אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדיוקן המטריד של נתניהו: אובססיבי לתקשורת, מכור למתנות, ראש ממשלה איור: איתי רווה

הדיוקן המטריד של נתניהו: אובססיבי לתקשורת, מכור למתנות, ראש ממשלה

54 עמודי כתב החשדות בתיקים 1000, 2000 ו־4000 מגוללים עשרות ציטוטים שמשרטטים את קווי אישיותו של ראש הממשלה: אדם נטול יושרה עם הרגלים חמדניים ותאוות חסרות מעצורים. המכלול נועד לחזק את פוטנציאל ההרשעה, שאינה רק נגזרת של ראיות

03.03.2019, 06:55 | משה גורלי

1. כשבוע לאחר השיימינג שספג בנימין נתניהו מוועדת ההיתרים שהציגה אותו כקמצן, מנעה ממנו לגייס תרומות למימון הגנתו והורתה לו להשיב כסף וחליפות - הגיע השיימינג האמיתי. 54 עמודי כתב החשדות הידוע גם ככתב אישום כפוף לשימוע, בצירוף שלושה עמודי נספחים. סנגוריו ביקשו מהיועץ המשפטי להימנע משיימינג נוסף, שגם ישפיע על הבחירות – העברת חומרי החקירה שיודלפו. בקשתם נענתה חלקית. החומרים אמנם יועברו רק אחרי הבחירות, אבל בכתב החשדות, בפרק תיק 4000, פינק היועץ את הציבור בשלל סוכריות.

קראו עוד בכלכליסט

הסוכריה הגדולה והמתובלת ביותר שהיועץ המשפטי השקיע בה את מירב הפירוט היא זו של תיק 4000. בתיקי 1000 ו־2000 הוא היה חסכן הרבה יותר. 36 מתוך 54 עמודי המסמך הוקדשו לפרשת וואלה־בזק. רק 18 עמודים לשתי הפרשות האחרות. אין ספק, 4000 הוא הקטר שמושך אחריו שני קרונות. השוחד, ואחריו פעמיים הפרת אמונים, שהם המסדרון בואכה הטרקלין.

נתניהו. שיימינג על שיימינג, צילום: איי אף פי נתניהו. שיימינג על שיימינג | צילום: איי אף פי נתניהו. שיימינג על שיימינג, צילום: איי אף פי

יש בהם אישומים לא פשוטים, אבל יש להם מטרה נוספת – לשרטט את קווי אישיותו של ראש הממשלה. את אופיו, הרגליו, תאוותיו ובעיקר את האובססיה הכפולה שלו - למתנות ולסיקור חיובי. המכלול נועד לחזק את פוטנציאל ההרשעה, בעיקר בסיפור הגדול. הרשעה, בתיקים כאלה, אינה רק עניין של ראיות, אלא גם של התרשמות כוללת מאישיות הנאשם.

השופטים, אם וכאשר יגיע נתניהו לאולמם, יתהו האם ראש הממשלה שעומד לפנינו מסוגל בכלל לבצע את המיוחס לו? ותשלובת התיקים נועדה להשיב בחיוב. לא רק באמצעות ראיות, לא רק בהוכחת שיטה, אלא גם בהוכחת מיהו האיש. ושלושת הסיפורים מלמדים מיהו נתניהו, מיהם חבריו ומה באמת מעסיק ומטריף אותו.

2. להגנת נתניהו נגיע בהמשך. בינתיים, כמה הערות על כתב החשדות שלא חוסך גם נגיעות של הומור, ואפילו הומור שחור.

איך נולדה ההיכרות המעמיקה יותר בין נתניהו לשאול אלוביץ’? "עד לשנת 2012", כותב היועץ, " היתה היכרות רחוקה בינך לבין אלוביץ'. לקראת סוף 2011 המליץ רובינשטיין לאלוביץ’ ולאיריס אלוביץ’ להגיע לביקור ניחומים אצל רעייתך, שרה נתניהו". שמענו על המלצות לסרט טוב, המלצות על עובד מצטיין, שמענו אפילו על המלצות משטרה ועל חוק ההמלצות, אבל המלצות לביקור ניחומים?

אצל הממליץ זאב רובינשטיין, המתווך בין נתניהו לאלוביץ’, המקף שבין ההון לשלטון, זאת לא היתה הפעם האחרונה שבה המוות מעסיק אותו. בסיקור באתר וואלה של הלוויית ראש הממשלה אריאל שרון, לחץ רובינשטיין להחליף את תמונת ארונו של שרון הנישאת בידי אלופי צה”ל בתמונה של הזוג נתניהו. "צריך שתעלה תמונה של הזוג מהלוויה אם אינך רוצה לוויה שלי", סימס רובינשטיין למנכ”ל וואלה לשעבר אילן ישועה.

מנדלבליט ונתניהו, איור: איתי רווה מנדלבליט ונתניהו | איור: איתי רווה מנדלבליט ונתניהו, איור: איתי רווה

3. הנייד של אפי נוה - אאוט, הנייד של אילן ישועה - אין. מכתב החשדות עולה כי שלל התכתובות שמעטרות אותו מקורו ביבול שנקצר מהניידים של עד התביעה ישועה ועד המדינה ניר חפץ. ישועה הוא המרוויח הגדול. הוא נחלץ מהסיפור עם שכר ובונוסים של כ־20 מיליון שקל ובלי הכתם של עד מדינה, אף שהיה המחולל הגדול של הטיית הסיקור לטובת נתניהו. את האקזיט שלו - ההתמסרות לחוקרי המשטרה - ידע לעשות בתזמון מדויק.

וזה הזמן למילה טובה לכתבי ועורכי וואלה, שחמש שנים נאנקו תחת תשלובת הלחצים הבלתי אפשרית שהנחית עליהם ישועה במצוות הבוס אלוביץ’ ושליחי ראש הממשלה.

כתב החשדות מתאר את תסכולו של אלוביץ’ מכך שעיתונאי וואלה מתנגדים להנחתות ומתעקשים על סיקור מקצועי. ההתנגדות הזאת, כמו תסכולו של הבוס, מדברים בשבחם. מעולם לא נתפס הכינוי "אפסים" כמחמאה כמו כאן: "מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים", מתלונן אלוביץ’ בפני ישועה. וישועה משיב: "בסופו של דבר אנחנו בסדר, זה רק עולה בדם". עולם הפוך: “האפסים” זו מחמאה ו"אנחנו בסדר" זה הגנאי. ולאתנחתה קומית נוספת. נתניהו במסרונים של אלוביץ’ הוא "הגדול". במסרונים אחרים הוא "קים", על שם קים ג'ונג און, שליט צפון קוריאה. "הסיפור יעלה כפי שקים מספר אותו...", מעדכן העורך הראשי אבי אלקלעי את ישועה.

4. עבירת השוחד ניצבת על שלוש רגליים: מה נתניהו נתן, מה קיבל, ומודעות הנותן והמקבל לקשר בין השניים - ההטבות הרגולטוריות והסיקור החיובי.

נתניהו חשוד בקבלת סיקור חיובי שלא נשען רק על ידיעות חיוביות, אלא בעיקר על הפקעת שיקול הדעת העריכתי באתר וואלה לטובת שרשרת השליטה הבאה: הזוג נתניהו-חפץ ורובינשטיין-הזוג אלוביץ’-ישועה-אלקלעי-עורכים וכתבים.

איריס ושאול אלוביץ איריס ושאול אלוביץ' | צילום: דנה קופל איריס ושאול אלוביץ

תחקיר "המקור" התמקד בחוליה שבין אלקלעי לעורכים והכתבים. כתב החשדות עולה שלבים בשרשרת ומגיע לשמים. למשל, לציטוט של שרה במסרון היסטרי לאיריס אלוביץ’ להבלטת סיפור הטרדה מינית של מני נפתלי בעובדת בית ראש הממשלה: "איריס יקרה, נודע לי ברגעים אלו אפילו שאתם לא נותנים יד לאמת!!! הטרדה מינית ומעשים מגונים שמני נפתלי עשה לה בעת שעבדה אצלנו בבית!!! בחדר שינה שלנו!!! זו רעידת אדמה".

מעורבות נתניהו עצמו במה שהיועץ מכנה "האפיק הישיר" (להבדיל מהעקיף באמצעות חפץ ורובינשטיין) מופיעה בשיחת ועידה משולשת בין האב, הבן יאיר וחפץ. "בשיחה זו", כותב היועץ, "נדהמת לשמוע כי אלוביץ’ מתווכח ולא נענה לדרישה שהועברה אליו באמצעות חפץ להוריד ידיעה". וכן - "העברת לשאול מסמך ניתוח שממנו עולה סיקור שלילי. הועבר גם באמצעות פילבר שקיים יחסי רגולטור־מפוקח עם שאול". מודעות נתניהו מוצפת גם באמצעות מסרוני אלוביץ’. למשל, זמן קצר לאחר שאושרה עסקת בזק־yes: "תן לגברת כל מה שניתן. ההוא מתאבד בשבילי".

5. אישור העסקה, הצד המקביל בעבירת השוחד, מרכזה בעדות פילבר על "פגישת ההנחיה". לאחר שנתניהו ממנה את פילבר למנכ"ל משרד התקשורת הוא מורה לו, לפי כתב החשדות, "להביא לאישורה של עסקת בזק־yes בהקדם, וזאת בהתאם למודעותך בדבר צרכיו של אלוביץ’ באישור העסקה בסד הזמנים הנדרש על ידי אלוביץ’". פגישת ההנחיה מהדהדת בזיכרון פגישה זהה בין בנקאי ההשקעות איתי שטרום לבין עד המדינה עדי שלג, שבה הונחה כביכול שלג להריץ את מניית אי.די.בי. שטרום הורשע אף ששלג שיקר לגבי קיום הפגישה. "חסינות" כזו של עדי מדינה בבתי המשפט אינה מבשרת טובות לנתניהו.

שמואל דכנר, צילום: דמיטרי שביצ שמואל דכנר | צילום: דמיטרי שביצ'נקו שמואל דכנר, צילום: דמיטרי שביצ

גם עד המדינה בפרשת הולילנד שמואל דכנר שיקר, ואולמרט נשלח למאסר. וזה בגלל שגם עדויות מפוקפקות נבחנות בהקשר נסיבתי רחב ותומך שממסגר את הנרטיב המרשיע. ובמקרה הנוכחי - נתניהו כרגולטור המפקח נרתם לשירותו של המפוקח, בתמורה להטיית הסיקור.

6. כתב החשדות מנוסח כפנייה אישית לנתניהו. הפונה הוא היועץ המשפטי לממשלה, אבל הפונה האמיתי הוא מדינת ישראל. בשנים הראשונות של המדינה כתבי האישום היו תחת הכותרת “היועץ המשפטי נגד פלוני”. היום, אם נגיע ליום הזה, הנוסח יהיה “מדינת ישראל נגד בנימין בן בן ציון נתניהו”.

היועץ החליט, בניגוד לרוב הפרקליטים ובעיקר נגד שני הבכירים פרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי, “להסתפק” בהפרת אמונים בלבד בתיקי 1000 ו־2000.

צעד אמיץ או פשרה מגונה? תלוי את מי שואלים. בכל מקרה, המחלוקת הזאת מתכתבת עם הרעיון שעולה מדי פעם לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בין יועץ לתובע כללי שממוקד באכיפה הפלילית.

הפוליטיקאים תמכו בעבר בפיצול, בין היתר, כדי להחליש את כוחו של היועץ המשפטי לממשלה והלפשיטו מחלק מסמכויותיו. בהמשך הם זנחו את הרעיון בדיוק בגלל הסיבה שהתבררה כעת – היועץ הוא הבלם הממתן בפני הפרקליטות. אילו היינו היום לאחר פיצול התפקיד, נתניהו היה עומד בפני שלושה אישומי שוחד במקום אחד.

נתניהו התגולל על ניצן ובן ארי בטענות שהתבררו כשקריות. ניצן לא רודף ימנים, ובן ארי לא עיכבה חקירה נגד ציפי לבני. נתניהו, במאמצי ההצלה שלו, הופך בהדרגה לסכנה מוחשית לדמוקרטיה הישראלית. וזה עוד לפני הקואליציה המתוכננת שלו עם הכהניסטים.

7. הגנת נתניהו וסנגוריו - וצריך להפריד בין שתי הישויות - נטענת בחמישה מעגלים מרכזיים. הראשון – “אין כלום כי לא היה כלום”, טענה שקצת נזנחה לאחרונה. השני ‑ זעקת הנרדפות של נתניהו נגד השמאל והפרקליטות שהחליטו בעצה אחת לסלקו מחיינו. טענה זו משרתת אותו גם ובעיקר בקמפיין הבחירות הפוליטי. במעגל הזה לא מהסס נתניהו להשתמש בשקרים בוטים, ולא ממש אכפת לו שדקה אחר כך הם נחשפים.

עו"ד ליאת בן ארי, צילום: עמית שעל עו"ד ליאת בן ארי | צילום: עמית שעל עו"ד ליאת בן ארי, צילום: עמית שעל

השלישי – הגנה מן הצדק - טענה לאכיפה בררנית מול גורמי תקשורת ופוליטיקה אחרים שנגדם לא הופעל הגרזן הפלילי. הרביעי – פלישה מסוכנת ליחסי פוליטיקה־תקשורת־דוברות. לפי טענה זו, כל דיאלוג בין פוליטיקאי לתקשורת, בין דוברים לעיתונאים, מכיל לעתים אינטרסים מפוקפקים ולעתים כלכליים. כניסת המשפט הפלילי לזירה הזו, נטען, היא מדרון חלקלק שיסכן בראש ובראשונה את התקשורת.

והמעגל החמישי – הטענות הענייניות - לא היה סיקור חיובי, לא היתה רגולציה מיטיבה. למשל, הטענה שרגולטורים כמו הממונה בפועל על הגבלים עסקיים ומועצת הרשות השנייה הם שאישרו את מיזוג בזק־yes. למשל, שהממונה על הגבלים הוא האחראי הבלעדי על התחרות ולא משרד התקשורת.

בתיק המתנות, ייטען שמותר לקבל מתנות מחברים, וכי הערך הכספי האמיתי נמוך יותר מזה שנטען בכתב החשדות. מדובר כאן בשלל טענות, גם עובדתיות ומשפטיות, שלהבטחת הסנגורים יפילו את כתב החשדות.

עורכת הדין רחל תורן, בתוכנית הטלוויזיה ”שישי עם איילה חסון”, ציטטה את הפרשן אמנון אברמוביץ’ שטען שלעורכי דין טובים יש מה לעשות בתיקים האלה. והנה, ממש במקביל, ב”אולפן שישי”, חזר בו אברמוביץ’ וטען שמדובר בתיק סגור.

אין דבר כזה תיק סגור, אבל במקרה הזה ניתן להבין את התחושה לעוצמת התיק שמתחזקת גם לנוכח כתב החשדות חסר התקדים ברמת הפירוט וגם לנוכח זהירותו של היועץ שהתייצב מול בכירי הפרקליטות, וירד משלושה אישומי שוחד לאחד בלבד שבו הוא מתמקד - תיק 4000. לזהירות הזו תהיה משמעות - גם בשימוע שסיכוייו קלושים, וכנראה גם בתוצאה הסופית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות