אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אחוז חסימה גבוה לא בהכרח מביא לריבוי קולות מבוזבזים" צילום: גיל נחושתן

בלעדי לכלכליסט

"אחוז חסימה גבוה לא בהכרח מביא לריבוי קולות מבוזבזים"

על פי מחקר של ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בבחירות ב־2013, עם רף נמוך יותר, התבזבזו יותר קולות מאשר ב־2015. לדעתו, תומכי מפלגות שאין ודאות שיצליחו להיכנס לכנסת עשויים להעדיף הצבעה בטוחה

27.02.2019, 14:24 | צבי זרחיה

"המספר הגדול של הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה־21, העומד על 47, לא בהכרח יביא לבזבוז קולות אדיר - קולות שיינתנו למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה", כך קובע ד"ר עופר קניג מהמכון לדמוקרטיה במחקר שערך לאחרונה. 

קראו עוד בכלכליסט

אחוז החסימה שיחק באחרונה תפקיד חשוב בהיערכות של המפלגות השונות לקראת הבחירות, אך בניגוד לבחירות הקודמות ב־2015, הוא לא הביא לצמצום מספרן. אם נדמה כי לאחוז החסימה הגבוה היה ב־2015 אפקט מצנן על המוטיבציה של רשימות קטנטנות להתמודד, ומספר הרשימות שהתמודדו בבחירות אלו (25) היה הנמוך ביותר מאז 1996, בבחירות הקרובות יתמודדו 47 רשימות - שיא של כל הזמנים.

אלי ישי. מספר הקולות הגדול ביותר בלי לעבור את אחוז החסימה , צילום: מיקי אלון אלי ישי. מספר הקולות הגדול ביותר בלי לעבור את אחוז החסימה | צילום: מיקי אלון אלי ישי. מספר הקולות הגדול ביותר בלי לעבור את אחוז החסימה , צילום: מיקי אלון

"קשה לספק הסבר מה הביא לכך שהפעם מספר הרשימות כמעט הוכפל", אומר קניג. "ראשית, כללי המשחק לא השתנו. שנית, נערכו כמה חבירות משמעותיות. שלישית, כמה מפלגות דווקא החליטו לוותר על התמודדות.

"בבחירות 2015 השילוב של איחודים אפקטיביים ושל המספר הנמוך של רשימות הביא לכך שמספר הקולות המבוזבזים לא היה קיצוני. בסך הכל ניתנו 189,517 קולות ל־15 רשימות שלא עברו את אחוז החסימה - פחות ממספר הקולות שירדו לטמיון בבחירות 2013 כשאחוז החסימה עמד על 2% ואף נמוך יותר ממספר הקולות שבוזבזו ב־1999, כשאחוז החסימה היה 1.5% בלבד. שיעור הקולות המבוזבזים בבחירות 2015 היה 4.5% מהקולות הכשרים - פחות מאשר בבחירות של 2013, 1999, 2006 ו־1992".

"זאת ועוד, בהשוואה למערכות בחירות קודמות, ב־2015 הייתה רק רשימה אחת שהיתה קרובה לאחוז החסימה, יחד בראשות אלי ישי, שזכתה ב־125,158 קולות שלא הספיקו לה. זו הרשימה שקיבלה את מספר הקולות הגבוה ביותר ונותרה מחוץ לכנסת בהיסטוריה של הבחירות בישראל".

המצביעים שלא השפיעו המצביעים שלא השפיעו המצביעים שלא השפיעו

לדברי קניג, "לכאורה, השילוב בין מספר שיא של רשימות מתמודדות ואחוז חסימה של 3.25% מגביר את הסיכוי לבזבוז גדול של קולות. אבל מניסיון העבר ניתן ללמוד שהמספר הרב של רשימות לא בהכרח מגדיל מאוד את מספר הקולות המבוזבזים, היות שרוב אלה שלא עברו את אחוז החסימה קיבלו מאות בודדות או אלפים בודדים של קולות. בבחירות של 2015, שתי רשימות שלא עברו את אחוז החסימה (יחד ועלה ירוק) גרפו במשותף כ־172 אלף קולות וכל 13 הנותרות קיבלו ביחד כ־17 אלף קולות בלבד.

"מצד שני, ההנחה היא שבבחירות הקרובות תהיה רמת השתתפות דומה לזו שבבחירות האחרונות, ורשימה תצטרך לקבל בסביבות 150 אלף קולות (לעומת כ־137 אלף בבחירות האחרונות) כדי לעבור את אחוז החסימה. זוהי משוכה גבוהה למדי שעלולה להביא למצב בו קולות רבים יבוזבזו. אלא שייתכן כי החסם הגבוה הזה יגרום דווקא לאפקט הפוך וישכנע מצביעים שלא ליטול סיכון, ולהצביע עבור רשימות שמקומן בכנסת הבאה נראה מובטח. מכאן עולה שמספר הרשימות הגדול לא בהכרח יביא לבזבוז קולות אדיר. הגורם המרכזי שיכול להביא לכך הוא הצטברות של מספר רשימות שיהיו קרובות לאחוז החסימה אך לא יחצו אותו".

קניג הוסיף כי "סקרי דעת הקהל האחרונים מצביעים על כמה מפלגות שנושקות לאחוז החסימה: כולנו, גשר, ישראל ביתנו, מרצ, איחוד מפלגות הימין וזהות של משה פייגלין. אם כל השש ייכשלו, מאות אלפי קולות יבוזבזו. אבל אנו עדיין רחוקים מקו הסיום ומוקדם להעריך כיצד תומכי המפלגות האלה יתנהגו ברגע האמת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
יציבות השיטה חשובה יותר מהשאלה כמה קולות בוזבזו
בשיטה האנגלית קרוב ל 40% ויותר מבוזבזים, אבל השיטה היא יציבה והיא קיימת כמאתיים שנה עם שינויים מעטים. בישראל בגלל שיטת הבחירות היחסית עם אחוז חסימה נמוך אנחנו נידונים לחוסר יציבות מתמדת. לא עוזר לנו שמספר הקולות המבוזבזים נמוך. כדי לייצב את השיטה אפשר לעבור לאחוז חסימה של 5 או אף 7. מספר המפלגות ירד ל 3 או ארבעה וכך נקבל יציבות, הממשלות יגיעו יוכלו לעבוד בשקט יחסי ואין סיבה שלא נוכל להחליף את השילטון.
פרננדו  |  27.02.19
2.
ניתוח לוקה בחסר
הניתוח מוטעה לחלוטין. הוא לא לוקח בחשבון את היחס בין כמות הקולות המבוזבזים לכמות המפלגות המתמודדות, ובנוסף לא לוקח בחשבון את האפשרות שבעקבות אחוז החסימה הגבוה ואי התמודדות של מפלגות בעקבות כך ב-2015 יש כאלה שלא הצביעו, ואם אחוז החסימה היה נמוך יותר והמועמד שלהם כן היה מתמודד הם כן היו מצביעים. בנוסף, ניתן לראות באופן עקבי (למעט יוצא דופן שצריך לבדוק אותו בשנים 92 ו- 96) שהגדלת אחוז החסימה מקטין את מספר המפלגות בכנסת, מה שמעיד גם על "בזבוז" קולות יחסי או חוסר ייצוג עבור אוכלוסיות מסויימות.
אני  |  27.02.19
לכל התגובות