אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההשקעה של ישראל בהכשרת מבוגרים - מהנמוכות ב־OECD צילום: שאול גולן

ההשקעה של ישראל בהכשרת מבוגרים - מהנמוכות ב־OECD

גם יעילות ההכשרה היא מהנמוכות בין המדינות המפותחות. שיעור הנמנעים בישראל מהכשרה מסיבות כספיות – דווקא מהגבוהים בארגון. משרד העבודה והרווחה: המימון אכן נמוך, בין השאר בשל האבטלה הנמוכה, אך עלה בשנים האחרונות

28.02.2019, 08:05 | שחר אילן

ההשקעה של ישראל בהכשרה מקצועית למבוגרים היא מהנמוכות בבין מדינות ה־OECD ועומדת על פחות מ־0.4% מההוצאה הציבורית לחינוך, מה שמציב אותה בין חמשת המקומות האחרונים מתוך 19 מדינות שנבדקו. ישראל גם הגיעה למקום השלישי מהסוף בין המדינות המפותחות ביעילות ההכשרה המקצועית.

קראו עוד בכלכליסט

לתוצאה גרועה הגיעה ישראל גם באחוז המבוגרים שדיווחו כי ויתרו על הכשרה מקצועית בשל העלות שלה: 25%, לעומת 16% בממוצע ב־OECD. בסעיף זה היא ממוקמת גבוה - רביעית.

הנתונים הקשים לקוחים ממחקר שפרסם החודש ארגון ה־OECD, שפיתח לוח מדדים להערכה והשוואה של מערכות הכשרת המבוגרים והמוכנות שלהן לאתגרי שוק העבודה העתידי. בין המדדים: דחיפות, גמישות, מימון ועוד. הנתונים במחקר לקוחים ממקורות שונים. כמקובל במחקרים בינלאומיים, הם מתייחסים למספר שנים אחורה.

הטכנולוגיות החדשות שנכנסות לשימוש כל העת, יחד עם תוחלת החיים הגבוהה, יוצרות מצב שבו הישרדות בשוק העבודה ברמת הפרט ושמירה על רלבנטיות כלכלית ופריון גבוה ברמת המדינה מחייבות הכשרה מקצועית מתמדת.

ברקע המחקר החדש עומד מחקר קודם של ארגון ה־OECD שצופה כי התפשטות הטכנולוגיות החדשות תגרום לשינויים מרחיקי לכת ב־32% מהמשרות במדינות הארגון ולהחלפת 14% מהן במכונות. החוקרים מציינים ש"מדינות רבות עומדות בפני אתגרים בתחום כישורי העובדים אבל מערכות הכשרת המבוגרים שלהן אינן מוכנות כהלכה לעמוד בהם".

יחד עם ארה"ב ושוויץ

המחקר שבו השיגה ישראל תוצאות גרועות במיוחד בדק את ההשקעה של 19 מדינות בהכשרה מקצועית למבוגרים כחלק מכלל ההוצאה הציבורית לחינוך. ישראל ממוקמת בין חמש המדינות האחרונות, ששיעור ההשקעה שלהן בהכשרה מקצועית למבוגרים עומד על 0-0.4% מההוצאה הציבורית לחינוך.

יחד איתנו במקום הלא מכובד גם ארצות הברית ושוויץ. בין המובילות בדגרוג עם יותר מ־4%: ספרד, פינלנד וניו זילנד.

סדנת הכשרה עסקית, צילום: שאול גולן סדנת הכשרה עסקית | צילום: שאול גולן סדנת הכשרה עסקית, צילום: שאול גולן

נתון נוסף שבדקו החוקרים הוא שיעור ההשקעה הלאומית לכל משתתף בהכשרה מקצועית כאחוז מהתוצר לנפש. הממוצע בקרב המדינות המפותחות עומד על השקעה של 33% מהתמ"ג לנפש. בפולין משקיעים 86% וביוון 77%. בישראל (שישית מהסוף מבין 31 מדינות) עומד שיעור ההשקעה על 9%. מי שירצה יוכל להתנחם בכך שביפן, ארצות הברית וקוריאה הוא עומד על 0%.

המחקר בדק את יעילות ההכשרה על ידי תשובות בוגרי ההכשרה לשאלות על שביעות הרצון שלהם ממנה, השימוש שהם עושים בכישורים שהוקנו להם ותוספת השכר שהדבר הקנה להם.

המדינות שבהן נמצאה מערכת ההכשרה המקצועית למבוגרים היעילה ביותר (מתוך 34) הן צ'ילה (ציון של 0.85), הונגריה, לטביה, ופורטוגל. הציונים הנמוכים ביותר ניתנו לישראל (שלישית מהסוף), יפן והולנד (אחרונה), שלכולן ציון של פחות מ־0.30. על פי סקר כישורי המבוגרים PIAAC, שיעור נמוך במיוחד של כ־40% מהישראלים חשים שההכשרה שניתנה להם שימושית לעבודתם.

המחקר מצא שעלות ההכשרה המקצועית היא מכשול מרכזי להשתתפות בה בייחוד בקרב עובדים משכבות חלשות. 16% מהמבוגרים במדינות המפותחות ויתרו על הכשרה מקצועית מסיבות כספיות. לעומת זאת, שיעור גבוה בהרבה של 25% מהמבוגרים בישראל ויתרו על הכשרה מקצועית בשל העלות - מה שממקם את ישראל במקום הרביעי מבין 29 מדינות. מיד אחריה (חמישית ושישית) שתי מדינות הייטק נוספות - ארצות הברית ואירלנד.

השונוּת בין המדינות גדולה. השיעור הגבוה ביותר של מבוגרים שוויתרו על הכשרה מקצועית מסיבות כספיות נמצא ביוון - יותר מ־30%. לעומת זאת בבלגיה, פינלנד, גרמניה, יפן, נורבגיה וטורקיה היו פחות מ־10%.

על חשיבות ההתעדכנות המקצועית אפשר ללמוד ממחקר של שירות התעסוקה שקובע כי "עובדים לאחר גיל 45 עשויים לחוות קושי יחסי בשמירה על מקום עבודתם או במציאת עבודה מתאימה; קושי זה משתקף בירידה בשיעורי התעסוקה וכן בעלייה במשך הזמן הדרוש לחיפוש עבודה".

בעיה גם בהייטק

 

הבעיה בתעסוקת מבוגרים מסתמנת בשני הקצוות של שוק התעסוקה. מצד אחד אוכלוסיות בעלות רמות שכר נמוכות סובלות מירידה משמעותית בשיעור התעסוקה בגילאים מבוגרים. מצד שני מסתמנת בעיה של פליטת עובדים מבוגרים מענף ההייטק.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור המועסקים בגילאי 44-35 עמד ב־2017 על 83%, ירד בגילאים 54-45 ל־81% וצנח בגילאים 64-55 ל־67%.

ממשרד העבודה והרווחה נמסר שתקציב האגף להכשרה מקצועית גדל בשניים האחרונות מ־81 מיליון שקל בשנת 2016 ל־110 מיליון שקל ב־2018 - עלייה של 36% בשנתיים. עם זאת, מנהלת האגף לתכנון אסטרטגיה ומדיניות במשרד העבודה והרווחה רוני שניצר מאשרת כי "היקף ההכשרה המקצועית המתוקצבת מאוד נמוך יחסית למדינות ה־OECD".

לדברי שניצר, זה פוגע ביכולתה של המדינה לכוון אנשים למקצועות ותחומים אשר בהם יש או צפויים חוסרים בכוח אדם.

לדבריה, "אי אפשר להפוך בשנה אחת תהליך של צמצום תקציבים שקרה במשך יותר מעשור כי חשבו שלא צריכים הכשרה מקצועית". שניצר מאשרת שהיא שומעת לא מעט על אנשים שמוותרים על הכשרה מקצועית מסיבות כלכליות. "יש לנו יכולת מאוד מוגבלת לעזור, וגם זה - למעט זמן".

מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה שולי אייל טוען שהפער העיקרי בין ישראל לבין מדינות מפותחות אחרות כדוגמת גרמניה ומדינות נוספות אינו בהשקעת המדינה בהכשרה מקצועית אלא בהשקעה של המעסיקים בתחום זה: "המעסיקים אצלנו לא מתקרבים למקובל ב־OECD", הוא אומר.

לדברי אייל יש אמנם מעסיקים שפיתחו עם המשרד הכשרות כמו מנועי בית שמש, חברת החשמל והתעשייה האווירית. "אבל במקומות אחרים לא היו מעוניינים".

גיל ציין שיש 51 אלף תלמידים השנה בקורסים מפוקחים על ידי המשרד אבל 80% מתוך מספר זה מממנים את הלימודים מכיסם ולא בעזרת המדינה. עוד כעשרת אלפים איש לומדים בקורסי ערב להנדסאים.

כן אמר מנהל האגף להכשרה מקצועית, כי אחת הסיבות לשיעור ההשקעה הנמוך של ישראל בהכשרה מקצועית היא שיעור האבטלה הנמוך השורר בה בשנים האחרונות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות