אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצלת מזון מול תמיכה באינטל צילום: מאגר לקט ישראל

דעה

הצלת מזון מול תמיכה באינטל

תרומתה של אינטל לתוצר הגולמי של ישראל בשנת 2017 עמדה על 1.5%. היקף המזון האבוד בישראל מהווה 1.6% מהתוצר המקומי ומחצית ממנו ניתן להציל. ולכן הצלת מזון הוא אינטרס לאומי לא פחות מההקלות לאינטל

22.02.2019, 08:02 | גידי כרוך

לאחרונה פורסם שחברת אינטל צפויה להשקיע בהרחבת המפעל שלה בשנים הקרובות כ-40 מיליארד שקל, תמורת מענק שהחברה תקבל מהמדינה, שהיקפו נע על-פי ההערכות בין 3.2 מיליארד שקל ל-4 מיליארד שקל. בנוסף למענק הכספי, תיהנה ככל הנראה אינטל מהארכה נוספת של הטבות המס מהן היא כבר נהנית במשך שנים.

דיווחים של החברה באתר שלה מגלים, כי תרומתה של אינטל לתוצר הגולמי של ישראל בשנת 2017 עמדה על 1.5%. מדו"ח אובדן והצלת מזון של ארגון לקט ישראל ופירמת רו"ח BDO לשנת 2017 עולה, כי היקף המזון האבוד בישראל מהווה 1.6% מהתוצר המקומי. מחצית ממנו ניתנת להצלה. כך למעשה, ערך תרומתה של אינטל לתוצר הגולמי בישראל מושלך לפח, כשאפשר להציל מחצית ממנו.

המודל של הצלת מזון מבוסס על כך שבחדרי אוכל מוסדיים דוגמת מלונות, חברות הייטק ובסיסים צבאיים גדולים, וגם אצל חקלאים שלא קוטפים את גידוליהם מסיבות שונות, מצטברות ערימות של אוכל מזין וראוי למאכל. העמותות המצילות מזון אוספות את הארוחות שלא הגיעו לצלחת ולא נאכלו ומעבירות אותן לנזקקים.

לפי סקר הביטחון התזונתי של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2016, 17.8% מהמשפחות בישראל חיות באי-ביטחון תזונתי. כדי לסגור את הפער הקיים בביטחון תזונתי בישראל נדרש להציל 470 אלף טון מזון אבוד בשנה, המהווים 20% מהיקף המזון האבוד בישראל, שווים 3 מיליארד שקל ומהווים פתרון מיידי ונגיש בהיותם חלופה קיימת לייצור מזון.

צילום: יריב כץ

על פי תחשיבי BDO ולקט ישראל, עלות ההצלה של מזון זה תעמוד על 830 מיליון שקל בלבד. כלומר, השקעת פחות מרבע מהמענק שנתנה המדינה לאינטל תסגור את פער אי-הביטחון התזונתי בישראל ותספק ערך כלכלי השווה כמעט לגובה המענק המלא.

תמריצי הממשלה לאינטל מבורכים. אינטל מספקת מקומות עבודה, תורמת להגדלת הרכש המקומי בדרום הארץ ולחינוך הטכנולוגי ומבססת את שמה הטוב של ישראל כאומת הייטק ומקום נוח להשקעות בין-לאומיות. הנתונים הללו הם כבר בבחינת הידוע והמוכר לכל ולא ימצא מי שיתווכח עמם.

מה שאינו מצוי בבחינת הידוע והמוכר לכל הוא, שהמשמעות של הצלת 20% בלבד מהמזון האבוד הינה חיסכון של כ-3מיליארד שקל לשנה למשק הלאומי הישראלי - וזאת מבלי לכמת את היתרונות החברתיים והסביבתיים העודפים של הצלת המזון. הצלת מזון מצמצמת את פערי אי הביטחון התזונתי ומאפשרת לאוכלוסייה שמקבלת את עודפי המזון המוצל לפנות חלקים מן ההכנסה שהיו מיועדים למזון, עבור צרכים אחרים. החיסכון במשאבים ובעלויות הטמנת המזון העודף, שאלמלא היה נתרם היה מושלך לפח, טומנים בחובם גם יתרונות סביבתיים העומדים בפני עצמם, כגון: צמצום פליטת מזהמים, גזי חממה ושימוש במשאבי קרקע ומים.

דרושה תוכנית לאומית להצלת מזון

מדינות רבות כבר הבינו את היתרונות הרבים הטמונים בהצלת מזון והחלו בפעילות משמעותית לצמצום אבדן המזון והצלתו, בניגוד לישראל שבה הצעדים שנעשו עד כה אינם מספיקים. משרדי הממשלה נדרשים למאמץ בין-משרדי כולל ומתוקצב בכדי לייצר שינוי משמעותי בשטח ולאפשר למשק הישראלי ליהנות מהיתרונות הרבים הגלומים בהצלת המזון.

עליהם לגבש תוכנית לאומית להצלת מזון, שתתייחס לכל התנאים הנדרשים למימוש הדרגתי של יעד הצלת המזון הלאומי ותייצר מערך תמריצים ומנגנונים שיעודדו תרומות מזון, כמו גם מערך לאומי להצלת מזון. כך יכולה המדינה לרכוש עודפי תוצרת חקלאית מהחקלאים ולהעבירם לעמותות המחלקות עודפי מזון לנזקקים. מנגנון כזה מאפשר לכל מעגל התרומה - חקלאים, ממשלה ונזקקים - לצאת נשכרים ומורווחים.

בנוסף יכולה המדינה לחייב בהצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים, להכיר בתרומות עודפי המזון לצרכי מס או לחייב את החברות הממשלתיות לתרום את עודפי המזון שלהן. על פי הדו"ח של לקט ישראל ופירמת רו"ח BDO בחברות הממשלתיות מושלכות לפח מדי שנה כחמישה מיליון ארוחות, בשווי כולל של כ-90 מיליון שקל.

בספטמבר 2015 אימצה העצרת הכללית של האו"ם שורה של מטרות ויעדים, אותם נדרשות המדינות החברות להטמיע במטרה לקדם התפתחות עולמית בת קיימא עד לשנת 2030. אחד מהיעדים שהוגדרו הינו צמצום בזבוז המזון העולמי ב-50% עד לשנת 2030.

על ישראל להציב את עצמה בשורה אחת עם המדינות החברות באו"ם אשר הכירו כבר בחשיבות הצלת המזון וביתרונות הרבים הגלומים בה. היעילות - הכלכלית, הסביבתית, החברתית והתקציבית - בהצלת המזון והתשואה שהיא נותנת למשק, הופכים אותה לאינטרס לאומי של ממש שאינו פחות בערכו ובחשיבותו ממתן הקלות מס ומענקים לאינטל.

הכותב הוא מנכ"ל לקט ישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות