כך נשמור על מערכת הבריאות בישראל כטובה בעולם

מתוך היכרות אישית ועמוקה עם מערכות בריאות בעשרות מדינות שונות בעולם אני שמחה לבשר כי מערכת הבריאות בישראל היא עדיין אחת הטובות בעולם.

אך לצערנו, היא לא תישאר כזו לאורך זמן אם לא יבוצעו בה שינויים יסודיים. תקופת בחירות היא הזדמנות מצוינת לעורר שיח על הדרוש תיקון, שינוי ושיפור.

שיבא תל השומר | צילום: צומי הרפז

בישראל לא מדווחות לציבור תוצאות רפואיות ברמת המחלקה בנוגע לסיבוכים, שיעורי תמותה וסיבותיה, אישפוזים חוזרים וכו'. לרוב התוצאות כלל לא נאספות. בהיעדר מידע, נמנעת מהחולה הזכות לגבש העדפה ולקבל החלטה מושכלת, בבואו לבחור מקום טיפול. על שר הבריאות להפסיק לפחד משקיפות ועליו לגבש כללים ברורים למדידה, איסוף והנגשת מידע. עצם המדידה תיצור שינוי לטובה בתוצאות של ביה"ח, לשיפור השירות לאזרח ולייעול המערכת.

2. משבר הרצף הטיפולי

מערכת הבריאות הישראלית מורכבת מ-4 קופ"ח שונות, ומבי"ח ממשלתיים, ציבוריים, פרטיים ושל הכללית. אף מערכת טכנולוגית מוסדרת (כולל אופ"ק) לא מקשרת ביניהם בצורה מלאה. הטיפול בחולה מתנהל במספר מסגרות מקבילות ולא מתואמות, ולגורם המטפל אין גישה למידע מלא על מצבו של החולה, טיפולים קודמים או המלצות שקיבל להמשך טיפול. כ- 40% מהטעויות באבחנה ובטיפול התרופתי נגרמות מסיבה זו, ואת הנזק העצום לחולים ולמערכת, אין צורך להסביר.

הפתרון הוא לפתח מערכת ממוחשבת לאומית שתאפשר לכל גורם בשרשרת לצפות בהיסטוריה של המטופל ובהמלצות הגורמים המטפלים, ללא קשר למקום מתן הטיפול.

בעוד חדרי המיון קורסים ובפנימיות המסדרונות מתמלאים, כ- 30% מהמיטות תפוסות על ידי חולים שמקומם לא שם, אלא במוסדות שיקומיים וסיעודיים. הרופאים, במקום לעסוק בבעיות רפואיות אקוטיות, מקדישים את זמנם היקר לטיפול בחולים הממתינים למיטה במוסדות כאלו. התשובה למשבר ברורה ופשוטה: יש להכניס יותר מיטות שיקומיות וסיעודיות, וניהול קפדני של המעבר המורכב אליהן מבתי החולים.

4. משבר המקרים הלא מנוהלים

טיפול ע"י רופאים מתחומים שונים, עלול לסכן חיים. כל רופא עושה את שלו, אך איש לא רואה את התמונה המלאה ומנהל אותה. במקרים בהם קיימת מורכבות רפואית רב תחומית, של אשפוז בטיפול נמרץ כללי, או של אישפוז במחלקה שונה מזו האחראית על הטיפול בחולה, חובה למנות מנהל רפואי שיקבע בדיקות ואבחונים רפואיים, יוודא פענוח בדיקות מעבדה ובדיקות עזר, יוודא התאמה בין המלצות הגורמים השונים, ינהל את הרשומה הרפואית, וידאג שהחולה לא "ייפול בין הכסאות". צעד הכרחי נוסף הוא לדאוג לקיום חוזה משרד הבריאות משנת 2011, המחייב את בתי החולים למנות מנהלי מקרה.

5. בריחת הרופאים

המשבר במחלקות הפנימיות הבעיה האמיתית מורכבת, ואיש לא נותן עליה את הדעת, כמעט בלתי אפשרי להשאיר רופאים במחלקות. מיד בתום ההתמחות הם בורחים לתתי-התמחויות "סקסיות" יותר, "קלות" יותר, בעלות פוטנציאל השתכרות גבוה יותר. כבר היום קשה לשמר ולגייס פנימאים בכירים למחלקות, והקושי יתבטא בעתיד בואקום ניהולי ובמשבר מערכתי של ממש. משבר שיגבה חיי אדם. במקרה הזה, הפתרון הוא להקים מחלקות פנימיות מתמחות, המספקות את הצורך של הרופאים בעניין ואתגר מקצועי. יש להפוך חלק מהמחלקות לכאלה המבצעות איבחון דחוף וטיפול בחולים מורכבים, יש לדחוף את ההתמקצעות ולחלק את המשאבים בצורה נכונה יותר, ובמקביל יש לחייב את רופאי המכונים להשתלב בעבודה השוטפת במחלקות, ע"מ למלא תקנים.

הכותבת היא מייסדת מדיקס שירותים רפואיים, מומחית בניהול מחלות קשות ומורכבות