אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דירוג 100 DUN’S: מיהם משרדי עורכי הדין המובילים בישראל צילומים: עמית שעל, יוני רייף

דירוג 100 DUN’S: מיהם משרדי עורכי הדין המובילים בישראל

DUN’S 100 מדרג זו השנה ה־15 את משרדי עורכי הדין המובילים בישראל לפי תחומי פעילותם. בשנה החולפת, שאופיינה בעסקאות ענק במשק הישראלי ובמיזוגים בין המשרדים הגדולים, נוספה לדירוג קטגוריית הבלוקצ’יין ואילו תחום הקניין הרוחני קיבל נפח משמעותי בדירוג, לאור מרכזיותו בעסקאות הטכנולוגיות

11.03.2019, 07:04 | נעמי צורף

דירוג משרדי עורכי הדין לפי תחומי פעילות 2019 של DUN’S 100 מתפרסם השנה בפעם ה־15. השנה דורגו המשרדים ב־40 תחומי פעילות כאשר לראשונה נוסף תחום הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים. בנוסף, השנה הוחלט לפצל את תחום הקניין הרוחני לשלושה תחומי פעילות שונים - ליטיגציה, מסחרי ועריכת פטנטים - ולהפריד בין תחום דיני הנזיקין לבין תחום הרשלנות הרפואית.

לרשימה המלאה לחצו כאן

 

"השינויים בדירוג, המבוסס על עבודת מחקר מעמיקה והיכרות רבת־שנים עם המשרדים המובילים בענף, משקפים את המתרחש במשק הישראלי", אמרה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ופיתוח עסקי בדן אנד ברדסטריט. "כך, לדוגמה, תחום ההתחדשות העירונית שנוסף לדירוג לראשונה לפני שנתיים נהפך לבין המבוקשים ביותר בדירוג, זאת לאור הפעילות הענפה בענף שהוא עתיר סיכונים ויש בו צורך רב בליווי משפטי אמין ומקצועי". שגב סיפרה כי תחום נוסף המייצר עניין הולך וגובר הוא תחום הקניין הרוחני שהוחלט לפצלו השנה לשלושה תחומים נפרדים לאור הפעילות הרבה בתחום, "העסקאות הרבות בענף ההייטק והאתגרים שהוא מייצר בעולם המשפט".

בדומה לשנים הקודמות, 2018 אופיינה בעסקאות רבות אשר תרמו למשק הישראלי, והעסיקו גם את פירמות עורכי הדין המובילות. אחת העסקאות הבולטות של השנה היתה רכישת אורבוטק בידי חברת KLA–Tencor האמריקאית בסכום של 3.4 מיליארד דולר. את אורבוטק ייצגו משרד טולצ'ינסקי שטרן מרציאנו כהן לויצקי ושות' ומשרד Cravath, ואת KLA–Tencor ייצגו משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' יחד עם המשרד האמריקאי Wilson Sonsini Goodrich & Rosati. עסקה בולטת נוספת היתה רכישת לאומי קארד מבנק לאומי בסכום של כ־2.5 מיליארד דולר בידי קרן ורבורג פינקוס שאותה ייצגו פירמות עורכי הדין גולדפרב זליגמן ושות' וגורניצקי ושות', ואילו את בנק לאומי ייצגה פירמת עו"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.

גם תחום ההגבלים העסקיים העסיק פירמות עורכי דין בתחומים שונים ובראשם עסקת המיזוג בין רשת לערוץ עשר. את רשת ייצג משרד עו"ד עמית, פולק, מטלון ושות' ואת ערוץ עשר ייצג משרד עו"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.

מגמה נוספת שבלטה ב־2018 היא מיזוגים בין משרדי עורכי דין. המיזוגים נועדו להרחיב את הפעילות של המשרדים ולהגיע לשווקים נוספים. מעברים של מחלקות ממשרד אחד למשרד אחר נבעו מהרצון לחזק מחלקה קיימת או מהרצון להוסיף תחום פעילות שלא היה קיים במשרד קודם לכן.

בין המיזוגים הבולטים: המיזוג של משרד שבלת ושות' ומשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות'; משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' מיזג אליו את מחלקת ההייטק ממשרד ליפא מאיר ושות'; משרד גרוס־קלינהנדלר־חודק־הלוי־גרינברג ושות' מיזג אליו את משרד שנהב ושות', משרד המתמחה בהייטק, קרנות השקעה ומסים; משרד גולדפרב זליגמן ושות' מיזג אליו את מחלקת הנדל"ן ממשרד ברקמן־וקסלר; משרד ליפא מאיר ושות' מיזג אליו את משרד פרייז־בהרב המתמחה במשפט מסחרי בינלאומי, בנוסף מיזג אליו משרד ליפא מאיר ושות' את מחלקת שוק ההון ממשרד איתן מהולל שדות; משרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן עמית גרוס ושות' מיזג אליו את משרד שלמה נס, המתמחה בחדלות פירעון ופירוק חברות.

דירוג הנישות נקבע על סמך שילוב של כמה סוגי נתונים שמתקבלים. ראשית, חומרים מפורטים שמעבירים המשרדים בהם תיקים מהותיים, רשימת לקוחות, פירוט עורכי הדין מהמשרד הפעילים בתחום ומספר שנות הוותק של השותפים המובילים. בנוסף לכך, מתקיימת פגישה עם השותפים הבכירים במשרד שבמסגרתה הם נשאלים על פעילות הלקוחות הגדולים והתיקים האסטרטגיים במהלך השנה, תחומים חדשים, שינויים במשרד ועד כמה הפעילות מרכזית באותה נישה. לאחר מכן המוניטין של כל אחת מהפירמות נבחן ונבדק על ידי ראיונות עם גורמים מובילים בענף והמלצות שמתקבלות מלקוחות בולטים.

התחדשות עירונית

תחום ההתחדשות העירונית תופס תאוצה בשנים האחרונות. זהו תחום דינמי ורווי בחוסר ודאות שדורש תשומת לב רבה מצדם של עורכי הדין, היזמים והדיירים. על פי נתוני דירוג DUN'S 100, בשנה החולפת גדל מספר הפרויקטים של פינוי־בינוי, מה שהביא לגידול במעורבות עורכי הדין בפרויקטים אלה. מנגד, קטן מספר הפרויקטים של תמ"א 38. בנוסף, בשנה החולפת הוקמו ברשויות המקומיות מינהלות התחדשות עירונית שמטרתן להעלות את הוודאות ולצמצם את הסיכונים של הדיירים, היזמים ועורכי הדין העוסקים בתחום.

דירוג עורכי הדין בתחום ההתחדשות העירונית מציג את המשרדים המתמחים בליווי וייצוג של דיירים או יזמים בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי־בינוי, החל משלב התכנון הראשוני ועד לשלב הביצוע הסופי ומסירת יחידות הדיור המוכנות, לרבות טיפול בקבלת הרישיונות המתאימים, ייצוג בפני הרשויות, ביצוע תכנון מס מתאים לפרויקט, ניהול הליכים משפטיים וייעוץ בנושאי תכנון ובנייה. במסגרת הדירוג נבחנו רמת המומחיות של המשרד, היכולת ללוות פרויקטים רבים ומורכבים לאורך זמן, וכן רמת האיתנות הפיננסית של המשרדים.

עם המשרדים שנמנו בקטגוריה זו: גולדפרב זליגמן ושות', המבורגר עברון ושות', הרצוג פוקס נאמן, יגאל ארנון ושות', פישר בכר חן וול אוריון ושות', אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', עמית פולק מטלון ושות', שבלת ושות' ומשרד KCB קרן כהן בלחרסקי ושות׳. כמו כן ברשימה משרד מ. פירון.

 

עו״ד קרן כהן בלחרסקי, מייסדת ובעלים של משרד KCB קרן כהן בלחרסקי ושות׳ משרד עורכי דין ונוטריון: "התחדשות עירונית היא תחום אינטנסיבי וממכר, רווי שינויי רגולציה ומאופיין בתנאי אי־ודאות וריבוי משתנים. רק אלה שיודעים להתאים עצמם למציאות משתנה יכולים לשרוד בו ורק אלה שנהנים מהמגע עם בעלי הדירות ומתחושת השליחות ביכולת לשדרג מקצה לקצה את איכות חייהם יכולים להוביל את התחום בתשוקה ובסיפוק אינסופי".

צווארון לבן

עורכי הדין המדורגים בתחום הצווארון הלבן מייצגים נאשמים בעמדות ציבוריות ובעמדות בכירות אחרות בפרשות העומדות במרכז השיח הציבורי. מדובר בייצוג משפטי החל משלב ההיוועצות, ליווי בחקירות, קיום שימועים וכמובן בניהול המשפט עצמו. עם עבירות הצווארון הלבן נמנות עבירות ניירות ערך, שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות בתחום ההגבלים העסקיים ולבנת הון.

בחקירת פרשת בזק (המכונה “תיק 4000”) מייצגים את ראש הממשלה בנימין נתניהו כמה פרקליטים: עו"ד נבות תל־צור ממשרד כספי ושות', עו"ד עמית חדד ממשרד חדד, רוט ושות', עורכי הדין טל שפירא ואריאל כפרי ממשרד שפירא כפרי בר־זיק, עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי ושות', והשופט בדימוס עודד מודריק.

את סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, מייצג עו"ד נתי שמחוני, ראש מחלקת צווארון לבן במשרד הרצוג פוקס נאמן, ואת רון איילון, מנכ"ל חברת yes, מייצגת עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן נגב ניב.

מימין: עו"ד ז מימין: עו"ד ז'ק חן, עו"ד מיכל רוזן־עוזר ועו"ד עמית חדד | צילום: יח"צ, רפאל מזרחי מימין: עו"ד ז

בתיק 4000 ז'ק חן מייצג את בעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ', ומיכל רוזן-עוזר, מייצגת את רעייתו איריס. ככלל, חן ורוזן-עוזר הם מהסנגורים הבולטים ביותר והם מעורבים כמעט בכל תיק צווארון לבן בישראל. ז'ק חן אף ייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים 1000 ו-2000, את אבריאל בר יוסף בתיק 3000. מיכל רוזן-עוזר מייצגת חשודים ונאשמים רבים בהם רוית בר-ניר ולאחרונה גם את נוחי דנקנר בערעורו בעליון.

במסגרת פרשת הצוללות (תיק 3000), את עו"ד דוד שמרון מייצגים עורכי הדין בראשות עו"ד עמית חדד ממשרד חדד, רוט ושות', את מיקי גנור ייצג עד לחתימת הסכם עד המדינה עו"ד נתי שמחוני ממשרד הרצוג פוקס נאמן ומרגע החתימה על ההסכם עוה"ד אלי זהר ואילן סופר ממשרד גולדפרב זליגמן ושות'.

משרדים נוספים שדורגו בקטגוריה הם בעז בן צור ושות', גולדפרב זליגמן ושות', גיורא אדרת, הרצוג פוקס נאמן, חדד רוט ושות', חן יערי רוזן־עוזר ושות', קוסטליץ ושות', כספי ושות', פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', ויעל גרוסמן.

סייבר

עורכי דין העוסקים בתחום הסייבר נדרשים ללוות חברות וארגונים בכל הנוגע להיבטים הרגולטוריים והאסטרטגיים, והגנתם מפני איומי סייבר. במאי 2018 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת המידע) הישראליות; ובמקביל, נכנסה לתוקפה גם רגולציית ה־GDPR האירופית, שחלה על חברות ישראליות אשר פעילות במסגרת האיחוד האירופי, ואוספות או מנהלות מידע אישי על תושבי האיחוד. הדבר מצריך מן החברות ליווי של משרדי עורכי הדין לצורך עמידה ברגולציה וכן עזרה בגיבוש אסטרטגיית הגנת המידע והסייבר. גוף שמעוניין להתאים עצמו גם לתקנות האירופיות נדרש להיערכות ובחינת היקף התחולה של התקנות האירופיות, בנפרד מההיערכות הנדרשת ממילא על בסיס תקנות האבטחה הישראליות. חברות שעוסקות בתחום עלולות להיחשף לקנסות מינהליים גבוהים ומסתכנות בפגיעה תדמיתית ובסיכון כלכלי.

יש משרדים אשר הקדימו לזהות את המגמה והקימו מחלקות סייבר לפני כמה שנים כמו הרצוג פוקס נאמן ופישר בכר חן וול אוריון ושות', לעומתם משרדים אחרים החלו רק לאחרונה לתת מענה לצורך העולה וגובר. מרבית המשרדים הגדולים, וכן כמה משרדי בוטיק, עוסקים היום בליווי חברות בתחום אבטחת הסייבר, ויישום והטמעה של הדרישות הרגולטוריות, מתן מענה לתקיפות סייבר ובנוסף ליווי חברות העוסקות בתחום הסייבר ההתקפי.

בין המשרדים שנמנו בקטגוריה זו: גורניצקי ושות', נשיץ ברנדס אמיר, אור־חוף טכנולוגיות וקניין רוחני, דן חי ושות', ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות', ש. הורוביץ ושות', הירש־פלק ושות’.

קניין רוחני

 

הפעילות ההולכת וגוברת בתחומי ההייטק והמקום המרכזי שתופס הקניין הרוחני בעסקאות אלה הביאו להחלטה לפצל את תחום הקניין הרוחני בדירוג לשלושה תחומי פעילות שונים. הראשון הוא קניין רוחני בתחום הליטיגציה, העוסק בייצוג לקוחות ישראלים ובינלאומיים בפני בתי המשפט בישראל ובבוררויות מקומיות ובינלאומיות בנושאים הנוגעים לקניין רוחני, לרבות אכיפת זכויות יוצרים ואכיפה של פטנטים. עם המשרדים שדורגו בתחום נמנים ליעד וטשטיין ושות', ש. הורוביץ, מ.פירון ושות', ליבליך־מוזר, איתן מהולל שדות, הרצוג פוקס נאמן וגילת ברקת ושות'.

תחום שני הוא קניין רוחני בתחום המסחרי, העוסק בייעוץ משפטי שוטף בהסכמים מסחריים ועסקיים בתחום הקניין רוחני. עם המשרדים שדורגו בתחום נמנים עמית פולק מטלון, ש. הורוביץ, הורן ושות', ד"ר איל ברסלר ושות', גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' וסלומון ליפשיץ ושות'.

תחום שלישי הוא קניין רוחני בתחום עריכת הפטנטים, המקיף את שלבי הגשת בקשה לרישום, החל מרמת הרעיון ועד הגשת הפטנט ברשם הפטנטים, התאמה ורישום של רישומי פטנטים שנרשמו מחוץ לישראל. עם המשרדים שדורגו בתחום נמנים קבוצת ריינהולד כהן, A&G גלסברג אפלבאום ושות', נעמי אסיא ושות', פישר איי פי גרופ וארליך נויבואר ומלצר.

משרדים נוספים שדורגו בתחום הפטנטים הם לוצאטו את לוצאטו, גילת, ברקת ושות', קבוצת ריינהולד כהן, פרל כהן צדק לצר ברץ, ארליך, נויבואר ומלצר מקבוצת ארליך וד"ר מרק פרידמן.

עו"ד זאב פרל, שותף מנהל בפרל כהן צדק לצר ברץ: "לקוחותינו זוכים לערך מוסף וחיבור עם משקיעים מובילים. בשנה האחרונה ליווינו רישום והגנה על מאות המצאות, הנפקות ועסקאות".

בלוקצ'יין

טכנולוגיית הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים מושכת את תשומת הלב של השוק ויוצרת גל של התעניינות רבה בעולם העסקי בכלל, ובעולם המשפטי בפרט.

הטכנולוגיה שהחלה כהבטחה גדולה, מציבה אתגרים וסוגיות משפטיות בתחום שוק ההון וגם בתחומי דיני מסים ודיני המשפחה. משרדי עורכי הדין המטפלים בתחום נדרשים להתמודד עם סוגיות ושאלות עקרוניות הנוגעות למשל להקמת בורסות דיגיטליות, חלוקת רכוש בגירושים ועוד. מכאן נובע הצורך לקביעת מערכת רגולטורית שתפקח על שוק המטבעות הדיגיטליים מצד אחד ולא תפגע בטכנולוגיה ותאפשר לה להמשיך ולהתקיים מצד שני.

דירוג עורכי הדין בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפים מורכב ממתן ייעוץ משפטי הנוגע לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ליווי הנפקות לציבור של מטבעות קריפטוגרפיים (ICO), הקמת קרנות קריפטו, ייצוג של מיזמים בתחום זה ומעורבות בפיתוח רגולציה רלבנטית בנושא מטבעות קריפטוגרפיים.

עם המשרדים שנמנו בקטגוריה זו: מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', מ.פירון ושות', ברנע ג'פה לנדה, ברכה ושות', הורן ושות', פרל כהן צדק לצר ברץ, מרדכי־חסקל.

"תחום הבנקאות והמימון עובר תהליך מואץ של שינויים וחידושים"

עו"ד יאיר ליבוביץ, שותף בכיר במשרד ב. לוינבוק ושות' משרד עורכי דין: "תחום הבנקאות והמימון, שהיה תמיד תחום מורכב ומגוון, עובר בשנים האחרונות תהליך מואץ של שינויים וחידושים, לרבות בתחום החקיקה, הרגולציה, הטכנולוגיה, אמצעי תשלום ומספר ה'שחקנים' הפעילים בתחום. תמורות אלה מחייבות גם את עורכי הדין העוסקים בתחום, בין היתר, להתפרש על נושאים רבים יותר, לייצר פתרונות ולגלות יצירתיות ומקצועיות ברמה גבוהה.

"העובדה שלצד דירוגיו בתחומים נוספים, ב. לוינבוק ושות' מדורג, מידי שנה, כמשרד מוביל בבנקאות ובמימון, נובעת לדעתנו מכך שהמשרד נותן מענה לסטנדרטים הגבוהים שתחום זה מצריך, ומכך שהמשרד מספק, מזה עשרות שנים, שירותים משפטיים לכל הבנקים בישראל, בכל תחומי הבנקאות. לכך מצטרפת התמחות המשרד בליטיגציה אזרחית מסחרית, המאפשרת למשרד לייצג, בין שאר לקוחותיו, גם את הבנקים, שהליכים משפטיים במגוון תחומי פעילותם מצריכים כידוע, אולי אף יותר מאשר אצל גופים אחרים, ליטיגציה אזרחית מסחרית ברמה הגבוהה ביותר בכל תחומי המשפט", אומר עו"ד ליבוביץ.

דיני תחרות

 

עו"ד יוסי לוי, מייסד ושותף מנהל במשרד יוסי לוי ושות׳ עורכי דין, סבור, כי "אחד מהשינויים הדרמטיים שנכנסו לאחרונה בחוק התחרות הכלכלית (לשעבר חוק ההגבלים העסקיים) נוגע לאחריות המנהלים בתאגיד. במסגרת התיקון הוטלה חובת פיקוח עצמאית על מנהלי תאגידים ולפיה והם נדרשים לעשות "ככל הניתן" על מנת למנוע הפרת הוראות החוק מצד התאגיד, כאשר הפרת חובה זו מהווה עבירה פלילית, שעונש של עד שנת מאסר בצידה. לשונו המרחיבה של תיקון זה, לצד הרחבת סמכויות האכיפה והענישה של הממונה על התחרות (לשעבר הממונה על ההגבלים), מחייבים מנהלים לערוך בחינה מחודשת ומעמיקה מצדם של אופן התנהלות התאגיד ועובדיו בסביבת התחרות ולנקוט משנה זהירות ביחס לפעולות בהן נוקט התאגיד במסגרת התחרות. לפיכך, ראוי וכדאי לאמץ תוכניות אכיפה מתאימות שיהיה בהן כדי ליתן מענה למנהלים מפני האחריות הכבדה שהושתה עליהם כתוצאה מהשינוי בחוק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות