אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ניתוח כלכליסט

אינטל נתקעה, אנבידיה האיצה והחתימה הוקדמה

איך הקדימה הרוכשת אנבידיה ארבע ענקיות אחרות במירוץ אחר מלאנוקס; היכן נפלה אינטל; ולמה איל וולדמן הסכים לבסוף לחתום על העסקה; הפרטים מאחורי האקזיט הישראלי השני בגובהו

12.03.2019, 06:55 | גולן חזני

עסקת מלאנוקס נחתמה באישון ליל והדירקטוריונים של שתי החברות אישרו אותה אתמול בסביבות 5 בבוקר לפי שעון ישראל. החתימה, על סכום של 6.9 מיליארד דולר, סיימה הליך דרמטי במיוחד של מכירת החברה הישראלית.

קראו עוד בכלכליסט

חמש חברות השתתפו במרדף אחרי יצרנית מערכות התקשורת מיקנעם. חברת שבבי התקשורת האמריקאית מארוול, שנשרה מוקדם יחד עם חברת השבבים הבינ"ל ברודקום, שנחשבה למועמדת מרכזית לרכישה. חברת השבבים האמריקאית זיילינקס היתה השאפתנית מבין יתר החברות אבל קטנה יחסית, עם שווי של 29 מיליארד דולר ויכולת מוגבלת בהרמת עסקת מזומן.

איל וולדמן (במרכז) אתמול במסיבת העיתונאים, צילום: דור מנואל איל וולדמן (במרכז) אתמול במסיבת העיתונאים | צילום: דור מנואל איל וולדמן (במרכז) אתמול במסיבת העיתונאים, צילום: דור מנואל

עסקה כזו יכלו להרים אינטל וענקית המעבדים הגרפיים אנבידיה.אינטל הובילה את המכרז ברוב שלביו עם הצעה של 6 מיליארד דולר. בחברה האמינו שהיסטוריית הרכישות שלה בישראל, האחרונה שבהן של חברת מובילאיי ב־15.3 מיליארד דולר ב־2017, לצד העובדה שהיא מעסיק ההייטק הגדול בארץ – עם יותר מ־10,000 עובדים – תהווה יתרון שיסייע לה להיבחר כרוכשת.

אבל לאינטל היתה גם נקודת תורפה: אישור הממונה על ההגבלים העסקיים שספק אם היה מתקבל לאור העובדה שבתחום האינפיניבנד (סוג של פרוטוקול תקשורת) שבו פעילה מלאנוקס, השתיים מחזיקות כמעט בכל השוק העולמי, מלאנוקס ב־77% ואינטל ביתר. נקודה זו הפריעה לדירקטוריון מלאנוקס שפקפק ביכולת של אינטל לקבל אישורים לעסקה.

בסופו של דבר הגבירה אנבידיה הילוך והרימה את מחיר העסקה ל־125 דולר למניה, וזכתה בה גם מאחר שהמחיר כולו ניתן במזומן. העסקה זורזה בסוף השבוע, גם לאור חשיפת המגעים מול אנבידיה ב"כלכליסט". המחיר של 6.9 מיליארד דולר עבור החברה מיקנעם משקף פרמיה של כ־17% על שווי השוק של מלאנוקס לפי מחיר הנעילה ביום שישי בבורסת נאסד"ק – 5.93 מיליארד דולר.

מנכ"ל ומייסד מלאנוקס, איל וולדמן, לא התלהב ממכירת החברה וייתכן שלעובדה זו היה חלק בהתארכות התהליך. בשלב מסוים הוא התרצה והבין שבעלי המניות מעוניינים במכירה וכי הדירקטוריון לא מוכן לקחת סיכון של תביעות.

אנבידיה התחייבה להשאיר בישראל את הפעילות של מלאנוקס לפחות בשנתיים קרובות. במקביל, ההערכות הן שגם לאחר מכן אין בכוונת החברה האמריקאית להוציא את הפעילות מישראל.

אנבידיה הקימה מרכז מו"פ בישראל לפני כחצי שנה, אך היא מעסיקה בו כמה עשרות עובדים בלבד. בעקבות הרכישה, יתווספו אליהם 2,000 עובדי מלאנוקס בארץ. חלק מעובדי מלאנוקס קיוו כי הרוכשת תהיה דווקא אינטל, שלה מסורת של שימור עובדים בחברות שרכשה בארץ, וכן היכרות עם ה־DNA הישראלי.

"אני גם עצוב וגם שמח. מלאנוקס היתה יכולה להמשיך לפעול גם כחברה עצמאית, אבל הנסיבות גרמו לנו לנהוג כך. מלאנוקס עשתה את הדבר הכי נכון עבור כולם", כך אמר אתמול וולדמן במסיבת עיתונאים בתל אביב לרגל חתימת העסקה. לגבי עתידו בחברה, הוא רמז שהוא לא עתיד להישאר בה: "אעשה את החלק שלי כדי שהמיזוג יצליח. אין החלטה לגבי העתיד שלי בחברה, אבל בתי בת ה־12 תראה אותי עכשיו הרבה יותר".

על אנבידיה אמר ולדמן כי "מצאתי שותף עם תרבות ואופי ניהולי דומה למלאנוקס". עם זאת, לדבריו, "אנחנו רואים לנכון להשאיר את מלאנוקס כחברה חצי עצמאית בארץ. נמשיך לעבוד תקופה מסוימת כשתי חברות נפרדות. לגבי ההמשך, אני עדיין לא יודע. יש חפיפה בין הלקוחות וזה יכפיל את המכירות של החברה הממוזגת. מבחינה כלכלית המיזוג רווחי מהיום הראשון. מלאנוקס מוסיפה לרווחיות הגולמית של אנבידיה. הרווחיות הגולמית שלנו אטרקטיבית יותר".

בנוגע לגורל העובדים הוא אמר כי "רוב העובדים במלאנוקס יישארו על הכיסא שלהם. אין תוכנית לצמצם את מספר העובדים. להפך. יש כוונה לגייס כדי להאיץ את צמיחת פעילות החברה". הוא ציין כי אישור העסקה ייארך "בין חמישה חודשים לשנה. אנחנו לא צופים בעיות באישור המיזוג או בעיות רגולטוריות".  

תגיות