על כמה שחקנים שווה לוותר בשביל מאמנת שינה?

ברנטפורד, קבוצת הכדורגל מליגת המשנה באנגליה, היא בבעלות מת'יו בנהאם, איש העסקים האנגלי שעשה הונו מהימורים. בנהאם הוא גם הבעלים של מיידטלנד, שזכתה באליפות על ידי שימוש בעקרונות "מאניבול" בניהולה. ראסמוס אנקרסן, המנהל הספורטיבי של מיידטלנד הוא גם מנהל בכיר בברנטפורד, קבוצה לונדונית קטנה, ובשנים האחרונות עשה כמה פעולות שמטרתן למקסם את הסכומים שמושקעים בקבוצה.

ההחלטה השערורייתית ביותר של אנקרסן היתה להפסיק את הפעילות של מחלקת הנוער - מאחר שלא היה בזה "היגיון ספורטיבי". ברנטפורד הבינה שכל השקעה במחלקת הנוער נמנעת בסופו של דבר מהקבוצה הבוגרת וכל שחקן כישרוני "נלקח" על ידי הקבוצות הגדולות בלונדון. עם זאת, ברנטפורד בעלת אחד מהאצטדיונים הקטנים ביותר בליגה, עם תקציב שכר שבאופן קבוע אחד מחמשת תקציבי השכר הנמוכים בליגה והיא מצליחה לרשום רווחים נאים בשוק העברות השחקנים שמאפשרים לה להתקיים כחברה רווחית בסך הכל. כמו כן, הקבוצה אף פעם לא בסכנת ירידה ובמרחק סביר מהפלייאוף שמוביל לפרמיירליג.

ברנטפורד - בגלל המחסור במחלקת נוער - חייבת למקסם את הפעילות שלה בשוק העברות השחקנים ואת הכישרון הקיים של השחקנים שלה בשביל להמשיך את המודל הייחודי שלה. לשם כך היא משקיעה הרבה יותר מקבוצות במצבה בצוות אימון. והצוות אימון הזה מלא ב"מאמנים מומחים" שמתמקדים בשיפור יכולות השחקנים באלמנטים שבדרך כלל לא מתמקדים בהם בכדורגל העולמי. עבד אצלם מאמן הבעיטות הפולני בארטיוק סילבסטרק, מי שמכונה "מאמן הבעיטות היחיד" בכדורגל. עבד במועדון גם מאמן המצבים הנייחים האיטלקי, ג'יאני ויו. גם מאמנת השינה אנה ווסט הצטרפה לצוות של המועדון ממערב לונדון ושיפרה באחוזים ניכרים את הביצועים הגופניים של השחקנים. "גיוס שחקנים זה הלחם והחמאה של ברנטפורד בגלל שיש לנו בין ההכנסות הנמוכות ביותר בליגה" אמר אנקרסן ל"סקיי ספורטס". "אנחנו צריכים להחזיק מודל כלכלי בר קיימא. לקנות בזול ולמכור ביוקר, זה משהו שעשינו היטב בשנים האחרונות. וזה קשור לא רק על ידי גיוס שלא מוערך יתר על המידה בשוק העברות השחקנים אלא על ידי השקעה רבה בפיתוח וטיפוח השחקנים. לכן אנחנו משקיעים רבות במספר סוגים של מומחים, מאמני שינה, מאמני בעיטות וכו'. מנסים להעלות את הרמה של השחקנים שמגיעים לכאן. ככה אנחנו משבחים את הנכסים והם הופכים לשחקנים יקרים יותר כשהם כאן".

אנקרסן דיבר גם על ניתוח דאטה מתקדם וסקאוטינג על שחקנים רבים ורכישת כאלו ש"מתאימים לשיטה ולסגנון,. אנקרסן, בגלל הסכומים הנמוכים יחסית שמושקעים בשחקנים, טוען שהמטרה היא "לא להיות צודק כל הזמן, אלא לטעות פחות". וכאמור, מחפשים את השחקנים שאפשר באופן וודאי לשפר עם אחד מהמאמנים המומחים שיש במועדון.

על פניו, אין היגיון כלכלי בלא להשקיע בצוות אימון שמורכב ממומחים. הרי אם פעם לא היה דבר כזה מאמן שוערים, מאמן כושר או מומחה וידאו במועדונים, היום אין דבר כזה מועדון בליגה מקצוענית בלי מאמן שוערים ומאמן כושר וכמעט בכל מקום שמכבד את עצמו יש מומחה וידאו ואנליסט. העבודות הללו קיימות בגלל שיש להן צורך בסיסי בכדורגל של היום. כמו כן, אם לגולפאים מקצוענים יש מאמן חבטות, אז למה שלא יהיה לכדורגלנים מאמן בעיטות? מאמנים מומחים הם עניין די נפוץ בענפים אינדיבדואלים - ומוציאים את המקסימום מהספורטאים בענפים הללו - אין סיבה שזה לא יעבוד בכדורגל אם זה נעשה נכון.

טניסאים, למשל, עושים את זה כל הזמן וזה מסייע להם להוציא את המיטב מעצמם. התזונאי איגור קטוג'ביץ' בנה תפריט מיוחד ללא גלוטן עבור הטניסאי לאחר שגילה שגלוטן מחמיר את האלרגיות שמהן הוא סובל. ג'וקוביץ' גם עבד עם זמר אופרה כדי לשפר את הנשימות שלו. השינויים "הקטנים" הללו הללו סייעו לג'וקוביץ' להוציא את המקסימום מהגוף שלו ולזכות בתארי גרנד סלאם על חשבון רפאל נדאל ורוג'ר פדרר. גם בישראל, ג'ורדי קרויף השתמש בשירות תזונאית והביא צוות של מאמני כושר ואנליסטים שבתוך מספר חודשים הוציאו הרבה יותר מהסגל.

העניין הוא שהשקעה יעילה בצוות מומחים היא בדרך כלל השקעה גדולה ומועדונים צריכים לקבל החלטה: האם לוותר על שניים-שלושה שחקנים בשביל ההזדמנות להוציא יותר מהשחקנים הקיימים? אם מאמנת שינה משפרת ביצועים גופניים של שחקנים ב-15% ומאמן בעיטות משפר את הדיוק והעוצמה של בעיטות השחקנים בכמה אחוזים ומאמן מצבים נייחים עשוי להגדיל בעשרות אחוזים את הסיכוי לכבוש לפחות שער אחד במצב נייח - האם לא מדובר, בסופו של דבר, בהשקעה משתלמת הרבה יותר?