אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עובדי מדינה שמועסקים בחוזים אישיים דורשים להשוות תנאיהם לעובדים לפי הסכמים קיבוציים צילום: גלעד קוולרצ'יק

עובדי מדינה שמועסקים בחוזים אישיים דורשים להשוות תנאיהם לעובדים לפי הסכמים קיבוציים

על פי התביעה, שכר העובדים המועסקים על פי דירוג דרגה עלה ב-54% בשנים 1998-2018 ואילו שכרם של העובדים בחוזים אישיים עלה ב39% בלבד. שחיקת השכר, נטען, היא פגיעה מהותית בחובות המדינה כמעסיקה כלפי עובדים אלו

19.02.2019, 10:33 | ענת רואה

633 עובדי מדינה שמועסקים בחוזים אישיים הגישו אתמול תביעה משותפת לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים ובה הם טוענים כי תנאי השכר שלהם נפגעים. את התביעה הגישה בשמם ההסתדרות הלאומית, כאשר לפי הנטען לקבוצת העובדים מגיעים הפרשי שכר בהיקף 56 מיליון שקל, מהנתבעת – מדינת ישראל. יש לציין כי בגין הגשת תביעה מסוג זה חל פטור מאגרת בית המשפט.

קראו עוד בכלכליסט

לפי הנטען בתביעה עובדי מדינה מועסקים באמצעות חוזים אישיים בתנאים פוגעים ומפלים, בניגוד לתקנות ולהנחיות נציבות שירות המדינה ותוך שחיקת שכרם אל מול מקביליהם המועסקים בדירוג דרגה (בהסכמים קיבוציים).

תלוש משכורת (אילוסטרציה), צילום: עטא עיווסאת תלוש משכורת (אילוסטרציה) | צילום: עטא עיווסאת תלוש משכורת (אילוסטרציה), צילום: עטא עיווסאת

בתביעה נטען כי כידוע דרך המלך לקבלת עובד לשירות המדינה היא באמצעות כתב מינוי בדירוג דרגה ואילו ההעסקה בחוזה מיוחד אפשרית מכוח סעיף 40 לחוק שירות המדינה במקרים בהם מדובר בעובד שנקבע לגביו בתקנה 3 שהותקנה מכוח החוק כי "עבודתו חיונית למדינה ואין אפשרות מעשית להעסיקו במסגרת תנאי העבודה או השכר המקובלים בשירות המדינה".

לפיכך נטען כי על פניה התקנה מניחה שלאור חיוניות התפקיד וחוסר היכולת לממשו בתנאים מקובלים יש לתת לעובד תנאים או שכר עדיפים על אלו המקובלים בשירות המדינה.

לפי התביעה, עם כל התובעים נחתמו חוזים אחידים מכוח תקנה זו ומאז 1997 נקבע שכרם של עובדים אלו בהוראת נציבות שירות המדינה ובה נטען כי נקבע ששכרם של עובדים אלו אמור להיות גבוה ב-20% משכרם של העובדים המועסקים לפי דירוג דרגה, כשתוספת זו ניתנה בין היתר בגין היעדר קביעות והיעדר פנסיה תקציבית.

התובעים טוענים כי בפועל המדינה עשתה שימוש שלא כדין ובחוסר תום לב בהעסקת עובדים באמצעות חוזים אישיים והיא העסיקה אלפי עובדים כאלה מבלי לשמור על פערי שכרם בינם לבין המועסקים על פי דירוג דרגה.

על פי הנתונים המוצגים בתביעה, בפועל מ-1998 ועד 2018 שכר העובדים המועסקים על פי דירוג דרגה עלה ב-54% ואילו שכרם של העובדים בחוזים אישיים עלה ב39% בלבד. שחיקת השכר, נטען, אינה רק פגיעה בעקרון השוויון אלא פגיעה מהותית בחובות המדינה כמעסיקה כלפי עובדים אלו והפיכת החוזים האישיים ממענה לצורך חריג לדרך מילוט מחובותיה של המדינה כמעסיקה.

לאור כל אלו מתבקש בית הדין לקבוע שהופרו החובות כלפי העובדים, להכיר בחוזי ההעסקה עמם כחוזים אחידים, לקבוע מנגנון לעדכון שכרם ולשלם להם 56 מיליון שקל. על התביעה חתומים עורכי הדין אילן קמינצקי וזיוה אופק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות