"השתמשתי בקשריי בוועדת הכספים כדי להקל על מגדל"

"קנאביס רפואי זה לא קריפטו, כי הוא ממשי בעוד את הקריפטו קשה להמחיש. זה משהו שאולי בעתיד יחליף את הכסף.

"נחשפתי למקרה כואב, שבו לא עזרו תרופה או טיפול, לא הקרנות ולא כימותרפיה. אף שזה עדיין תחום ניסיוני ללא תיקוף מדעי מלא, הקנאביס הרפואי עבד דה פאקטו. חברות הקנאביס הרפואי ייהפכו לקונבנציונליות, והתהליך רק בתחילת דרכו. ישראל היא מקום טוב להיות בו, כי היא מתקדמת מעט יותר מאחרים בהיבטי המחקר ותוצאותיו".

לגליזציית הקנאביס בקנדה

למה בחרת בטוגדר?

"יש לי היכרות אישית עם ניסים ברכה, אחד מבעלי השליטה בחברה, ובגדול כל בעלי השליטה דרומיים - ודרומיים זה דרומיים. אני אשקלוני, ומבחינתי זו סגירת מעגל לחבור לקבוצה שכולה מהדרום. בחנתי את החברה ושאלתי 'מה החזון שלכם? איפה אתם רואים את טוגדר בעוד 10–20 שנה?', ואהבתי את התשובות, שנצמדו לתוכנית עבודה ואסטרטגיה עם אבני דרך ברורות מאוד. חשובה לי גם הכימיה עם האנשים, ובטוגדר יש חבורה מדהימה. שלושת בעלי השליטה קמים בבוקר לעבוד, לא להתעסק במניות ובאופציות. לוודא שהחממות מתקדמות, שהסכמים נחתמים, שיש אישורים רגולטוריים. אלה אנשי עבודה. בעיניי, הפוטנציאל שלהם הוא הגדול מבין החברות הישראליות הנסחרות בתחום. החשיבה בחברה היא בגדול. זה מתבטא בחממות שנבנו, מהגדולות בארץ, בבניית החממות באוגנדה כדי לפזר סיכונים ובהתפתחויות הצפויות במדינות אחרות. מדובר בראייה גלובלית, שמתירה את התלות במדינת ישראל".

אז איפה תהיה טוגדר בעוד 10–20 שנה?

"יש תמימות דעים ביני לבין ההנהלה לגבי הליכה לכיוון מחקר וטכנולוגיה, שבהם יהיה לחברה יתרון יחסי. כשיותר מדינות יפתחו את השווקים, אני מניח שיגדלו קנאביס במקומות שיהיה בהם זול יותר, וישראל תאבד את היתרון היחסי בהיבט החקלאי. הפוטנציאל כרגע הוא בעיקר בהיקפים. 50 אלף מ"ר של חממות בישראל ובאוגנדה, וזו רק ההתחלה, כי גם החממות בפורטוגל ובאוסטרליה צוברות תאוצה. יש לחברה יכולת להגיע למקום משמעותי בשוק העולמי של מוצרים רפואיים מבוססי קנאביס. הסתובבתי בחממות קנאביס במסגרת תפקידיי הקודמים במשטרה, אבל אז בדקתי בעיקר את הפיקוח, הבקרה והאבטחה, שעניינו אותי יותר מתוקף התפקיד. ראיתי איך חממות בנויות, והחממות של טוגדר הן עולם אחר מבחינת התפעול מובסס הטכנולוגיה והתוצר שהן יצליחו להוציא. ברגע שהן יהיו ירוקות ונגיע לפסי ייצור גדולים - אנחנו מדברים על סדר גודל בינלאומי".

לחברה, לדבריך, יש כל מה שנדרש, אז מדוע הם היו צריכים יו"ר כמוך?

"האסטרטגיה שלהם לא רעה כלל, ואני נכנס בעיקר בהיבט התיקוף וההשבחה שלה. הצטרפתי כדי לקבוע אבני דרך ולתעדף את הדברים החשובים, לטובת ההתקדמות. אני מביא עמי קשרים בינלאומיים ענפים, שיצרתי במסגרת תפקידיי הקודמים, ובכוונתי לנצלם לטובת עסקאות חדשות לחברה. צברתי גם יתרונות בניהול - הן במשטרה והן במגדל — ואת הניסיון הזה אני מביא לטוגדר. במגדל, לדוגמה, אחד האיומים המרכזיים בתקופת כניסתי לתפקיד היה שינוי תקנות ההון של חברות הביטוח. מגדל היתה צריכה, לפי הטיוטות הראשונות, לשלש את ההון שלה ולהוסיף 8 מיליארד שקל בתוך שנתיים. הפעלתי את קשריי הקודמים עם חברי ועדת הכספים וקשרים נוספים שיש לי, והצלחנו לשכנע שצריך לדחות את הגדלת ההון העצמי בכמה שנים נוספות, כדי שהחברות, ומגדל ביניהן, יצליחו לצבור את ההון הנדרש. מאז הפרסומים על המינוי שלי אני מקבל טלפונים מחקלאים שרוצים לגדל, מאנשים שרוצים להשקיע, ומחו"ל. המון התעניינות".

התגלחת על מגדל בהבנת דרכי העבודה עם בעלי שליטה?

"מגדל היתה בית ספר טוב להרבה דברים, ובהם עבודה עם בעלי שליטה דומיננטיים. צריך להבין שחברות משפחתיות הן לא פשוטות, וידעתי לעבוד עם כולן. גם עם בעלי השליטה, גם בקשרי המשפחה, וגם לשמור על הממשל התאגידי. היו הרבה פרסומים על מגדל, ואני יכול להעיד כי בתקופתי כיו"ר היה ממשל תאגידי חזק, שכדירקטוריון הקפדנו עליו מאוד".

אז היתה תקופת אימונים קשה במגדל, ועכשיו קל יותר בקרב של עולם העסקים?

"המשפט הזה לא לגמרי מדויק, כי קשה באימונים, וקשה גם בקרב. לפני כשנה הרציתי על מנהיגות במכינה הקדם־צבאית נחשון בקיבוץ גלאון. היו שם כ־200 חבר'ה, ודיברנו על סוגיות של מנהיגות והצלחה. הבאתי כדוגמה את ספרו של מלקולם גולדוול 'מצוינים - ממה עשויה הצלחה'. כשחוקרים קצת לעומק, מגלים שכל מי שהצליח עבד קשה מאוד. גם בטוגדר נצטרך לעבוד קשה מאוד. יהיו רעשים מסביב, כי זה ענף לוהט, והחברה היא בורסאית, אבל נטל ההוכחה עלינו. אנחנו צריכים להתרכז בעבודה, וגם נוכיח - ולא בהרבה זמן".

שלמה אליהו בעל השליטה במגדל | צילום: עמית שעל

"אני מתחבר לווייב של היזמים והמנהלים"

דנינו מציג בגאווה את הצפת הערך למשקיעי מגדל בתקופת כהונתו כיו"ר בשנים 2017–2016, שבמהלכן השיגה המניה תשואה של 38%, והרווח לפני מס עלה לסכום של 578 מיליון שקל.

איזה יו"ר תהיה?

"אני יודע רק להיות יו"ר פעיל. זה היה נכון במגדל, ובכל חברה אחרת שבה אני נמצא. אני מכהן גם כיו"ר הארט דיגיטל, החברה־האם של חברת הביטוח האינטרנטית WeSure, שעוד ישמעו עליה רבות. יצאנו לדרך לפני חודשיים, ואני בעל מניות ואופציות בה, במודל הדומה לזה שבטוגדר".

תתחרה במגדל?

"הלוואי שיכולתי, אבל לא. מגדל היא בעיקר חברה של חיסכון לטווח ארוך, ואנחנו מתעסקים באלמנטרי - רכב ודירה".

צילום: אתר החברה

WeSure הוקמה בידי מנהלים מתעשיית הביטוח והפיננסים, ובהם אמיל וינשל, המכהן כיו"ר החברה, וניצן צעיר הרים הוא המנכ"ל. דנינו הוא יו"ר הארט דיגיטל, המחזיקה ב־100% מ־WeSure, שבתוך חודשיים מתחילת פעילותה הגיעה לפרמיות של כ־100 מיליון שקל.

איך אתה בורר בין התפקידים?

"הרבה אינטואיציה, ובדיקה אם אני מתחבר לווייב של היזמים והמנהלים. בטוגדר, למשל, ראיתי אווירה חיובית בהנהלה, והתחברתי גם לאסטרטגיה ולאבני הדרך. צריך להתחבר לאנשים ולוודא שאפשר לעבוד איתם ביומיום. אבל אני צריך גם ערך מוסף. לראות שאני יכול לבטא את היתרונות היחסיים שלי. אחת החברות שיושבת ליד המשרד שלנו, לדוגמה, היא סייבירד (Cyberd), שתציע פתרונות סייבר לחברות ביטוח. ביטוח דירה כיום כולל הכל חוץ מביטוח סייבר, והרי כל המוצרים החכמים בבית חשופים למתקפות סייבר. מגלים את המתקפה על המחשב או הדלתות החכמות רק כשמגיעה דרישת הכופר".

מגלגל מיזם של אג"ח לטובת נוער בסיכון עם סר רונלד כהן

דנינו, כך נראה, גאה מאוד לדבר על פעילויות שהוא עושה לטובת הסביבה שבה הוא מעורב. "בסופו של דבר, אני מסתכל גם על הערך המוסף שאני יכול להביא לאחרים. לדוגמה, במגדל יזמתי את בניית בית מגדל באשקלון, שאליו הועברו המוקדנים שהועסקו עד לאותה עת במסגרת מיקור חוץ ונהפכו לעובדי החברה. זה היה Win-Win לחברה ולעובדים.

דנינו מספר בהתלהבות גם על מיזם נוסף שהוא מגלגל עם אנשיו של סר רונלד כהן, איל ההון הבריטי, מייסד קרנות אייפקס פרטנרס. "מדובר בהפיכת פרויקט של נוער בסיכון לאג"ח חברתי. ניקח כסף ממשקיעים, נשתמש בו לצרכים שעוזרים לחברה ונחזיר למשקיעים כסף פלוס תשואה. כרגע זה עדיין בחיתולים, אבל אנחנו מדברים פרויקט לאומי".

יש מצב שנראה אותך בפוליטיקה?

"אחרי מגדל כולם חשבו שאלך לפוליטיקה. הצינון שלי מסתיים ב־1 באפריל השנה, ויכולתי לרוץ בבחירות הנוכחיות, אבל אני ממש לא שם. היו אמנם הצעות, אבל זה לא על הפרק. אפשר לעשות ולקדם שינוי גם מחוץ לפוליטיקה. ברור שאי אפשר להתחרות בהשפעה של ראש ממשלה, אבל אני מוצא שאנשים רבים מעדיפים לא ללכת לפוליטיקה, ולהתנדב בפעילות אזרחית. זה משהו שעושה טוב".