אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנהל אגף בשערי צדק עולה 5.5 מיליון שקל בשנה צילום: פייסבוק / שערי צדק

בלעדי לכלכליסט

מנהל אגף בשערי צדק עולה 5.5 מיליון שקל בשנה

חרף הגירעון הכרוני של ביה"ח, חלק הולך וגדל מהכנסתו מופנה לשכר הרופאים הגבוה. נתונים חדשים הכוללים את הסכומים שמשתכרים הרופאים מרפואה פרטית שופכים אור חדש על מצבו

18.02.2019, 06:44 | עמרי מילמן

בית החולים שערי צדק, שנמצא כבר שנים בגירעון, נאנק תחת נטל כבד והולך של הוצאות שכר לבכיריו. נתונים שנאספו במשרד הבריאות והאוצר והגיעו לידי "כלכליסט" מלמדים שעלות שכרו של שיאן המשתכרים ‑ מנהל אגף בבית החולים ‑ עמדה ב־2017 על 5.5 מיליון שקל בשנה. הוצאות השכר לכל אחד מ־15 הרופאים הבאים בדירוג עמדו על יותר מ־2 מיליון שקל בשנה.

קראו עוד בכלכליסט

אחת הסיבות לשכר הגבוה בשערי צדק היא האפשרות של הרופאים להעניק שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בתחומי בית החולים. 2.6 מיליון שקל מעלות שכרו של מנהל האגף, כלומר כמחצית, נבעו משירותים כאלה. במקרה של הרופא השני בדירוג, מנהל יחידה במוסד, סיפק השר"פ 3 מיליון שקל מתוך עלות שכר של 4.9 מיליון שקל.

נתונים אלה משלימים את התמונה שעלתה מדו"ח הממונה על השכר שפורסם בשבוע שעבר, באשר לשכר הרופאים בבתי החולים הממשלתיים. דו"ח זה לא כלל את ההכנסות משר"פ, אך הוא לימד ששכר הרופאים עלה בעשור האחרון ב־59% במונחים נומינליים, לעומת 20% בכלל המגזר הציבורי ו־11% במשק כולו.

מאחר ששערי צדק מנוהל כמלכ"ר, ואינו בבעלות הממשלה או קופות החולים, הוא נהנה מאפשרות לספק שר"פ בתוך בית החולים, והכנסותיו כוללות גם תשלומים ישירים ממטופלים ומחברות הביטוח. עם זאת, הוא עדיין נהנה מהכנסות מהקופות שמקורן בביטוח הבריאות הממלכתי, וכן מתמיכות של משרד הבריאות. ב־2016 הסתכמו תמיכות אלה ב־52 מיליון שקל.

 

  , צילום: אלכס קולומויסקי צילום: אלכס קולומויסקי   , צילום: אלכס קולומויסקי

עם זאת, המוסד סובל מגירעון כרוני. עד סוף 2016, השנה האחרונה שיש עליה נתונים, הוא צבר גירעון של 1.87 מיליארד שקל. את 2016 סיים בגירעון של 144 מיליון שקל. אמנם בשנים 2015-2014 הוא רשם עודף של 62 מיליון שקל ו־48 מיליון שקל בהתאמה, אך בכל אחת מהשנים הקודמות צבר גירעון של יותר מ־100 מיליון שקל. 

צרת רבים

שערי צדק ממחיש בעיה המשותפת לרוב המרכזים הרפואיים הציבוריים ‑ אלה שאינם שייכים לקופות החולים או לממשלה, ובהם גם לניאדו, מעייני הישועה ואחרים. לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2016‑2014, כמעט כל המוסדות האלה מקדישים שיעור הולך ועולה מהכנסותיהם לתשלום שכר. בשערי צדק, שבו השיעור הוא הנמוך ביותר, משקל הוצאות השכר בהכנסות משירותים רפואיים עלה מ־58% ב־2014 ל־59% ב־2015 ואז ל־61% ב־2016. רק בהדסה, שנכנס לתוכנית הבראה בפיקוח ממשלתי, משקל הוצאות השכר בהכנסות דווקא ירד באותה תקופה מ־69% ל־63%.

 

בית החולים שערי צדק , צילום: פייסבוק / שערי צדק בית החולים שערי צדק | צילום: פייסבוק / שערי צדק בית החולים שערי צדק , צילום: פייסבוק / שערי צדק

בניגוד למרכזים רפואיים ממשלתיים בהם אסור לספק שר”פ, בבתי החולים הדסה ושערי צדק מותר לספק שירותים פרטיים, שנשענים על התשתית הציבורית של בית החולים, כגון חדרי הניתוח והצוות הרפואי. השירותים הללו הם הגורם, בין היתר, לשכר הרופאים הגבוה.

השכר הגבוה בשערי צדק מטריד את ראשי הדסה ‑ בית החולים השני שבו מותרים שירותים פרטיים בין כותלי המוסד. אלה התלוננו בפני גורמים ממשלה שההגבלות על השכר שהוטלו עליהם במסגרת תוכנית ההבראה מקשים עליהם למשוך כוח אדם, וטענו ששערי צדק "גונב" להם רופאים, אחיות ועובדים במקצועות נדרשים אחרים.

 

 

"87% מהחולים ‑ ציבוריים"

מבית החולים שערי צדק נמסר שמאחר שבית החולים הוא מוסד פרטי שאינו בנוי על אדמות מדינה, ושהציוד בו לא נקנה מכספי משלם המסים, נהוג בו שירות רפואי פרטי. "כל הסכומים שצוינו במסמך הם המשכורת הציבורית המקובלת על פי הסכמי העבודה, בתוספת הכנסות השר"פ, באשר כל הרופאים שמצוינים בו הם רופאים בכירים העוסקים בניתוחים ובפרוצדורות אחרות".

עוד טוענים בשערי צדק כי עלות שכרו של המנכ"ל פרופ' יונתן הלוי, שהגיעה ב־2017 ל־3.4 מיליון שקל, "כוללת פדיון שבתון לקראת סיום תפקידו".

בבית החולים טוענים שהשכר הגבוה לא משפיע על מצב מערכת הבריאות, שכן "אלה הכנסות שר"פ, שרובן משתלמות על ידי הביטוחים המושלמים או מכיס הבוחרים ברופאים אלה. נהפוך הוא, התקורה שנגבית מהכנסות השר"פ משמשת להרחבת תשתיות ולשיפור השירות למטופלים הציבוריים (שלא בחרו בשר"פ), שהם 87% מהמטופלים. גם בעלי השכר הגבוה רואים רוב זמנם מטופלים ציבוריים, ומטופלי השר"פ מהווים אחוז קטן מפעילותם הרפואית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



39 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

38.
הדבר האחרון שאפשר לומר דווקא על שע"צ
זה שרופאיו אינם רואים את ציבור החולים ופועלים לביתם. כמה קל לזרוק מילים ולהשחיר שם של ציבור שלם. אני מנהלת עמותה שעוזרת למטופלים שידם אינה משגת. אין פעם אחת שבית החולים לא קיבל אליו מטופל וגם ללא כיסוי נתן את הטיפול הטוב ביותר. וזה לא מובן מאיליו. יש בתי חולים שסרבו לטפל ללא כיסוי. אנשי הצוותים הרפואיים ראויים לשכר הוגן עבור הקדשת חייהם, להצלת חיי אדם.מנהל מחלקה לא עובד משמונה עד ארבעה. מדובר בהקרבה למען מטרה. משפחות משלמות מחיר.לעיתים הבריאות האישית על הכף. מסירות כזו ראוי לתגמול. לטובת כולנו.
‪עדי  |  19.02.19
36.
לא נתקן את העולם אך יש מה לעשות
בהתנהלות נכונה ורפואה מונעת נחסוך מעצמנו את שרותיהם עד כמה שניתן,מילות המפתח:מודעות ומשמעת עצמית.לטעמי לא משרד הבריאות ולא קופות החולים מספיק אקטיבים בנושא המודעות והדרכת הציבור(לא מתרשם ממתקפת התעמולה של משרד הבריאות בטלוויזיה לקראת הבחירות-שקוף)אפילו חוקים נגד צריכת סוכר מוגברת במוצרים שעשרות מדינות בעולם כבר הטילו...אצלנו העניין ממוסמס ע"י לוביסטים "שעובדים" על מקבלי ההחלטות והמחוקקים חסרי האינטגריטי ..מה לא יעשו תמורת חבילת תורמים "אקראית" לגמרי למימון הפריימריס או כתשלום ליחצ"נים שידחפו את שמך לתקשורת לסוגיה...(קחו למשל רק כדוגמא ומשל את איילת שקד איך זה שהיא מקבלת במה בערוצי הטלוויזיה בעיתונים ברדיו יותר מכל שר אחר וחבר כנסת אחר??? חומר למחשבה ומחקר בלשי...או שימצא עיתונאי אמיץ אולי שיחל לפרום את הקשרים תרתי משמע...
"האמא היהודיה" צדקה:בן/בת רופא/ה!  |  18.02.19
לכל התגובות