אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נדין בודו טרכטנברג: "אני עדיין חושבת שאני מתאימה לתפקיד הנגידה" צילום: אלכס קולומויסקי

ראיון כלכליסט

נדין בודו טרכטנברג: "אני עדיין חושבת שאני מתאימה לתפקיד הנגידה"

המשנה לנגיד בנק ישראל, המסיימת את תפקידה בסוף החודש, מדברת בראיון ל"כלכליסט" על האתגרים העומדים בפני הכלכלה הישראלית ועל הקשיים שנתקלות בהן נשים בעמדות הבכירות: "אם גולשים למוסדות פיננסיים - הנשים נעלמות"

27.02.2019, 17:59 | עמרי מילמן

“לא רציתי להחליף את קרנית. השאלה היא האם רציתי להיות נגידה? כן. אני חושבת שהייתי מתאימה. אני עדיין חושבת”, כך אומרת ד"ר נדין בודו טרכטנברג שבסוף החודש תסיים את תפקידה כמשנה לנגיד בנק ישראל. תפקיד אותו מילאה מאז מונתה על ידי הנגידה לשעבר קרנית פלוג בתחילת 2014. המינוי החזיר את טרכטנברג למגזר הציבורי אחרי שנים בהן כיהנה בתפקידי מפתח בבנק הפועלים.

קראו עוד בכלכליסט

את תחילת הקריירה שלה התחילה טרכטנברג דווקא במשרד האוצר הקנדי, שם גדלה בטרם עלתה לארץ. מה ששם אותה בשנה האחרונה על המפה, היתה דווקא ההחלטה שקיבלה כממלאת מקום נגיד הבנק בטרם נכנס פרופ' אמיר ירון לתפקיד, בה העלתה את הריבית, אחרי קיפאון של 3.5 שנים, משיעור של 0.1% ל-0.25%.

נדין בודו טרכטנברג - המשנה לנגיד בנק ישראל, צילום: אלכס קולומויסקי נדין בודו טרכטנברג - המשנה לנגיד בנק ישראל | צילום: אלכס קולומויסקי נדין בודו טרכטנברג - המשנה לנגיד בנק ישראל, צילום: אלכס קולומויסקי

אני רוצה להתחיל מהחלטת הריבית ההיסטורית שעמדת בראשה. איך הרגשת ברגע שהבנת שזו ההחלטה שהתקבלה, ואתם הולכים לצאת ולבשר אותה לציבור?

"קודם כל צריך לשים את ההקשר הרחב יותר של הדינמיקה של הוועדה המוניטרית. זו ועדה שמתכנסת כל שבוע. זה אומר שאנחנו מנהלים דיאלוג מקצועי מתמשך. גם מבחינת הדינמיקה האישית, אתה מכיר את האנשים טוב מאוד, מישהו שאתה נפגש איתו שעתיים לפחות כל שבוע, לפעמים גם יותר. אגב, היו החלטות קודמות שלנו שנראו לא פחות חשובות. בפעם הראשונה שיצאנו עם "ההכוונה לעתיד" ואיך בדיוק צריכות להיות המילים בהן נשתמש, אני חושבת שראינו בזה החלטת ריבית מאוד חשובה".

הדיון הפעם כלל גם את השאלה לגבי קבלת השאלה האם נכון להעלות את הריבית שנותרה קפואה שלוש וחצי שנים, דווקא כשאין נגיד קבוע.

"בגלל ההרכב היוצא דופן שללא נגיד מכהן, היינו צריכים לתת את הדעת. זה ברור שהיה קונצנזוס רב לגבי הצורך בהעלאה מסביב לשולחן (ארבעה מתוך חמישה חברי ועדה-ע"מ)".

מי העלה את הנושא?

"אני העליתי את זה כי הרגשתי שאני עלולה להיות במה שיכול להראות כניגודי עניינים. למרות שההחלטה היא של הוועדה ברור שזו תמונה של בן אדם אחד שתהיה בעיתון. לכן ידעתי שתהיה תמונה שלי שם והעליתי את השאלה - האם למרות שאנחנו חושבים שצריך להעלות את הריבית, האם נכון לעשות זאת בשלב הזה? כדאי להבין את הרוח שמאחורי הדיונים. הדיונים האלה מתקיימים כל שבוע, גם כשאין החלטות ריבית, הם דיונים מקצועיים פרופר. השאלה היא האם יש פה מקום להכניס שיקול "זר" מבחינה מקצועית? האם בכלל נכון לעשות את זה? התחושה של ארבעה מתוך חמישה חברי וועדה הייתה שלהכניס שיקול זר, שהוא לא כלכלי מקצועי גרידא, זה לא נכון, אף פעם לא עשינו זאת בעבר".

היה ויכוח על זה? פלוג סיפרה שדיונים בוועדה יכולים גם להתלהט.

"זה לא הגיע למקום הזה. הדיון הגיע לטונים גבוהים אך לא כעסים. אחד החברים היה מאד חזק בעמדה שלו. הוא חשב שזה לא נכון לעשות את זה (להעלות את הריבית-ע"מ) בגלל הסיבה הזו. היו בעצם שלוש החלטות אחת אחרי השנייה שבכל אחת מהן היה יכול להיות שיקול זר. ההחלטה שקדמה לזו, באוקטובר, הייתה ההחלטה האחרונה של הנגידה, כבר אז שני חברי ועדה חשבו שנכון להעלות את הריבית. פה גם הייתה תחושה מחוץ לחדר שאולי הנגידה רוצה לפני שהיא יוצאת לעשות את המהלך האחרון לפני. גם שם היה יכול להיכנס שיקול זר. והנגידה חשבה אז שלא. למרות שזו ההחלטה האחרונה שלה".

את חוששת שאולי עשית טעות?

"השאלה הנכונה היא האם עשיתם טעות. כי זו ועדה, ועדה מאוד מקצועית. ועדה, דרך אגב, תמיד יכולה לטעות. כל מישהו שעושה משהו יכול לטעות, אני חושבת שהוועדה לא חושבת שהיא עשתה טעות. גם ההכוונה שנתנו כיוונה לשם".

קרנית פלוג ונדין בודו טרכטנברג, צילום: עומר מסינגר קרנית פלוג ונדין בודו טרכטנברג | צילום: עומר מסינגר קרנית פלוג ונדין בודו טרכטנברג, צילום: עומר מסינגר

בסוף, הנגיד נמצא בחזית של עשרות החלטות. את זכית לעמוד בחזית של החלטה אחת, הבולטת ביותר בשנים האחרונות. את לא חוששת "להישפט" רק עליה?

"עשיתי כל כך הרבה דברים וקיבלתי כל כך הרבה החלטות שלא קשורות להחלטות הריבית. ויכול להיות שאגלה עוד כמה שנים שעשיתי טעות והיה נכון לקבל החלטה כזו או אחרת. זו אחת מעשרות אם לא מאות החלטות שקבלתי כמשנה. גם במסגרת הצרה של החלטות הריבית, יש גם הרבה החלטות מסביב לגבי המילים שאנחנו משתמשים בהם. כבר מספר שנים שיש חשיבות לא פחותה לגבי איך אתה מתקשר את המדיניות בנפרד מהחלטה על המדיניות עצמה. יכול להיות שאחשוב בעתיד שהיינו צריכים להשתמש במילה אחרת, ואולי נתקעו עם מילה שלא ידענו איך להפטר ממנה אח"כ. אגב זו לא הייתה ההחלטה הכי מדוברת, אני זוכרת למשל את ההחלטה בצוק איתן שהורדנו את הריבית חודש אחרי חודש, כשהמלחמה עדיין נמשכת. זה היה מאוד מדובר, הייתה השפעה מאוד מהותית על שער החליפין".

השתתפת בכ-50 החלטות ריבית. התחושה שלך כשנכנסת לאותו דיון ראשון ואחרון בהובלתך, הייתה אחרת?

"שאלה מעניינת. כן, בלי קשר להחלטה עצמה, כי קרנית לא הייתה שם. זה נכון, זו פעם ראשונה שאני יושבת בראש השולחן בזמן ההחלטה אך זו לא הפעם הראשונה שאני יושבת בראש השולחן בזמן הדיון, היה בעבר דיונים כשקרנית לא הייתה. שוב, אנחנו נפגשים כל שבוע. אתה יודע מי הוא מי ששם. יודעים מי אני, איך אני חושבת".

לא הייתה תחושה של מילוי מקום?

"ממש לא. ממש לא".

בודו טרכטנברג מבקשת לשים זרקור על פן אחר של עבודת הוועדה המוניטרית. "מדברים הרבה על הוועדה המוניטרית אך לא דיברנו על התפקיד מבלי לתת את הדעת על תפקיד נוסף שהוועדה עכשיו ממלאת - וועדת ההשקעות שמנהלת את הרזרבות. היא נותנת את הקו המנחה, את הקריטריונים, הקווים לסיכון וכו'. זה חלק לא קטן מהדיונים שיש לנו בוועדה המוניטרית. אם אתה מסתכל על ניהול הרזרבות בתקופתי בחמש השנים האחרונות, אז בנק ישראל הוא חלק ממשפחה קטנה של בנקים מרכזיים שניהול הרזרבות התפתח מאוד אצלן בשנים האחרונות. התיאבון לסיכון גדל כי גודל הרזרבה גדל ואפשר לקחת קצת יותר סיכון ובמקביל בגלל שחלק גדול מהנכסים הבטוחים בעולם הם בריבית שלילית, אם היעד המרכזי שלנו הוא לשמור על כוח קנייה של הרזרבות, אם אתה לא שומר על ריבית שלילית אתה לא שומר על כוח הקנייה."

"לא נפגעתי מאחר ולא ציפיתי"

 

היה לך רצון להחליף את פלוג?

"אני לא רציתי להחליף את קרנית. בהינתן שקרנית הודיעה שהיא לא ממשיכה, השאלה היא האם רציתי להיות נגידה? כן. כן. אני חושבת שהייתי מתאימה. אני עדיין חושבת."

נפגעת כשלא שקלו את המועמדות שלך כנגידה?

"לא נפגעתי מאחר ולא ציפיתי. אני ראיתי מה קורה בתהליך. אתה נפגע כאשר יש לך ציפיות שלא מתממשות. לא היו לי ציפיות. הרצון היה. אבל היה די ברור שזה לא, לכן היה פחות פוטנציאל להפגע. אני לא טיפוס נפגע באופן כללי. אני מבינה שיש שיקולים רבים שהולכים מאחורי החלטה כזו. אני מוכרחה להגיד שאני חושבת שהבחירה שהייתה הייתה מצוינת, וזה יותר קל לי להגיד את זה היום אחרי חודשיים של עבודה עם אמיר. בצורה פרדוקסלית אני עוזבת למרות שאנחנו עובדים מאד טוב יחד.

 

אז למה את עוזבת?

"הסיבה המרכזית היא שהחוק הוא מאוד נוקשה, זה חוק של אפס או אחד. אין דבר כזה הארכת קדנציה. זה או קדנציה של חמש שנים או שאתה לא לוקח. עוד יותר בהינתן שמדובר בנגיד חדש, בטח שיש לו דברים שהוא ירצה לעשות. הוא רוצה פרטנר שילך איתו למהלך של חמש שנים ואני לא רציתי להשאר עוד חמש שנים. אם היו אומרים לי תשארי עוד קצת עד שהמשנה הבא ייכנס, הייתי נשארת. אבל אין את הגמישות הזו. זה לא כמו מפכ"ל או רמטכ"ל שאתה יכול למשוך. זו לא הייתה החלטה קלה, כי אני נהנית מאד ממה שאני עושה וגם אני עובדת מאוד מאוד טוב עם אמיר ומאד מעריכה אותו".

היה חשוב לך להיות מספר 1?

"אני לא יודעת אם זה יעד. כשאתה מרגיש בשל להוביל מהלכים, לקבל החלטות, להוביל אנשים ומהלכים, אתה רוצה את ההזדמנות לעשות את זה. אתה לא צריך תמיד להיות מספר 1 בארגון כדי לעשות את זה. בבנק הנגידה והנגיד בעצם נתנו לי את המרחב ליוזמות והובלת סדרה של נושאים. מאוד נהניתי מזה, ובתוך הבנק אני גם מאוד מזוהה עם אותם דברים, כמו למשל מערכת נתוני אשראי או כל עניין ההכנה והמוכנות למשבר פיננסי (בודו טרכטנברג הובילה צוות חוצה חטיבות להכנה למשבר פיננסי). היה לי מזל שכמספר 2 בכל זאת הייתה לי אפשרות לייצר מגרש משחקים, ואני מאוד אוהבת את זה".

למה את חושבת שלא שקלו את מועמדותך?

"אני באמת לא בטוחה למה לא שקלו בכלל, כי זה דבר אחד לשקול ולהגיד אנחנו מעדיפים מישהו עם רקע יותר חזק בתחומים שונים. למה לא שקלו בכלל, אני לא בטוחה. היה אלמנט מאוד ברור שרצו מישהו, לא עם רקע בינלאומי, כי גם לי יש רקע בינלאומי, אלא מישהו שיש לו קריירה שחלקה המשמעותי היה בחו"ל. במפורש כיוונו לזה ויכול להיות שבגלל זה לא שקלו אותי. אני באמת לא לגמרי בטוחה, היה די ברור שאני לא עומדת להשקל שם".

את חושבת שזה קשור לעצם היותך אשה?

"זה לא עוזר, ברור שזה לא עוזר. יש קושי עם מנהיגות נשית. יש תת ייצוג לנשים בתחום הכלכלה. אני מדברת על כלכלנים ולא אנשי עסקים. אגב, גם בבנקאות, כשאומרים לי שכולם נשים שם, אני קופצת. אם אתה לוקח את המנכ"לים והיו"רים יחד, על כל הבנקים זה עדיין מתחת ל-50%. אז שלא יגידו לי שיש רק נשים בבנקאות, ובכלל אם אתה גולש למוסדות פיננסיים הן נעלמות. אז זה לא נכון שיש מלא נשים."

אחד ההסברים שנותנת בודו טרכטנברג בכל הנוגע לאקדמיה, קשור בתחומי העניין של מי שהיום הכוח בידו. "אם אתה באקדמיה אתה צריך לפרסם מאמרים. נושאים שנשים מתעניינות בהם פחות מעניינים את הגברים ולכן המאמרים שלהן לא פחות טובים אבל פחות מתקבלים. אם הם פחות מתקבלים אז הן פחות מקודמות וכו'. לעומת זאת אם אתה כותב מאמר על כדורגל שאולי יש לו חשיבות כלשהי למשק אבל לא כמו לחינוך של ילדים, זה מעניין הרבה ממקבלי ההחלטות".

 

בודו טרכטנבג נותנת דוגמה עדכנית לקשיים שנתקלות בהם נשים בעמדות הבכירות. "אתן לך דוגמה. יש חזאים ששולחים לנו את הסקירות שלהם לפני פרסום החלטת הריבית. אחד מהם שלח לנו את הסקירה שלו, ושם הוא מצטט מההרצאה שנתתי בחו"ל. הוא פותח בזה שהמשנה לנגיד אומרת כך וכך ובכל יתר המאמר כתוב נדין אמרה ככה, ונדין אמרה ככה. זה נכון, אנחנו מכירים טוב. אבל הוא לא היה כותב אמיר (פרופ אמיר ירון הנגיד-ע"מ) אמר ככה. נכון זה נגיד וזה משנה. אבל הוא גם לא היה כותב צבי אמר ככה, הוא היה כותב פרופ' אקשטיין (המשנה לשעבר-ע"מ) אמר ככה וככה. המשנה לנגיד אמר ככה וככה. שני שליש מהמאמר הוא כתב נדין. אני חותמת לך שהוא לא היה כותב את זה אם היה גבר במקום שלי".

זה מפריע לך?

"זה מאוד מפריע לי. הרבה פעמים הדרך הדרך למתן מנהיגות היא דרך שימוש במילים נחמדות מאוד, לא פוגעות אך מורידות את הסמכות של הבן אדם. אני לא נתתי הרצאות כנדין. נדין, יכול להיות, הייתה נותנת הרצאה על דברים אחרים לגמרי. מי שדיברה שם זה המשנה לנגיד".

את מרגישה שעצם זה ששתי נשים עמדו בראש הבנק בחמש השנים האחרונות הביא ליחס דומה של הממשלה כלפי הבנק?

"זה אני לא בטוחה, אני לא חושבת שזה משפיע על איך מתייחסים לבנק. אני חושבת שיש דברים שנאמרו...זה לא שהויכוח לא היה מתקיים. מאוד בקלות אפשר להוריד את הסמכות של אשה. לפעמים אתה עושה את זה לא כי אתה משפיל אותה, לפעמים כן, אבל לפעמים אתה פשוט מתנהג בצורה נחמדה מדי. אתה לא עושה את זה לגבר. זה הרבה יותר מעודן. ואני רואה את זה הרבה".

כדוגמה נותנת בודו טרכטנברג דווקא את הדינמיקה בין הנגיד לשעבר סטנלי פישר לנגידה לשעבר קרנית פלוג, שתמיכתו בה ידועה לכל "בטקס הפרידה מקרנית היו מספר דוברים מכובדים מאד, בניהם כמובן הנגיד לשעבר סטן (הנגיד לשעבר סטנלי פישר-ע"מ) שהיה לו כמובן חלק גדול מזה שקרנית מונתה לנגידה. אבל כאשר הוא תיאר אותה. הוא השתמש מספר פעמים במילה שהיא עקשנית. כשקמתי לדבר אחריו, אמרתי "סטן, קרנית היא לא עקשנית, היא נחושה. אם הוא היה מדבר ככה על גבר שהוא אוהב, שקידם, שהוא רצה לראות אותו בתפקיד, הוא לא היה אומר שהוא אדם עקשן, הוא היה אומר אדם נחוש. שיודע מה הוא רוצה. זה הדרכים שאתה מקטין את פוטנציאל המנהיגות של נשים".

בניין בנק ישראל, צילום: בלומברג בניין בנק ישראל | צילום: בלומברג בניין בנק ישראל, צילום: בלומברג

האתגרים של המשק הישראלי

לדברי בודו טרכטנברג, "המערכת הפוליטית והמממשלה הבאה יצטרכו להתמודד עם השאלה איך מגייסים מקורות לטפל באתגרים, דווקא בסביבת מקרו שתהיה פחות נוחה. ההחלטות יהיו יותר קשות". עוד ביקרה בחריפות את ההחלטה החוזרת של הממשלה לאשר שוב ושוב תקציב דו שנתי ואמרה "אני מבינה את היתרון הפוליטי. אבל זה מהלך שלא קיים באף מקום, למרות הקושי בגיבוש תקציב בכל שנה, אני חושבת שצריך להתמודד עם הקושי ולא לעקוף אותו".

 

תחת כובע הייעוץ הכלכלי לממשלה - מאיזו נקודת מוצא מתחילה הממשלה הבאה? מה האתגרים הגדולים?

"מספר שנים אנחנו בצד הטוב של המחזור, אנחנו בתקופה שהייתה התרחבות במשק, שיעור אבטלה יורד, השכר עולה. אין אינפלציה. מבחינת מקרו זו סביבה מאד נוחה. והממשלה נהנתה מזה בתקבולי המסים. זה נתן הרבה מרחב כאשר בו זמנית יכלו להוריד את נטל החוב תוצר. אני חוששת שבשנים הקרובות, הסביבה הנוחה הזו הולכת להשתנות. זה לא אומר שמיד מסתובבים לצד השני של מחזור העסקים, אך כבר היום מרגישים שאנחנו במקסימום קצב. אנחנו בעצם משתמשים במקסימום המשאבים שלנו - הון ואנשים. לצד נתוני המקרו החיוביים אנחנו יודעים שיש לנו בעיות קשות. גם אם היה שיפור משמעותי יש לנו בעיות קשות של עוני, פערים כלכליים, פקקים, תחבורה. זה בעיות שהן לא רק שישראלים מתלוננים עליהן. בהשוואה למדינות אחרות, אלו בעיות קשות. החוסר בתשתית הרבה יותר מורגש פה מאשר במדינות ה-OECD שדומות לנו. מחירי הדיור ביחס להכנסה החודשית שלנו הרבה יותר גבוהים ביחס למדינות דומות לנו. הדילמות שיש לזוגות צעירים עם ילדים קטנים - גם לעבוד וגם למצוא מסגרות לילדים קטנים שהן לא יקרות מידי, הן דילמות שהן הרבה יותר קשות במשק הישראלי, או בחברה הישראלית לעומת מדינות ה-OECD. לנו יש ילדים שזה משהו חיובי, כאשר ברוב מדינות ה-OECD, שיעור הילודה פחות מחצי ממה שיש לנו בארץ. ושיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה הוא מאוד גבוה. הדילמה הזו הרבה יותר קשה מבמדינות אחרות. הבעיות שלנו הן בעיות אמיתיות, אנחנו לא ממציאים בעיות."

אם צריך לדרג את הבעיות הכלכליות של הממשלה - בריאות, יוקר המחייה ותחבורה, למה היא צריכה להקדיש את מירב התקציבים ותשומת הלב בראייה ארוכת טווח?

"לא אענה ואגיד לך למה. התשובה הקלאסית, של מישהו שלא נמצא במערכת הפוליטית ופועל באופן עצמאי, זה שצריך לשים את הדגש על האלמנטים שיש להם השפעה על צמיחה לטווח ארוך. זו לא התשובה שלי. זו תשובה מאד פוליטקלי קורקט, אבל לא בהכרח התשובה הנכונה. התשובה הנכונה היא שלפעמים אנחנו עושים Trade off בין צמיחה לטווח ארוך לבין בעיות לטווח קצר. ההחלטה הקשה היא במסגרת הפוליטית - להחליט שנעשה את "זה" למרות ש...ולא למכור "win win win" כי אין דבר כזה. אני לא מאמינה בדברים כאלה. ההחלטות הן לא היו כאלה קלות, אם הן היו כאלה קלות אז כל ממשלה לפני כן הייתה מקבלת אותן. זה שהשאלות קשות זה לא אומר שאין פתרונות אבל זה אומר משהו לגבי הנחישות של הממשלה לתקוף את הבעיות שעליהן דיברתי. ועד עכשיו כנראה שלא הייתה הנחישות. חשבו כנראה שיש בעיות שכנראה חשובות יותר וזו זכותה של הממשלה לחשוב את זה".

 

את אומרת ש-win win win זה לא אפשרי, אבל זו למעשה בדיוק המדיניות עליה הצהיר כחלון.

(מושכת בכתפיים) "אתה יכול גם וגם וגם כשיש לך הרבה מרחב. אין לנו הרבה מרחב והוא רק הולך להצטמצם עוד יותר בשנים הקרובות".

איך נכון להתמודד עם הגירעון שצפוי בשנה הנוכחית?

"התשובה צריכה להיות כוללת. הבעיה עצמה זה לא הגירעון או אפילו הגידול בחוב תוצר. זה נכון גם בחיים האישיים וגם בחיים הציבוריים של הממשלה. כאשר אתה רואה שיש מינוס בבנק, והחוב גדל השנה, ואתה רואה שאם תמשיך במה שאתה עושה החוב הולך לגדול. אתה שואל את עצמך האם אני צריך לסגור את זה או לא, כי במה שאני עושה היום אני מגדיל את פוטנציאל ההכנסה בעתיד. לכן שאלת הגירעון ואיך אתה משלם עליו לא נפרדת ממה אתה עושה עם הכסף. השאלה היא האם אנחנו במסלול שהשימוש בכסף הוא כדי להגדיל את פוטנציאל הצמיחה שלנו או רק את פוטנציאל הגירעון?"

ומה התשובה לכך לדעתך?

"בינתיים אני לא משוכנעת בכך שההרכב תומך בצמצום בסופו של דבר של נטל הגירעון על התוצר".

בעצם את נוקטת בעמדה שונה מהעמדה של פלוג. סביר להניח שהיא הייתה קוראת לממשלה להגדיל את ההוצאות של החברות יחד עם הגדלת המסים ולשמור על הגירעון נמוך. את נמנעת מכך.

"נכון".

הייתן חלוקות ביניכן לאורך השנים?

"יש שתי שאלות, האם הטעמים הכלכליים-הפוליטיים שלי, היו מאוד שונים מאלה של הנגידה? אני לא חושבת. האם אני חושבת שהתפקיד של בנק ישראל לבטא את זה, פה היינו יותר חלוקים. אני חושבת שהעצמאות של הבנק המרכזי מאוד מאוד חשובה בנושאים של המדיניות המוניטרית, והצורך בעצמאות גם דורש איפוק במדיניות שאיננה המדיניות המוניטרית".

יכול להיות שאם כחלון היה יודע שזו הגישה שלך בשמחה הוא היה ממנה אותך.

"אז הוא היה צריך להזמין אותי". (מחייכת)

כאזרחית, כשאת מסתכלת על הבטחות הבחירות של המפלגות השונות, את אופטימית יותר או מודאגת יותר?

"עדיף לא לדבר על בחירות כאן אני חושבת".

הבורסה בניו יורק, צילום: רויטרס הבורסה בניו יורק | צילום: רויטרס הבורסה בניו יורק, צילום: רויטרס

ישראל מוכנה למשבר הפיננסי העולמי, אם וכאשר יגיע?

"בדברים האלה אתה אף פעם לא יודע עד כמה אתה מוכן כשבא משבר כזה. אבל עלינו בכל זאת להתכונן עד כמה שאנחנו יכולים, ואנחנו מתכוננים, ויש לנו צוות, ויש לנו תרגילים. ודרך התרגילים הרבה פעמים שם אתה רואה קצת את הליקויים ואיפה אתה צריך להשתפר, ואנחנו עושים את זה. האם זה אומר שאנחנו נהיה לגמרי מוכנים? אי אפשר לדעת. כי בהגדרה משבר יבוא לא בצורה שאתה חושב שהוא יבוא".

כמי שישבה בוועדת שטרום - בנקודה שאנחנו נמצאים בה היום, את לא חוששת מההתמקדות בהלוואות צרכניות ללווי הסאב פריים, שהולכת וגדלה. היו שם טעויות? היה צריך לנהוג אחרת?

"למעשה מדובר בסדרה של רפורמות בתחום הפיננסי. חלק מהדברים נעשו, חלק מהדברים עוד בצנרת. מדובר באלמנטים שנועדו לשכלל את המערכת הפיננסית כמו למשל מערכת נתוני האשראי. לשכלל בשני מובנים - גם להגדיל את התחרות, אבל גם יש להם אלמנטים שנועדו לחזק את היציבות. אנחנו עוד לא יודעים מה כל השינויים האלה ייתנו לנו בשוק. הרוח היא באמת להכניס תחרות בשוק שהוא מאוד עתיק, היה קפוא בזמן, גם בטכנולוגיה, וגם ברגולציה. אנחנו עוד רחוקים מלסיים, אבל זה נכון - כאשר אתה משנה דברים, אז כמו בכל דבר, יש גם סיכונים שאולי חודרים למערכת המשתנה. מאוד חשוב לנטר אותם. אני חושבת שגם ההחלטה בסוף של הכנסת להעביר את החוק להקמת הוועדה ליציבות הפיננסית, ששם את כל הרגולטורים יחד, ולהקים מערך של ניטור נכון יותר כדי לנטר את הסיכונים הפוטנציאליים, אני חושבת שזה עוד יותר חשוב בהינתן השינויים".

נושא נוסף שהובילה בודו טרכטנברג הוא הקשר עם הרשות הפלסטינית. לדבריה, "חיבור של מערכות בנקאיות ישראליות עם מערכות פלסטיניות שזו סוגיה של מערכות תשלומים שעוברת גם דרך גורמים רבים מחוץ לבנק. איך אתה עושה את זה כשיש לך חלק מהמערכת השקלית שלך שאתה לא מפקח עליה. תחשוב שיש לנו את גוש השקל, בדיוק כמו שיש את גוש היורו. ובגוש הזה יש בנקים שאתה לא מפקח עליהם - הבנקים הפלסטינאים. אז איך אתה מאפשר סליקה בתשלומים? ברגע שיש קשרים כלכליים אתה צריך צינורות שהכסף יוכל לעבור בהם ולא רק מזומנים, אתה הכי פחות רוצה מזומנים, כי אתה לא רוצה מימון טרור והלבנת הון. הבנקים חוששים לעשות עסקים עם בנקים לא מפוקחים על ידי רגולטורים שהם סומכים עליהם".

מנואל טרכטנברג. "הדברים הפיננסים אף פעם לא עניינו אותו", צילום: אלכס קולומויסקי מנואל טרכטנברג. "הדברים הפיננסים אף פעם לא עניינו אותו" | צילום: אלכס קולומויסקי מנואל טרכטנברג. "הדברים הפיננסים אף פעם לא עניינו אותו", צילום: אלכס קולומויסקי

"הדברים הפיננסיים אף פעם לא עניינו אותו"

 

את בן זוגה פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר ח"כ במפלגת העבודה ולפני כן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ומי שעמד בראש הוועדה שקמה בעקבות המחאה החברתית, הכירה במסגרת לימודי הדוקרטורט שלהם באוניברסיטת הרווארד.

עד מעורבים בהחלטות הקרייריסטיות אחד של שני?

"בהחלטות, ככל זוג, במיוחד על פני מספר עשורים, אתה לא עושה שום דבר בלי להתייעץ, בלי להתלבט קודם כל עם בן הזוג. זה נכון גם לגביו וגם לגביי. לגבי ההחלטות המקצועיות אומרת בודו טרכטנברג, "זה ממש לא מעניין אותו. הדברים הפיננסיים אף פעם לא עניינו אותו. בזה יש התמחות. אבל אתה שאלת על החלטות על הקריירה, לא החלטות מקצועיות בתוך העבודה. כל אחד בתחום שלו בתוך העבודה, גם אם יש חפיפה יש פערים מאוד גדולים".

היה לפני מספר שנים פוטנציאל לבעיה כאשר מנואל היה המועמד של מפלגת העבודה לכהן כשר אוצר ואת כבר כיהנת בתפקידך. איך התמודדתם עם זה?

"היה פוטנציאל לניגודים שם. אבל החלטנו ש'נחצה את הנהר כשתגיע לשם'. הייתי כבר שנה בתפקיד כאשר מנואל עבר לפוליטיקה, וידענו שיש ניגודים פוטנציאלים ושיכול להיות שנצטרך לקבל החלטה. אבל לא קיבלנו החלטה עקרונית לפני. קיבלנו החלטה שהוא יכול להכנס לפוליטיקה, ונראה. הוא גם יכול היה להיות שר אחר, בלי ניגודי עניינים".

 

יכול להיות שהפוזיציה הפוליטית שלו פגעה בסיכויים שלך להיות נגידה?

"יכול להיות". (מחייכת)

מנואל הציג את שלוש בנותיכן כדוגמה למעמד הביניים, הדור הצעיר שצריך להתמודד. הן הפריזמה שלך, המשקפת שלך בעבודה?

"כן. אני מסתכלת עליהן ורואה, יש דברים שמעציבים אותי, שאני רואה את אותם קשיים שאני חוויתי לפני 30 שנה, והייתי חושבת שכבר יהיה עכשיו קל יותר, וזה לא המצב. הן כבר גדלו, יש לנו היום כבר ארבעה נכדים. אני חושבת שלמשפחות לילדים קטנים כששני ההורים עובדים (אני אומרת שני ההורים כי זה לא תמיד בן ובת) מתמודדות עם אתגר שעדיין אין לנו את הפתרון. אין לנו את השירותים שתומכים בדבר הזה".

 את בקשר עם קרנית היום? את מתייעצת איתה לגבי העתיד?

"בדיוק הייתי אצלה אתמול, במקרה. אנחנו לא היינו בקשר מאד הדוק בחודשים האחרונים היא הייתה במשהו אחר ואני במשהו אחר. אבל עבדתי מאוד קרוב אליה במשך חמש שנים. אני מאוד מעריכה אותה, יש לנו הרבה על מה לדבר. יש לנו ממש קשר שהפך לקשר חברי. הכרנו קצת קודם, אבל לא היינו חברות".

מה את הולכת לעשות עכשיו?

"אני לא יודעת גם לא חשבתי על זה וגם אני לא חושבת שנכון לחשוב על זה כשאתה בתפקיד. באנגלית קוראים לתקופת צינון "Sleeping Period". אז אחד הדברים שאני מתכוונת באמת לעשות זה לישון. כי כאשר אתה ישן אתה גם חולם, ובתקופה הזאת שאני רוצה לבנות את החלום להמשך הדרך"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות