מיעוט בהייטק: מתכנתות מרוויחות 76% מגברים

פערי השכר בין נשים לגברים מתחילים מוקדם בקריירה, והשכלה אינה מצמצמת את הפער. נשים משכילות לפני גיל 30 כבר מרוויחות בין 60% ל-80% משכר הגברים עם אותו תואר אקדמי, כך עולה ממדד הגיוון 2018 אותו פרסמה היום (ב') נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה והרווחה.

לפי המדד נשים עומדות בפני חסמים גדולים יותר מגברים בשוק העבודה הן בהעסקתן והן בשוויון בשכרן. נשים מרוויחות 59% משכר הגברים בממוצע של 20 הענפים שנבדקו. בהייטק, שם ממילא יש פחות נשים, הן גם משתכרות פחות מגברים. נשים מתכנתות מרוויחות 76% משכר הגברים, נשים חרדיות מרוויחות מחצית ומהגברים וערביות 58%.

נשים חרדיות שעובדות בתכנות הן קבוצה המיעוט הגדולה ביותר מבין בוגרי מדעי המחשב בענף, ושכרן הוא הנמוך ביותר: 68% משכר הגברים החרדים ו50% משכר הגברים מקבוצת הרוב. בסך הכל נשים מהוות 27% ממחזיקי התואר במדעי המחשב אך רק 24% מהמועסקים בענפי התכנות וייצור המחשבים ופחות מחמישית במחקר ופיתוח.

באופן כללי פערי השכר גבוהים במיוחד בקרב נשים בגילאי 45 ומעלה ללא השכלה אקדמית המרוויחות 48% משכר הגברים המקבילים, בממוצע בעשרים הענפים שנבדקו. אחת הסיבות לפער היא שנשים שאינן אקדמאיות נכנסו מאוחר יותר לשוק העבודה ולא צברו מספיק ותק וניסיון, בין היתר, בגלל לידות וגידול ילדים. כמו כן, נמצא כי נשים יוצאות אתיופיה ונשים ערביות מרוויחות פחות מ-50% מהשכר הממוצע.

השכלה אינה מצמצמת את הפערים. נשים וקבוצות מיעוט שרכשו השכלה אקדמית נתקלים במחסומי כניסה ופערי שכר גבוהים יותר מאלו שלא רכשו השכלה אקדמית.

גם ההשכלה במקצועות המבוקשים (עסקים וניהול, כלכלה, מדעי המחשב, הנדסה ומשפטים) אינה מספיקה: בוגרי מקצועות מבוקשים מקבוצות מיעוט חווים הדרה ופערי שכר משמעותיים. זה נכון לכולם למעט נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה וגברים אקדמאים חרדים – עבורם ההשכלה כן משפרת את סיכויי ההשתלבות בעבודה.

לדוגמא בענף השירותים הפיננסים נשים אקדמיות יוצאות אתיופיה משולבות טוב יותר מחרדיות וערביות אקדמאיות, אבל הן מרוויחות הרבה פחות. השכר שלהן הוא כ 42% משכר מקביליהם שאינם יוצאי אתיופיה. חרדיות מרוויחות 60% וערביות 55% משכר קבוצת ההשוואה. לשם השוואה - גבר אקדמאי יוצא אתיופיה מרוויח 55% משכר יתר היהודים האקדמאים בענף.

מדד הגיוון, שמתפרסם זו השנה השלישית, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופרופ' אלכסנדרה קלב מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ת"א, בוחן 20 ענפי כלכלה מרכזיים בסקטור הפרטי המעסיקים מעל מיליון עובדים שהם 40% מהמועסקים בישראל. המדד בוחן את התעסוקה של קבוצות מיעוט באוכלוסייה: נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים ובני 45 ומעלה, משני היבטים – ייצוג במקומות העבודה ושוויון בשכר.