אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מנהלים פוחדים פחד מוות מהסעיף הפלילי בחוק התחרות" צילום: עמית שעל

"מנהלים פוחדים פחד מוות מהסעיף הפלילי בחוק התחרות"

חוק התחרות החדש מהלך אימים על השוק: מאפשר סנקציות גם על מי שאינו מונופול ומאיים בפלילים על נושאי משרה גם אם התאגיד לא פשע. רשות התחרות מנסה להרגיע: "חוק המזון כולל סעיף פלילי דומה שלא הופעל והכל בסדר". בינתיים שסטוביץ כבר על הכוונת

17.02.2019, 08:20 | משה גורלי
לפני פיזורה הספיקה הכנסת היוצאת לחזק את רשות התחרות בשני חוקים משמעותיים: חוק התחרות החדש והחוק להגבלת יבואנים בלעדיים, שמכוחו פתחה הממונה מיכל הלפרין בהליך אכיפתי נגד יבואנית הטואלטיקה שסטוביץ בחשד לחסימת יבוא מקביל. אבל עיקר הפחדים של השוק מתרכזים ברפורמה של חוק התחרות.

קראו עוד בכלכליסט

עוד שיניים? רשות ללא תחרות חוק התחרות מרחיב את סמכויות האכיפה של רשות התחרות, שהיא כבר הרשות העוצמתית ביותר בארץ משה גורלילכתבה המלאה

"מנהלים פוחדים פחד מוות מסעיף האישום הפלילי בחוק ההגבלים החדש", אמר ל"כלכליסט" מנהל בכיר שהשתתף בשבוע שעבר בכנס בנושא החוק החדש שערכה מחלקת הגבלים עסקיים ותחרות במשרד הרצוג פוקס נאמן, שבראשה עומדת עו"ד טליה סולומון. בהקשר זה נזכיר שחקיקת החוק החדש, שמהלך אימים על השוק, היווה הזדמנות לשינוי השם של רשות ההגבלים העסקיים ל"רשות התחרות".

עו"ד אהוד סול, מראשי הרצוג פוקס נאמן, התלוצץ: "משטרת המחשבות ב־1984 של אורוול הפכה למיניסטריון האהבה. זה לא אומר שהיתה יותר אהבה בעולם. שינוי השפה והשם לא תמיד מספיקים". גם עו"ד מיכל כהן, היועצת המשפטית של הרשות, התייחסה לשם החדש: "השינוי נועד להסביר לציבור מה עושה הרשות, שיצלצל נכון. תחרות, ולא הגבלים. בגדול, מה שהיה הוא שיהיה".

עו"ד מיכל כהן, צילום: נמרוד גליקמן עו"ד מיכל כהן | צילום: נמרוד גליקמן עו"ד מיכל כהן, צילום: נמרוד גליקמן

אלא שצפירת ההרגעה הזו רחוקה מלהרגיע את השוק, שעדיין לא יודע איך להתמודד עם הרפורמה בהגבלים, סליחה בתחרות. שלושה שינויים מדאיגים אותו במיוחד. ראשית, העברת מוקד האכיפה ממונופול ל"כוח שוק", כלומר יתאפשר מעתה לפעול לא רק נגד מי ששולט ביותר מ־50% מהשוק, אלא נגד כל מי שמנצל לרעה כוח שוק; שנית, הגדלת סמכות הרשות להטיל עיצומים — מ־24 מיליון שקל ל־100 מיליון שקל; שלישית, סעיף 38 שמאיים אישית על מנהלים ונושאי משרה - חשיפה לאישום פלילי, גם אם התאגיד לא עבר כל עבירה. די בכך שהפיקוח על מניעת פגיעה בתחרות שהפעילו לא היה מספיק. ומה צריך לעשות מנהל כדי שלא ייכשל? החוק מנחה אותו "לעשות ככל שניתן".

"פגיעה בחוקי יסוד"

הסעיף הזה מעורר חרדות וגם זעם בקרב הנמענים הפוטנציאליים. "סעיף שאין לו אח ורע בעולם", טוען עו"ד נתי שמחוני מהרצוג פוקס נאמן. "תיקון מחמיר שמאיים במאסר ולא רק בקנס כמו בחוקים דומים". ותשובת היועמ"שית כהן: "סעיף שקיים גם בחוקים אחרים. נשים לב ולא נאכוף נגד חברות שלא היה בהן חשש להפרה. חוק המזון כולל סעיף דומה שלא הופעל והכל בסדר".

עו"ד נתי שמחוני, צילום: אוראל כהן עו"ד נתי שמחוני | צילום: אוראל כהן עו"ד נתי שמחוני, צילום: אוראל כהן

גם הרגעה זו אינה מרגיעה. "גם אם אני סומך על האנשים המצוינים ברשות", אומר עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר, "מי ערב שמחר לא יבואו אחרים ויפעילו את הסעיף הזה?". חוץ מזה, ההתנגדות של לויה היא עקרונית: "מהיום כל מנהל במגזר העסקי הופך לחייל של רשות התחרות. התיקון הזה מסוכן פעמיים: ראשית, מה ימנע מחבר כנסת נמרץ מדי להוסיף סעיף דומה לחוקים אחרים, כגון חוקי עבודה; ושנית, די עם הפליליזציה של המגזר העסקי. אנו עדים למגמה של הרחבת סמכויות שמקעקעת את חוקי יסוד חופש העיסוק וכבוד האדם".

התיקון המהותי יותר, אם נניח לרגע את החרב המתהפכת על ראשם של המנהלים, הוא זניחת המונופול כיעד האכיפה המרכזי. "אם לחברה יש פחות מ־50%, אבל יש בכוחה לנצל לרעה את כוח השוק שלה, בהחלט נפעל נגדה כמו מול מונופול", אמרה כהן. "50% או 48% זה פחות חשוב. חשוב הכוח לפגוע במתחרים. אנו מתמקדים באכיפה ולא בהכרזות על מונופול”.

המעבר מ"נתח שוק" ל"כוח שוק" אומץ לאחרונה גם בפסיקותיו של השופט עופר גרוסקופף, שדחה תביעה ייצוגית נגד שטראוס, אבל אישר בקשה לייצוגית נגד קוקה־קולה. כהן לא הזכירה שמות, אבל התייחסה לסוגיה: "אני נוטה לחשוב שחברות יודעות אם הן יכולות להעלות מחיר בלי להפסיד לקוחות. חברות יודעות מתי אין מתחרים שמרסנים אותן". ולאחר מכן הרגיעה: "לא נאכוף 'כוח שוק' לפני שיהיה גילוי דעת סופי, ולאחר שנשמע את דעות הציבור. בינתיים עניין זה מושהה".

השופט עופר גרוסקופף, צילום: אתר בתי המשפט השופט עופר גרוסקופף | צילום: אתר בתי המשפט השופט עופר גרוסקופף, צילום: אתר בתי המשפט

להרתיע את הגדולים

על ההגדלה המשמעותית של גובה הקנסות אמרה כהן: "תאגיד שמגלגל מחזור של מיליארדים לא ממש מורתע מעיצום כספי של 24 מיליון שקל. נחוצה האפשרות להרתיע את הגדולים ולכן הגדלנו את הסכום". אלא שהגדלת הסכומים עלולה באפקט של בומרנג למוטט עסקים, ובכך לפגוע בתחרות. גם כאן כהן הרגיעה: "שיקול מרכזי בקביעת העיצום הוא שלא יגרום להתמוטטות העסק". כהן הסבירה את הפילוסופיה שביסוד החוק החדש: "זיהינו הרתעת חסר. כשיוצרים כלל משפטי חדש, הוא צריך לענות על רוב המקרים, למרות האפשרות שבשוליים תהיה הרתעת יתר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות