אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנפקה מוצלחת: העסקים והמוזיקה שעושים האחים דגן צילום: בני לוין

הנפקה מוצלחת: העסקים והמוזיקה שעושים האחים דגן

בימים האחים דגן עושים עסקים: ניר בקרן סקיי, רן עם סמי סגול ואור בסטארט־אפ שמפתח AI. ובלילות הם להקת אלף.דלת שמשיקה אלבום חדש

03.03.2019, 19:12 | ניצן פינקו

"התפדחנו לספר על הלהקה כי לא היינו בטוחים שנצליח", מספר ניר דגן (45), גיטריסט וסולן להקת אלף.דלת, שבה חברים הוא ואחיו אור (27, קלידים) ורן (38, תופים). דגן יודע דבר או שניים על המתח במלווה בהשקה, כמייסד ומבעלי קרן ההשקעות סקיי, שמאז הקמתה ב־2005 גייסה כ־450 מליון דולר בשלוש קרנות, ובין השקעותיה נמצאות איידיגיטל, פטריות מרינה ושנפ.

קראו עוד בכלכליסט

גם אחיו של ניר מוכרים בעיקר מפעילותם בשוק ההון. רן דגן עובד בקרן ההון סיכון winnovation של סמי סגול, שמכר את כתר פלסטיק בכ־1.4 מיליארד דולר. ואור הוא סטארט־אפיסט (Al21 labs, שעוסק באינטיליגנציה מלאכותית) שמסיים בימים אלו את התואר הראשון שלו במדעי המחשב. בימים אלה הם מוציאים אלבום בכורה בפלטפורמות הסטרימינג, שקרוי על שם הלהקה (שקרויה על שם הרחוב שבו גדלו, א"ד גורדון בנס ציונה).

מימין: רן, ניר ואור דגן, צילום: אורית פניני מימין: רן, ניר ואור דגן | צילום: אורית פניני מימין: רן, ניר ואור דגן, צילום: אורית פניני

באלבום הבכורה של הלהקה השפעות של רוק קלאסי, כמו U2 ופרל ג'אם, וגם קצת מהמוזיקה שהאחים גדלו עליה בבית: חיים משה, זוהר ארגוב ושירים טוניסאיים.

ההרכב נולד כשניר קיבל במתנה ליום ההולדת לפני כחמש שנים סדנת כתיבה יוצרת עם דן תורן, והם נהפכו לחברים טובים. בהמשך, תורן הפך למפיק האלבום ולמנטור חשוב. "הוא היה סוג של מורה, ועזר לשפר אותנו כלהקה". מספר ניר. "בשלוש השנים האינטנסיביות שאחר כך, עבדנו בלילות, בסופי שבוע, שישי בבוקר, שבת בערב. דן לקח אותנו יד ביד והביא לתוך הדבר הזה את כל החברים שלו, שכולם מוזיקאים מדהימים". ואכן, באלבום נבחרת לא קטנה של מוזיקאים ידועים ומוערכים: פיטר רוט, מאיה בלזיצמן וגיל סמטנה.

"לא יצא לי לעבוד קודם עם להקה של אחים. הם בגיל לא צעיר במיוחד אבל עם אנרגיה וגישה מקצועית, זו היתה חוויה מעשירה מאד בשבילי. נהניתי מאד מהחשיבה שמגיעה מהייטק שהיא מאד מאורגנת". מספר דן תורן. "עבדתי עם ניר על השירים מהרגע הראשון. לעבוד עם אנשים בתחילת הדרך זה אחד מהרגעים הכי טובים שאפשר לפגוש בהם אמן, כשהוא פתוח וכל האפשרויות לפניו. הם באמת הקסימו אותי, והשירים מאד מאד טובים".

לאלבום יש צליל מלטף ומלודי מאד, וניכרים בו ההפקה ההדוקה והעיבודים המרובדים, שנעשו יחד עם תורן. עם זאת, חסרה בו ספונטניות: הוא מחושב מדי וחסר הרפתקנות. לטוב ולרע, האלבום מציע עיסוק בנושאים קיטשיים באופן ישיר וכנה. באופן לא מפתיע, המשפחה היא הנושא העיקרי בשירים. כבר בשיר הראשון, "בואי אלי", שמדמיין טיול ספונטני, שר ניר: "לא אכפת לי לאן / רק איתך / הבנות בטח ישמחו". גם ב"שיר לשלוש" המשפחה במרכז: "זה שיר אישי שאני כתבתי, יש לי שלוש בנות". אומר ניר. "האהבה מחזיקה אותנו כשיש משברים, פחדים קיומיים. הדבר האמיתי הוא הילדים והזוגיות".

הסיפור מאחורי כתיבת השיר "הזכרונות של הילדים", מגלם את הקשר הייחודי בין האחים. הם משלימים את המשפטים אחד של השני ויש ביניהם קשר שהוא מעבר למילים. "את השיר כתבנו ביחד, אור ואני, על סרט שראינו, 'בין כוכבים'". מספר ניר. "העוצמה שלו היא בקשר בין האבא לבת, קשר חזק ומרגש עד דמעות. במסלול הטבעי של החיים, ההורה מת לפני הילד, והילד לוקח אותו איתו לכל מקום. זה לא נעלם". אור משלים: "ראיתי את הסרט במטוס, חזרנו מהטיול אחרי הצבא, הייתי קצת שיכור, אפילו קצת בכיתי בסרט. המלצתי לניר ולרן לראות אותו, ואחרי חצי שנה, ניר ראה אותו בחופשה משפחתית ברודוס. שנינו אמרנו אחד לשני ביחד, שכל הסרט הזה שווה בשביל משפט אחד: 'אנחנו כאן כדי להיות הזכרונות של הילדים'". ההתרגשות המשותפת של האחים מהמשפט האחד הזה, מתוך הסרט שאורכו כמעט שלוש שעות, היא מסוג הדברים שמייחדים את ההרכב הזה מאחרים: יש בין האחים דגן הבנה יוצאת דופן, שייחודית רק להם, ומאפשרת להם ליצור מוזיקה באופן סימביוטי וטבעי.

 

איך כישורי העסקים שלכם באו לידי ביטוי בהקלטות האלבום?

 

"כשהתחלנו את התהליך הזה ידענו שדבר אחד אנחנו בטוח יכולים לעשות, וזה לנהל פרויקטים. אנחנו אוהבים ללמוד". אמר רן. "אני חושב שהפתענו את כל האנשים שעבדנו איתם בזה שעשינו את כל השיעורי בית שקיבלנו", צוחק אור.

בינתיים הלהקה לא כבשה את הרדיו ולא נכנסה לפלייליסטים, וזה הגיוני: הם לא עוקבים אחרי טרנדים מוזיקליים או משתייכים לסצינה מסוימת. הם לא מנסים לפרוץ דרך או לחדש, אלא להביע תחושות אישיות ואוניברסליות בו זמנית. יש להם פוטנציאל להגיע לקהלים רחבים יותר, אך הרדיו לא בהכרח יחבק אותם, בהיותם מעין "ילדי חוץ", שפועלים ברמה ההפקתית הגבוהה ביותר, אך ללא שייכות לתנועה מוזיקלית רחבה יותר.

איך אתם מתמודדים עם היעדר התמיכה מהרדיו?

"השירים הושמעו הרבה מאוד ברדיו, גם בתחנות איזוריות גם ב-88, רשת ג' ורשת ב'". אומר ניר. "עוד לא התרגלנו לעובדה שנוסעים באוטו ופתאום שיר שלנו מתנגן, או שחבר מתקשר לספר. לפלייליסט לא נכנסנו עדיין, מקווים שזה עוד יקרה. הסינגל החדש יוצא עכשיו ויהיו עוד אחריו. בעולם של היום, עם עשרות אלפי השמעות ביוטיוב, באפליקציות המוסיקה ובפייסבוק, אנחנו מואזנים על ידי קהל גדול מאוד עוד לפני ההשמעות ברדיו, שזה נהדר".

 

אם הלהקה תצליח, תעזבו את הדיי ג'וב?

"לא", אומר ניר על רקע קולות הצחוק של שלושתם. "אבל זה בגלל הרבה דברים מעבר למשכורת", ורן מוסיף: "חלק ממה שמאפשר לנו ליצור היום זה שאנחנו לא מרגישים שהכל מוטל על זה. ככה אפשר לדייק את התהליך האומנותי. זה שאתה עושה משהו אחד, מאפשר לדבר השני לצמוח".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות