הישג למתנגדי הכרייה בשדה בריר: צו על תנאי למועצה הארצית

הישג למתנגדים לתוכנית של רותם-אמפרט לכריית פוספטים בשדה בריר, הסמוך לערד: בג"ץ הוציא היום צו על תנאי והורה למדינה להסביר מדוע התוכנית לא תוחזר לדיון במועצה הארצית, מאחר שאינה כוללת דרכים לבחינת ההשפעות הבריאותיות שלה.

לדברי השופטים, למועצה גם לא הוגש מסמך הסוקר את ההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות של התוכנית.

את העתירה נגד התוכנית הגישו עיריית ערד, באמצעות עורכי הדין אפי מיכאלי, היועץ המשפטי של עיריית ערד חיים שימן וערן צין מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב; ותושבי היישוב הבדואי אל פורעה באמצעות ארגון עדאללה.

המאבק על הכרייה בשדה בריר החל לפני כ־20 שנה. החלטת המועצה הארצית התקבלה ופורסמה באפריל 2018. שני שרי הבריאות האחרונים, יעל גרמן ויעקב ליצמן, אימצו חוות דעת מקצועיות שהצביעו על הסכנה. השר ליצמן היה חד־משמעי בדיון בכנסת בדצמבר 2015: "אני לא אתן, אני אהפוך עולמות. מה אומרים לי? שהסטטיסטיקה אומרת שזה הורג בן אדם אחד בכמה שנים. אנחנו הופכים עולמות להציל כל בן אדם, אז בן אדם אחד מותר להרוג?".

נימוקי הבריאות הם המרכזיים, אבל לא היחידים. "איכות האוויר הגבוהה והקרבה לים המלח הפכו את העיר ערד למוקד תיירות נופש ומרפא המושך אליו ציבור הסובל ממחלות נשימתיות", נטען בעתירה שמזהירה מפני הכחדתם של איכות החיים, האוויר והפוטנציאל התיירותי.

מלבד 55,000 תושבי ערד והיישובים הבדואיים, נשקפת הסכנה גם למשפחות המתגוררות בבסיס חיל האוויר נבטים שמרוחק 4.5 קילומטרים משטח המכרה, אשר חשופות גם הן להגברת התחלואה והתמותה בעקבות החשיפה ל"אבק חלקיקי מסוכן", שבגלל גודלו המזערי מאיים "לחדור לאזורים עדינים במערכת הנשימה ובין השאר להוביל לעלייה משמעותית בסיכון לתחלואה בסרטן", כנטען בעתירה שמגוללת את תולדות בירור הסיכונים.

 בסופו של יום תוצר עבודתה של אותה ועדת מומחים שהובא לאישור המועצה הארצית הדגיש בראש ובראשונה את הצורך בתוספת 138 מיליון טון פוספט במסגרת "צורכי התעשייה של חומרי כרייה וחציבה והמינרלים התעשייתיים עד לשנת 2045".

משרד הבריאות סבר שבשל הקרבה ליישובים מאוכלסים יש צורך בבחינה מעמיקה של הסיכונים הבריאותיים, ולשם כך גייס מומחה בינלאומי ניטרלי, פרופ' ג'ונתן סמט מאוניברסיטת דרום קליפורניה. סמט הגיע למסקנה שהכרייה כרוכה בחשש משמעותי לעלייה בתחלואה ואף למוות. כאמור, שרי הבריאות גרמן וליצמן אימצו את מסקנותיו.

מי שניצח את משרד הבריאות היה המשרד להגנת הסביבה שקבע כי תוספת הסיכון בכריית הפוספטים עומדת בערכי הסביבה של חוק אוויר נקי.

"בכך נפל דבר בעולם התכנון בישראל", נטען בעתירה. "התוכנית קובעת מתודה מקצועית לפיה די בעמידת התוכנית בערכי חוק אוויר נקי כדי לאיין את הסיכון הבריאותי שמשרד הבריאות ביקש למונעו. כך קרה שחוק אוויר נקי הפך למחטא ולמלבין של סיכונים חמורים לחיים ולבריאות בניגוד לתכליתו".

עוד נכתב בעתירה כי "המועצה הארצית פטרה עצמה מהצורך לבחון את מידת הסיכון הבריאותי הנשקפת מחלופות כרייה נוספות, המרוחקות מאזורים מאוכלסים, שכן, לשיטתה, עמידה בערכי הסביבה נותנת מענה לחשש הבריאותי בכללותו. זו החלטה תכנונית־עקרונית, העתידה לעצב את הליכי התכנון הפרטניים שבעקבותיה. החלטת המועצה שיקפה הסגה של הבריאות וערך החיים מפני הכלכלה והסביבה".