אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העליון הנחית מהלומה על הקיבוצים: לא יוכלו להמשיך לטעון לבעלות בקרקע צילום: אתר הקיבוץ

פרסום ראשון

העליון הנחית מהלומה על הקיבוצים: לא יוכלו להמשיך לטעון לבעלות בקרקע

בדיון בבקשת חפציבה ובית אלפא להכיר בזכויותיהם בקרקע שאותה חכרו עשרות שנים מהמדינה, בטענה כי השתתפו ברכישתה בשנות ה-20, הבהירו השופטים לנציגיהם כי חלה התיישנות על הטענה. הדיון סותם את הגולל על יכולתם של קיבוצים ומושבים להמשיך לטעון לבעלות בקרקעות

27.02.2019, 12:35 | נמרוד בוסו
דיון שערך אתמול (ג') בית המשפט העליון בערעורם של הקיבוצים חפציבה ובית אלפא בתיק שאותו הם מנהלים מול קק"ל ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) צפוי להיות בעל השלכות מרחיקות לכת לגבי זכויותיה של ההתיישבות העובדת כולה בקרקעותיה.  

קראו עוד בכלכליסט

הדיון נערך בהמשך לפסק דין הקשת הדמוקרטית המזרחית, אשר ניתן בשנת 2002. באותו פסק הדין ביטל הרכב בן שבעה שופטים בראשות תיאודור אור את זכויות היישובים החקלאיים - קיבוצים ומושבים על קרקעות המדינה החקלאיות במקרה שהופשרו לבניה. עם זאת, כלל פסק הדין סעיף אחד, המכונה "פסקה 34" המאפשר מקרים חריגים, שבהם יוכיחו היישובים זכויות על הקרקע.

השופטת דפנה ברק-ארז. ביהמ"ש העליון לא קיבל את טענת הקיבוצים, צילום: עמית שעל השופטת דפנה ברק-ארז. ביהמ"ש העליון לא קיבל את טענת הקיבוצים | צילום: עמית שעל השופטת דפנה ברק-ארז. ביהמ"ש העליון לא קיבל את טענת הקיבוצים, צילום: עמית שעל

מאז אותו פסק דין, עתרה שורה של יישובים וחוכרים פרטיים נגד המדינה בדרישה להכיר בהם כמקרה חריג, בטענה כי השתתפו ברכישת הקרקע בעת הקמת היישובים, ולכן יש לראות בהם בעלים. למעט מקרה אחד (פס"ד שרייבמן), נדחו עד כה התביעות בכללותן. ערעורם של שני הקיבוצים לעליון נסוב גם הוא על אותו הנושא. הערעור הוגש על פסיקתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, שלא להכיר בהם כחריגים. את קיבוץ חפציבה ייצג עו"ד צוריאל לביא, ואת קיבוץ בית אלפא עו"ד דוד בסון.

הדיון נערך מול הרכב בן שלושה שופטים: דפנה ברק-ארז, מני מזוז ועופר גרוסקופף. במהלכו, לא רק שהשופטים לא קיבלו את טענת נציגי הקיבוצים, הם אף סגרו את הגולל על אפשרות החוכרים החקלאיים להמשיך ולטעון גם בעתיד לבעלות בקרקעותיהם, בקבעם כי גם אם אכן היה למייסדי הקיבוצים חלק ברכישת הקרקעות (ממצא שאותו דחה בית המשפט המחוזי, נ"ב), הרי שמדובר בטענה שחלה עליה התיישנות, לאחר עשרות רבות של שנים שבהם החזיקו הקיבוצים בחוזי חכירה מול המדינה.

לאחר הפסקה להתייעצויות אמרה השופטת ברק-ארז כי "לאחר ששמענו את כל התשובות, עמדתנו היא שלא נוכל לקבל את הערעורים האלה".

בשל האמירות החד משמעיות של השופטים בדיון, החמורות מבחינת הקיבוצים, ביקשו נציגיהם בסוף הדיון למחוק את ערעורם ולא לתת פסק דין, על מנת שיוכלו להמשיך ולטעון מול ערכאות נמוכות יותר, ואילו נציגת המדינה עו"ד רות גורדין ביקשה כי יינתן פסק דין מסיבה זו בדיוק.

גם בסוגיה זו היתה יד הקיבוצים על התחתונה, והשופטת ברק ארז השיבה לנציגיהם: "אי אפשר לטעון בבית המשפט העליון טענות במשך שעתיים, אם בית המשפט מוצא לנכון לומר משהו, אין לו איסור שלא לומר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



168 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

167.
אדון מגיב 165
אדון מגיב 165 שים כסף ותבנה מפעל ויבואו לעבוד אצלך במפעל פועלים מעיירות הפיתוח . זה שאתה שונא קיבוצים וכח השנאה ובעזרת דמיון מזרחי פיתחת לך אקסיומה הקיבוצים בנו מפעלים מכספי המדינה ....תפנים !!!!! עמותת חבר ועוד עמותות כאלו למדו מהקיבוצים...רוכשים בכמויות ומורידים מחירים בנוסף אתה קבלת שכר על עמלך ועשת בו כרצונך הקיבוצניק קיבל אוכל בגדים ומה שהקיבוץ חשב לנכון לתת לו. זה שתצרח שהמדינה נתנה להם רק יעשה ממך בדיחה . תלמד ותחקור לפני שאתה מפיץ דברי שיטנה ..תגיע למקומות טובים יותר בחייך .
שירלי  |  28.05.20
165.
גם המיזרחיים
תגובה ל 7 ול 27 גיזעניים שכמותכם . לידיעתכם גם עדות המיזרח שהתישבו בפריפריה,ובמעברות בנו את המדינה הזאת.נכון שעל תרומתם פחות מלמדים בספרי ההיסטוריה ונכון עדיין האשכנזים שולטים במדינה הזאת,ולראיה עד היום לא ניבחר ראש ממשלה מיזרחי,ונכון אתם עדיין שולטים במוקדי הכח אך על אפכם וחמתכם גם את זה ניקח לכם.צעד צעד ניקח ונחלק בצורה צודקת.גרתי בגליל וראיתי איך כל קיבוץ עם 100 חברים מחזיק במיפעל ומי הפועלים ניחשתם אנשי עירות הפיתוח.כל בר דעת מבין שהמיפעלים היו אמורים להיבנות בערי הפיתוח וכולם יבוא לעבוד בה.
חר  |  12.05.20
164.
חברת קיבוץ
לא נורא. אולי עדיף שלא יהיה שיוך. מאז שהקיבוץ הופרט, ובעיקר מאז שהתחילו לדבר על השיוך, אנשים השתנו לרעה בקיבוץ. פחות נחמדים אחד לשני. אדם לאדם זאב. בקיבוץ שלנו דובר בזמנו שכל משפחה תשייך את הדירה שהיא חיה בה. ואז הוחלט להגדיל את השטח לכל משפחה, מה שגרם לוויכוחים, ריבים ואפילו אלימות של שכנים. אלמלא החזירות של החברים להגדיל את השטח לגודל של שתי דירות, במקום דירה אחת, כבר היו יכולים מזמן לעשות את השיוך. אבל עכשיו הכל תקוע ומי יודע אם יהיה בכלל שיוך. מצידי שלא יהיה. זה מחיר החזירות והעיניים הגדולות.
תגובה  |  11.05.20
לכל התגובות