ההוצאה הלאומית לחופשת לידה בישראל – רק 37% מב-OECD

ההוצאה הממוצעת לילד על חופשות לידה במדינות ה־OECD עומדת על 12.3 אלף דולר, פי 2.7 מההוצאה הממוצעת לילד בישראל - כ-4,600 דולר. כך עולה מדו"ח שמפרסמות החוקרות יעל חסון ונוגה דגן בוזגלו ממרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי.

המשמעות היא שגובה התשלום לאם בישראל עבור החופשה הוא 37% בלבד מהתשלום הממוצע במדינות המפותחות. הדבר נובע מכך שחופשת הלידה בישראל לאימהות עומדת על 15 שבועות בלבד - נמוך מממוצע ה-OECD שעומד על 18 שבועות.

הדו"ח עוסק ב"גירעון הטיפולי" בישראל - המחסר בעובדים במקצועות טיפוליים, בעיקר מטפלים בקשישים וילדים, במשכורות הנמוכות שמשולמות להם, ובהסתמכות הרבה על טיפול מצד בני משפחה ללא תשלום.

לפי הדו"ח כי שכר המטפלות הסיעודיות בישראל עומד על 2,615 שקל, שהם פחות ממחצית שכר המינימום (5,300 שקל). השכר הזה גם נמוך ביחס למרבית מדינות אירופה וממקם את ישראל בתחתית טבלת המדינות המפותחות. 

(ארכיון) | צילום: שאטרסטוק

לפי נתוני  הלמ"ס ב-2016 עמד ממוצע שעות העבודה השבועיות של מטפלות ישראליות על 20 שעות ורק 10% מהן עבדו במשרה מלאה.

מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי בסוף 2016 הועסקו בישראל 80.5 אלף מטפלות סיעודיות ישראליות בהשוואה ל-76.6 אלף ב-2013. יותר ממחצית המטפלות הן בנות 50 ומעלה, וכשליש מהן - בנות 60 ומעלה. כ־40% מן המטפלות הישראליות הן עולות שהגיעו לישראל מאז 1990.

על פי הערכת בנק ישראל, ההוצאה הלאומית על סיעוד ב-2015 עמדה על 14.5 מיליארד שקל שהם 1.2% מהתמ"ג. ההוצאה הלאומית, מורכבת מהוצאה ציבורית שעומדת על כ־7.7 מיליארד והיתר - כ־ 6.8 מיליארד - הוצאה פרטית. ההוצאה הציבורית המהווה 0.7% מהתוצר - כחצי מממוצע ה-OECD שעומד על 1.2% מהתמ"ג. ההוצאה הפרטית מוערכת בחסר משום שאינה כוללת טיפול של בני משפחה.

ישראל נמצאת בתחתית טבלת ההוצאה הציבורית על סיעוד כאחוז מהתמ"ג, גם כאשר מביאים בחשבון ששיעור הקשישים בארץ נמוך יחסית. ההוצאה הציבורית לנפש לסיעוד נמוכה ביחס לרוב מדינות מערב אירופה, אך גבוהה יותר ממדינות מזרח אירופה, איטליה, ספרד וארה"ב, ודומה להוצאה לנפש באנגליה, קנדה ויפן.

על פי תחזית של הלמ"ס, שיעור הקשישים מעל גיל 80 בכלל האוכלוסייה צפוי לגדול מכ־3% כיום לכ־5% בעוד כ־30 שנים, כלומר העול על המשפחות צפוי לגדול בהרבה.

על פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2006, כשליש עד מחצית משעות הטיפול בקשישים מסופקות על ידי בני ובעיקר בנות משפחה, ללא תשלום. בסקר שערך מבקר המדינה בקרב בני משפחה המטפלים בקשישים דיווחו כ־54% מהמשיבים כי הטיפול גורם לקושי רב או רב מאוד בהיבט התעסוקתי, ושיעור דומה דיווח על עומס כלכלי רב או רב מאוד, בגין הטיפול. הפגיעה בתעסוקה, כותב המבקר, "לעתים עד כדי ויתור מוחלט על יציאה לעבודה", גורמת גם נזק כלכלי למשק בכללותו.