זמן בייג'ינג
תינוקות מהונדסים גנטית ומזון מזוהם: הסינים מבכים על אובדן המוסר
אחת לכמה חודשים פורצת בסין שערורייה הקשורה למזון ותרופות ויחד איתה שב ומתעורר הדיון במדינה על ההידרדרות המוסרית הלאומית בעידן הקפיטליסטי. "לכם בישראל יש לפחות את הדת שמגנה עליכם"
שערוריות הקשורות למזון ותרופות פורצות בקצב קבוע של אחת לכמה חודשים בסין, כשבמרכז השערורייה האחרונה עומד דבש. בדצמבר האחרון חשפה הטלוויזיה הסינית איך דבש מהמותג טונג רן טאנג (Tong Ren Tang) שפג תוקפו, נשלח מהחנויות למפעל, נארז מחדש בצנצנות עם תאריך ייצור מזויף וחזר למדפי הסופרמרקט. טונג רן טאנג, שפועלת מאז 1669, היא יצרנית התרופות הסיניות המסורתיות הגדולה בעולם, אך גם היא הצטרפה לרשימה המפוקפקת של חברות סיניות שבהן התגלו בעיות איכות. בשבוע שעבר הודיעו הרשויות הסיניות כי 14 מנהלים בחברה נמצאו אחראים לכשלים, כשחלקם פוטרו ואחרים הורדו בדרגה.
קראו עוד בכלכליסט
”לעקם את החוקים כשצריך“
בכל העולם תשמע אנשים נאנחים על כך שפעם כולם היו ישרים וכנים יותר, אבל בסין הדאגה הזו מאובדן המוסריות חזקה יותר מבכל מקום אחר. בסקר בינלאומי שערכה חברת Ipsos ב-2017 נמצא כי 47% מהנשאלים הסינים דירגו את ההידרדרות המוסרית כאחד משלושת הנושאים שהכי מטרידים אותם ביחס למדינתם. הרחק מאחוריהם דורגו היפנים עם 27% שסימנו את ההידרדרות המוסרית כבעיה מרכזית ואחר כך הסרבים (21%) והאמריקאים (20%). ההידרדרות המוסרית הסינית לא ממש הוכחה בפועל במחקרים מדעיים אמפיריים. לצד השערוריות, אפשר למצוא גם שפע של אלטרואיזם בכל הרמות של החברה הסינית. אלטרואיזם כזה הפגין במקרה מפורסם אחד ב-2016 עובד בחברת טלקום שחילץ על חסקה 10 נשים וילדים מאוטובוס ששקע בשיטפונות במחוז סצ‘ואן. יש מי שיעדיפו להגדיר את סין כמדינה שעוברת שינוי ערכי במקום הידרדרות מוסרית. החברה הסינית היתה באופן מסורתי חברה של קהילות קטנות עם היכרות אינטימית בין כל חברי הקהילה, ולכן חסרה נורמות נאותות להתמודדות עם זרים, כפי שבא לידי ביטוי בחוסר הנכונות של עוברי אורח ברחוב להיחלץ לעזרת מי שאינם מכירים. אולם הנושא של משבר מוסרי מככב באלפי כתבות, מאמרים, ספרים ודיונים ברשת בסין, המשווים בין הפשע והשחיתות הגואים כיום לבין הביטחון והאמון של העידן הטרום קפיטליסטי. ”כשהייתי ילדה בשנות ה-80 בבייג‘ינג לא עלה על דעתי בכלל שצריך לנעול את הדלת בבית. לא היה ממה לחשוש“, סיפרה לי ידידה סינית השבוע. שני אירועים היסטוריים גדולים מוזכרים באופן עקבי כאחראיים למשבר המוסרי בסין. האירוע הראשון הוא מהפכת התרבות, הקמפיין המדמם בן העשור שיזם היו“ר מאו דזה-דונג באמצע שנות ה-60 כדי להכחיד את שרידי החברה המסורתית. מהפכת התרבות פירקה באלימות את העקרונות הישנים של הסדר החברתי, מורשת פילוסופית שהדביקה את הציוויליזציה הסינית במשך אלפי שנים. משפטים כמו של הפילוסוף הסיני העתיק מנציוס, שקרא לסינים לאהוב את הילדים וההורים של אחרים כאילו היו שלהם, נשמע מגוחך בימי מהפכת התרבות בה ילדים נדרשו להוקיע את המבוגרים בקהילה ושכנים הלשינו זה על זה לרשויות.עוד לפני שהחברה הסינית הספיקה להתאושש מסיוט מהפכת התרבות, נחתה עליה הרפורמה הכלכלית של ממשיכו של מאו, דנג שיאופינג. הרפורמות הקפיטליסטיות של דנג החליפו במהירות את הערכים הקולקטיביסטים המשבחים את זה שתורם לטובת הכלל, בערכים מטריאליסטים המדגישים צבירת ממון וסיפוק תשוקות אישיות. הרפורמות של דנג הצליחו בגדול והקפיצו משמעותית את רמת החיים של הסינים, אך הביאו איתם גם פערים גדלים בהכנסה בין עשירים לעניים, סגידה לכסף, פשיעה, שחיתות ולדעת רבים הידרדרות מוסרית כוללת. דנג עצמו נהג להתייחס בביטול אל תופעות הלוואי הללו, אותן כינה ”זבובים“.
”כלכלת השוק הביאה לב קר וקפיטליזם חזירי לחברה שכבר פעלה במוד הישרדות. כדי לשרוד ולהתקדם בעולם התחרותי, להשיג הון והצלחה, נדרשת לנקוט בכל האמצעים הדרושים ולעקם את החוק כשצריך“, כתבה הסופרת הסינית ליג‘יה ג‘אנג בעקבות התפוצצות פרשת החיסונים הפגומים בשנה שעברה.
21 תגובות לכתיבת תגובה