אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פארק קיסריה יורחב בניסיון למשוך הייטק צילום: נמרוד גליקמן

פארק קיסריה יורחב בניסיון למשוך הייטק

אושר מסמך מדיניות שמאפשר הרחבה משמעותית של זכויות הבנייה בפארק, במטרה להתחרות בהרצליה ורמת החיל. בצד התחבורתי מתוכנן חיבור לכביש 65

06.03.2019, 09:06 | דותן לוי

מסמך מדיניות חדש שאושר לאחרונה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז חיפה בראשות איתמר בן דוד, צפוי לאפשר הגדלה משמעותית של זכויות הבנייה בפארק העסקים של קיסריה. המסמך, שיזמה החברה לפיתוח קיסריה (חפ"ק) שמנהלת את הפארק נועד לאפשר לקלוט בו חברות הייטק גדולות ולהתחרות באזורי התעסוקה הגדולים של אזור המרכז, כמו קריית עתידים והרצליה.

גיבוש המסמך, שכל תוכנית מפורטת במתחם תיבחן על פיו, בא בעקבות החלטה של הוועדה המחוזית מלפני כשנה, שלפיה לא תדון עוד בתוכנית של כל מבנה בנפרד, וכי על החברה לפיתוח קיסריה להכין מסמך מדיניות מקיף לפארק. "לפארק התעשייה קיסריה אין מדיניות כוללת הבוחנת את מהותו של אזור התעשייה ואת השאלה האם נכון להפוך אותו לשטח תעסוקה ומסחר", נכתב בהחלטה, "בשנים האחרונות הוגשו מספר רב של תוכניות נקודתיות, הגורמות בהדרגה לשינוי פניו של הפארק מתעשייה קונבנציונלית לתעשיית הייטק, בתוספת שימושים למסחר ומשרדים".

פארק העסקים קיסריה, צילום: נמרוד גליקמן פארק העסקים קיסריה | צילום: נמרוד גליקמן פארק העסקים קיסריה, צילום: נמרוד גליקמן

על פי המסמך, יוגדלו זכויות הבנייה במגרשי אזור התעשייה ל־200% (כלומר, בנייה בהיקף של עד פי שניים לעומת שטח המגרש — ד"ל). זאת בעוד שעד היום איפשרה המדיניות בנייה של עד 75% בלבד, כלומר היקף הבנייה במגרשי אזור התעסוקה הוכפל בכפי שלושה. הבנייה כיום מתאימה לתעשייה מסורתית ולוגיסטיקה, המתאפיינות בבנייה נמוכה, אך אינה עונה לצורכיהן של חברות טכנולוגיה.

על אף שמו, פארק העסקים קיסריה ממוקם בשטח גלילי (ללא שיוך מוניציפלי) אשר בפועל צמוד דווקא ליישוב פרדס חנה־כרכור. הפארק משתרע על שטח של כ־3,000 דונם ברוטו משני צדי כביש 651 — מזרחית לכביש 4 ולאור עקיבא, ונהנה מתחנת הרכבת "קיסריה־פרדס חנה" הצמודה לו. כיום פועלות בפארק כ־200 חברות ועסקים, ומועסקים בו כ־10,000 איש.

בשל היעד שיוך מוניציפלי לא נגבית ארנונה בפארק, אך ההסכמים שעליהם חתומה בעלת הקרקע, קרן רוטשילד, עם המדינה קובעים כי עד 2032 יועברו בכל שנה 25 מיליון שקל מהכנסות הפארק לרשויות השכנות: פרדס חנה־כרכור, אור עקיבא, בנימינה־גבעת עדה, וג'סר א־זרקא.

הפארק משמש כיום למגוון שימושים, מתעשייה מסורתית ולוגיסטיקה ועד תעשיית הייטק שאותה מעוניינים בחפ"ק ובוועדה המחוזית לחזק. בסך הכל תפוסת השטח בפארק עומדת על כ־63% משטח המגרשים המאושרים: כ־1,500 דונם (עליהם כ־700 אלף מ”ר בנוי), מתוך כ־2,350 דונם המאושרים לבינוי לפי התוכניות. לדברי הנהלת הפארק בכל שנה יש אכלוס נוסף של 50 אלף מ"ר.

בצד התחבורתי מציע המסמך חיבור עם מחלף מכביש 65 לכיוון הפארק, וחיבור המשכה של דרך 652 אל חלקו הצפוני. בדרך 651 החוצה את הפארק לחלק הדרומי והצפוני יש כוונה ליצור חיבור בין הפארק הצפוני לפארק הדרומי. עוד מבקש המסמך להגדיל את השימוש בתחבורה הציבורית ולהקים רשת של שבילי אופניים שתתחבר לישובי האזור. כבר כיום יש פקקים בציר 651 ובשנים הקרובות תוקם באזור שכונת אור־ים המוסיפה לאזור אלפי דירות, זאת בנוסף להתרחבות של ישובי האזור.

את המסמך אישרו רוב חברי הוועדה, מלבד שני חברים שהציעו לבחון את ההגנה על השטחים הפתוחים הסובבים את הפארק, וכוללים את מפעל נחלי מנשה; וכן דרשו מחפ"ק להציג יעדים של עלייה בשיעור המשתמשים בתחבורה הציבורית להגעה לפארק ולקבוע את הכלים להשגתם.

הוועדה ציינה כי היא סבורה שיש לנצל את יתרונות הפארק מבחינת מיקום וניהול, כך שישלים את היצע התעסוקה ביישובים סמוכים ויהפוך לבסיס כלכלי שיתרום לאזור כולו וסייגה זאת בכך שיש לעודד שימושים שאין להם מקום בתוך הערים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות