אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכרעה בתביעה הייצוגית נגד טחינה הנסיך: "תובענת סרק שעלולה לפגוע בצרכנים" צילום: אוהד צויגנברג

הכרעה בתביעה הייצוגית נגד טחינה הנסיך: "תובענת סרק שעלולה לפגוע בצרכנים"

התביעה הוגשה באוגוסט 2016, לאחר שבמוצרי החברה התגלו חיידקי סלמונלה. את קביעתה שמדובר בתביעת סרק נימקה השופטת בטענה שלא הוכח נזק - או כל עילה אחרת המזכה בפיצוי

26.02.2019, 17:08 | משה גורלי

"שוכנעתי כי התובענה הינה תובענת סרק, ואישור הסדר הפשרה במסגרתה לא יועיל לציבור הצרכנים, אלא עלול להביא לפגיעה בו": כך כותבת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, שדחתה היום (ג') הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד "טחינת הנסיך". זאת, למרות ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שאיננו מתנגד להסדר הפשרה.

קראו עוד בכלכליסט

   , צילום: אוהד צויגנברג צילום: אוהד צויגנברג    , צילום: אוהד צויגנברג

עניינה של התביעה בחיידקי סלמונלה שהתגלו במוצרי "טחינת הנסיך" שמייצרת חומר גלם ל"סלטי שמיר". ביום חמישי ה-11.8.2016 פורסמה בתקשורת קריאה לצרכנים להחזיר חלק מהמוצרים. ארבעה ימים לאחר מכן, ביום ראשון, כבר נחתו תשע תביעות ייצוגיות נגד "טחינת הנסיך" בכל בתי המשפט בארץ. הדיון בהן אוחד בפני אגמון-גונן. אולם, עוד בטרם הגיבה החברה לבית המשפט על התביעה, סוכמה פשרה בינה לבין התובעים. את הפשרה הזו סירבה השופטת לאשר.

את קביעתה שמדובר בתביעת סרק נימקה השופטת בטענה שלא הוכח נזק. כנראה שהתובעים לא הצליחו, בין יום חמישי ליום ראשון, להצטייד בחוות דעת רפואית מתאימה. הדבר הכי קרוב שהצליח אחד התובעים להציג לבית המשפט היה תור שנקבע לבדיקה, עליו העירה השופטת כי קביעת תור אינה הוכחה לנזק.

בהעדר נזק, אפשר לזכות בפיצוי בעילות כמו "עשיית עושר ולא במשפט" או "פגיעה באוטונומיה". הראשונה לא מתקיימת: לא זו בלבד שטחינת הנסיך לא התעשרה מהסיפור, אלא גם הפסידה סכומי כסף ניכרים בהשמדת טונות מהחומרים הנגועים; "פגיעה באוטונומיה" היא סוגיה שמלווה את התביעות מהסוג הזה מאז פרשת הסיליקון בתנובה. בתי המשפט פסקו מאז שלא די בהטעיית הצרכן, אלא נחוץ "דבר נוסף" שיבסס פגיעה ב"גרעין הקשה" של האוטונומיה הצרכנית - למשל, מוצר שאינו כשר ומתחזה ככזה ונצרך על ידי אדם דתי, או למשל, עוצמה גבוהה במיוחד של רגשות שליליים כ"כעס, תסכול, עלבון, גועל, זעזוע, עוגמת נפש בשל כך שחופש הבחירה נשלל". אלה לא התקיימו במקרה הנוכחי.

בנוסף, ומתוך השוואה לסיפור הסיליקון בחלב, נקבע שבעוד שתנובה ידעה והתכוונה להחדיר את הסיליקון, במקרה הנוכחי לא הוכח כל מניע שלילי מצד "טחינת הנסיך", שפעלה לפי הנחיות משרד הבריאות ומיהרה לתקן את התקלה. לכן, סיכמה השופטת, כי בהעדר נזק ופגיעה באוטונומיה מדובר בתביעת סרק. "אישור של בית המשפט להסדר פשרה בתביעת סרק שכזו עשוי לשדר מסר שגוי לציבור ולעודד הגשה של תביעות סרק נוספות אשר אין להן יסוד או בסיס עובדתי או משפטי, וכל מטרתן להפעיל לחץ על הנתבע להתפשר", סיכמה אגמון-גונן. את טחינת הנסיך ייצגו עוה"ד ניזאר טנוס והאני טנוס.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
ממה שאני מבין הקומבינה היא הפשרה עצמה.
מגישים תביעה חצי מבושלת, רצים ומתפשרים עם הנתבעים שקונים סיכון ופגיעה בטוחה ונוספת במוניטין שכבר נפגע קשות כשהציבור בכללותו (שלא נמנה על התובעים ועוה"ד שלהם) אינו מרוויח כמעט כלום. הסדרי פשרה בייצוגיות מחייבים את אישור ביהמ"ש בדיוק בשביל מקרים כאלו. ידוע בתחום גם על תביעות סרק שמוגשות ביוזמת הפוגע כדי לנטרל תביעות עתידיות אמיתיות וחזקות יותר.
הציבור לא היה מרוויח מהפשרה  |  27.02.19
7.
טוב מאד.
עם כל זאת שהתנהלות החברה לא הייתה תקינה - דברים כאלו צריך להוכיח. ואם משרד הבריאות לא האשים את החברה ברמאות וסיכון חיי אדם - הרי שכל תביעה ייצוגית היא ניסיון סחיטה. דווקא במקרה כזה, בו ההסתרה של החברה לא עבדה והנושא כן נבדק על ידי הרגולטור - אין לתביעה ייצוגית שום הצדקה כי לא התביעה היא מה שתשנה את אופן ההתנהלות אלא רק ההחלטה של משרד הבריאות האם יש בהתנהלות טעם לפגם.
אהרל'ה  |  27.02.19
6.
כל הכבוד. פסק רציני וללא משוא פנים
לא על כל טעות צריך להגיש תביעה ייצוגית. זה הרי לא יותר מאשר אונס וגזל מול החברה שעברה תקלה בייצור. ולא כל חברה פרטית היא אויבת הציבור. מדובר בסך הכל בחברה שמייצרת את אחד המוצרים האיכותיים ביותר בארץ ואם הציבור ישדוד אותה לאור יום- כולנו נסבול, המחירים יעלו וכן הלאה. מגישי התביעה הם חבורה של אופורטוניסטים, שאינם יותר טובים מעורכי דין שרודפים אחרי אמבולנסים.
דניאל כהן גינדי  |  27.02.19
לכל התגובות