוי, ואם ב־2013 הוא היה נמוך ב־%16 מהמתחרים, היום הוא גבוה מהם ב־%30. זו מציאות שצריך להתייחס אליה".

"אנשים שוכחים שהיינו צריכים לממן את פיתוח המאגר", מדגיש גבורה. "האופציה היחידה היתה חוזה חברת החשמל, והיא קיבלה מחיר סביר עם סוג של גידור שמנטרל תנודתיות. לפעמים זה עובד, ואז אנחנו מפסידים על הגידור. לא חשבנו שמשק הגז יתפתח משמעותית וכבר יש הנחיה להפחית שימוש בפחם, אבל אף אחד לא מתייחס למה יעשה לוויתן לצמצום הזיהום באזור חדרה. אי אפשר להתווכח עם השיקול הכלכלי".

מדברים על פתיחת החוזה של חברת החשמל. זה אמיתי או בגדר הצהרות?

"לגבי פתיחת חוזה, משפטית אין לחברת החשמל מנוף לפתוח אותו, בלי אבל ובלי כלום", אמר גבורה. "רק מכתב בוררות יאותת שזה רציני. עד אז אין דבר באופק, ורק אם ייחתם הסכם עוגן חדש, אולי זה יגיע. המערכת המשפטית בצד שלנו ואין לנו תמריץ לפתוח את המחיר אלא אם זה ישתלם לנו בעתיד. מנגד חברת החשמל היא הלקוח הכי גדול ואם הם יפנו - יהיו שיחות. מועד פתיחת החוזה מתקרב בכל מקרה". מועד פתיחת החוזה שעליו מדבר גבורה הוא יולי 2021.

"חבית נפט עלתה 110 דולר, אז הבנקים ביקשו גידור", אמר וייסמן. "הרגולציה במתווה הגז הביאה למחיר של 4.7 דולר, ולא ידעו אז שהתחרות תוביל לרכישת גז במחיר נמוך מחברת החשמל".

"יש לזה גם צד שני", אמר מנכ"ל מידרוג ערן היימר. "אם יבוא פרופ' ירון זליכה ויקבע שהגז עולה דולר אחד, המחיר הוא חוסר פיתוח. השוק הזה הוא נס - מפתחים מאגר, ובפועל אין צינור. בעבר אריק שרון החליט לבנות שתי צנרות הולכה וחשבו שהוא משוגע. והאלטרנטיבה? אין גז, ייצור החשמל יהיה במזוט והמדינה תסריח מפליטות ותזדהם".

אז אולי האוצר צריך להתערב?

"המאמץ לקבוע את המחיר הנכון בשוק לא יעבוד, וכל התערבות של האוצר נידונה לכישלון, לכן הניסיון של רשות החשמל הישנה (הרגולטור - ל"ג) לייצב את משק החשמל עם ייצוב מצבו של משק הגז יעשה נזק לשניהם. אחרי פיתוח כריש, לקוחות ישלמו את המחיר הזול בעולם".

עד שייפתח חוזה הגז, תעריף החשמל לציבור רק יעלה. למה המדינה לא מתערבת?

חכמון: "מחירים במשק עולים כל הזמן. פיקוח מחירים הוא רע, אין סיכוי שהוא יהיה מדויק. לפעמים אין ברירה. אם יהיו מחירי היצף בלוויתן כדי להרוג את השוק - נתערב".

"עברו 9 שנים מאז ועדת ששינסקי, בזמנו העריצו אותו והיום לא"

פיתוח המאגרים נקבע במסגרת מתווה הגז. גבורה סיפר שבתוכניות הפיתוח של דלק, הבאר הבאה שתיקדח במאגר תמר אמורה להיות של מאגר המשנה שלו, SW. המדינה אמורה להיות שותף של דלק ונובל במאגר הגז הקטן והמשני הזה, ולהשתתף עד 575 מיליון דולר בהוצאות החיפושים. במקביל המדינה תהנה מהכנסות ממכירת גז ממנו, כאילו היא הבעלים בפועל. ולמה? מתברר שמאגר תמר SW פולש גיאולוגית למאגר אחר, ערן שמו. מאגר ערן היה בידיים של חברת דלק והחוזר לידי המדינה. במתווה הגז נקבע כי בגלל שהמבנה הגיאולוגי שלו זולג למאגר תמר, המדינה תשתתף בהוצאות הפיתוח וגם תקבל את חלקה ממכירות גז שיהיו שם, אם וכאשר יהיו.

קידוח לווייתן | צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

"בקרוב נתחיל לשלם את היטל ששינסקי. חלקה של המדינה במכירת הגז יהיה קרוב ל־70%, ומשנת 2021 הציבור יקבל הרבה כסף", אמר גבורה.

אפרופו ששינסקי, מה דעתכם על כתיבת חוות דעת לדלק אחרי שעמד בראש הוועדה לבחינת מיסוי הגז?

גבורה: "עברו 9 שנים מאז הוועדה ההיא, בזמנו העריצו אותו והיום לא. כל נושא הגז הפך למשהו פוליטי - הימין בעד והשמאל לא. לא ברור למה. אני מקווה שאף אחד בממשלה הבאה לא יגע בזה, כי אנחנו בכיוון הנכון. רק שלא יפריעו. בזמנו ביקשנו שלא יפריעו, והפריעו".

חכמון: "חוות הדעת שהוא נתן גם לא היתה מול המדינה, אז מה הבעיה?". ומה לגבי שינויים שהממשלה הבאה תביא?

חכמון: "לגבי מתווה הגז, יש חסינות למכסת הייצוא, למחירים ולמיסוי. תקופת המעבר הזו של החסינות נגמרת באמצע 2021, וביום שדלק תצא מתמר הכל יסתיים".

אז הממשלה הבאה לא יכולה להשתגע?

חכמון: "ההחלטות הגדולות כבר מאחורינו, ומה שהוחלט כבר יצא לדרך. ברגע שמניחים תשתית, המשק אמור לעשות את שלו, כולל תקציבים לרשתות חלוקה לחיבור מפעלים, או מעבר של כלי רכב לגז וחשמל. זו הדרך הבטוחה לקדם את המשק".

"פערי ההיצע במצרים הם עשרות מיליארדי מ"ק לשנה, והם רק יגדלו"

בפאנל דנו בפיתוח משק הגז מבחינת ייצוא והשקעה בתשתיות, כמו גם בשאלה כמה גז תצטרך ישראל. למשרדי הממשלה יש תחזיות ביקושים לשנים הקרובות, אולם הן עלולות לבלבל את המשקיעים. "מ־2020 יתאפיין השוק המקומי בעודפי היצע משמעותיים של גז טבעי", אמר טריגר. "במידה ולא יופנו ליצוא, הם יובילו לתחרות אגרסיבית בין המאגרים. ייצוא הגז יעמוד למבחן השנה, עם הפעלתו המסחרית של לווייתן. בשנים הקרובות היקף הגיוסים בסקטור הגז הטבעי עתיד לנוע בטווח של 8.5-6.5 מיליארד דולר".

"המודלים השונים יכולים להשפיע רבות על תכנוני תשתית ועל תכנוני רכש", הוסיף צמח. "באנרגי'אן הקמנו מתקן עם יכולת הולכה כפולה מההיקפים בחוזים שלנו. ייצוא הגז יגדיל את ההיצע, כי יבואו הנה לחפש גז".

ירידת מחירי האנרגיה לא מפריעה לייצוא הגז?

גבורה: "יש הסכמים וידוע שהמצרים צריכים את הגז. אי אפשר להתנהל לפי תנודתיות במחירי החבית. הפערים בהיצע במשק המצרי הם עשרות מיליארדי מ"ק לשנה, והם רק יגדלו. לא סתם הם שמו איתנו כסף (150 מיליון דולר - ל"ג) כדי להשתתף בצינור של EMG ולייצא לשם. לכן הסכמי היצוא לא מטרידים - כי המצרים זקוקים לגז, ותמחור של קצת יותר מ־6 דולרים. אם לא נזרים דרף EMG, נזרים דרך ירדן ואז המחיר יעלה בעוד חצי דולר".

מה מצב צנרת ההולכה לשם?

גבורה: "יש לו קיבולת גבוהה ואנחנו בבדיקות אחרונות שלו. במאי נתחיל טסטים של הזרמה לירדן".

מה היצוא יעשה לשוק המקומי מבחינה של מכסות ותמחור וסיכונים?

חכמון: "רוב היצוא לא יושב על מערכת ההולכה לישראל, ולכן בעוד כמה שנים במערכת הזו יהיה עודף היצע. מבחינת מאגר האינטרסים, אחרי שדלק תצא מתמר יהיה שינוי במשק ויירדו מחירים".

צמח: "אם זה שוק משוכלל והכל פתוח, מחיר היצוא יכלול גם את עלות התשתית. אבל גז טבעי הוא לא מצרך בינלאומי, וההסכמים הם ארוכי טווח ומביאים בחשבון תחזיות ומצב כלכלי. מעבר לזה חייבים לראות איך מגדילים את העוגה. זו טעות להתווכח איך מחלקים רק מה שיש. מי שיכול לתת חיזוי טכנולוגי של משק האנרגיה בעוד 30 שנה מספר סיפורים. קח למשל את משק התחבורה: איפה יש מכוניות על גז? בסין, באוזבקיסטן, בשולי התעשייה. אי אפשר לקבוע לאן ילך העולם".

טריגר: "מצרים וירדן אינן המדינות הכי יציבות, ואתגר הייצוא הוא לא קטן. האם בעוד שנה תהיה מלחמה במשק המקומי?".

גבורה: "המימון שלנו בנוי על ירדן ואנחנו יודעים להתמודד עם זה. בצד של EMG, הפוטנציאל של מצרים לאספקה גדולה גבוה יותר. אין ספק שהם ירצו יותר גז, יכול להיות שגם ממאגר הגז שלנו בקפריסין. רק השבוע ראינו מכירה במצרים ב־4.8 דולרים, לכאורה נמוך ב־20% ממה שאנחנו נמכור להם, מה שמצביע על היעדר כדאיות כלכלית. אבל כשנכנסים לפרטים רואים שאת הגז רכשה חברה לאומית שקיזזו לה מיסים, ואם מוסיפים אותם המחיר הוא בסביבות המחיר שלנו, קרי שישה דולר. המצרים לא מטומטמים. גם הירדנים יקחו יותר גז כי האלטרנטיבה היא גז נוזלי במחיר של 8 דולרים. אבל המחיר הוא לא חזות הכל, ואם לא היה ייצוא בכלל - לא היה משק גז".

"תגיד את זה אצלכם בבית, שהמחיר הוא לא חזות הכל", אמרה חכמון בעוקצנות.

האם נכון שבינואר 2015, שבועיים אחרי שהממונה על הגבלים דאז דיויד גילה התחרט, היה אמור להיחתם חוזה גז מול מצרים והמתווה עיכב אותו בשנתיים?

גבורה: "לא רוצה להיכנס לזה יותר מדי, אבל כן".

ואם בשנת 2014 המדינה היתה תומכת בעסקה מול וודסייד האוסטרלית, שהציעה לרכוש 25% מלוויתן, לא היה מתווה גז

גבורה: "זה נכון חד־משמעית, כי לא היה צריך אותו. וודסייד היו כל כך גדולים שהיה פה כבר פיתוח, גז מונזל, והממשלה לא היתה מחויבת לכלום. עברנו את ששינסקי, עברנו את צמח, עברנו את מתווה הגז - עכשיו תנו לעבוד".

צמח: "כשמסתכלים 30 שנה קדימה צריך להסתכל גם על טורקיה; יש מחסור בלבנון, ומדינות שהיו בעייתיות או ידידות לישראל מתחלפות. הפוליטיקה דינמית ואסור לפספס מה שהולך באזור".

טריגר: "סקטור הגז התפתח מאוד יפה והחשיפה של השוק היא 25 מיליארד שקל רק בחוב, ללא השקעות. לשם השוואה, בשוק הנדל"ן שמו המשקיעים 125 מיליארד שקל. השוק יודע להתמודד עם זה? כי בסיבוב האחרון של תמר, השוק התקשה לבלוע את ההשקעה באמצעות הנפקת האג"ח".

גבורה: "שוק ההון במאגרים לא קיים, ושוק החוב קטן. כבר אמרנו שנצא לחו"ל, אולי להולנד. בעולם למדו אותנו מצוין ורוצים להשקיע בנו, וכולם מחכים לאג"ח של לווייתן. ברמת החוב מאוד מתעניינים, אבל לפעמים הישראלים מתמחרים סיכונים אחרת, כי הם רואים חדשות מקומיות והזרים רואים CNN. מנגד, המדינה לא פותחת את השוק למשקיעים זרים. בתמר פטרוליום ראינו את זה - תרגמנו תשקיף לאנגלית אבל היקפי הפעילות פה מצחיקים עבור משקיע זר. בנוסף יש פה בעיית מס של ניכוי ישן במקור של 25% על דיבידנד. בהולנד נייצר פתרון - חברה זרה שלא תהיה חשופה לישראל".