הלהיט הבא של שוק העברות השחקנים: סטטיסטיקות על עמידה בלחץ

איך זה שהשבוע כריסטיאנו רונלדו, עם הגב על הקיר, נותן את התצוגה הטובה ביותר שלו בליגת האלופות העונה בגיל 34? איך זה שהשבוע ליאו מסי אחראי על 4 שערים, כשלושה מהם מגיעים ברגעים הכי מלחיצים במשחק עבור קבוצתו? מה הופך את הכוכבים הכי גדולים בכדורגל לשחקנים יותר טובים כשיש עליהם כל כך הרבה לחץ? ומדוע שחקנים אחרים, לא פחות איכותיים מבחינה טכנית, כושלים פעם אחר פעם בשלבים המכריעים והמלחיצים ביותר?

זה משהו שבאוניברסיטת KU Leuven הבלגית וחברת סטטיסטיקות הספורט SciSports ניסו להסביר בכנס סלואן לאנליטיקס בספורט שמתקיים מדי שנה באוניברסיטת MIT שבוסטון. KU ו-SciSports ניתחו 7,000 משחקים ב-7 ליגות שונות כדי לגלות אילו שחקנים הכי טובים תחת לחץ. במודל שלהם הם קבעו כמה פרמטרים שקובעים מה זה לחץ מנטלי על השחקנים.

לפיהם יש לחץ לפני משחק ולחץ בזמן המשחק - ויש בין סוגי הלחץ הללו הבדלים משמעותיים לקביעת איזה לחץ המופעל על שחקן. הלחץ שנמדד קשור לעייפות פיזית וגם למגרש (בית או חוץ) ולמיקום בליגה של קבוצתך והקבוצה היריבה. הלחץ קשור גם להשפעה שיש לתוצאה להמשך הליגה ולאיך המשחק עצמו מתקיים. לפי המחקר לחץ גדל כאשר המשחק מתקרב לסופו והקבוצות בשיוויון או בהפרש שער אחד. אחד מהחוקרים פייטר רוברכטס מ-KU הסביר: "המודל שלנו משלב את כל הפרמטרים ומחשב את הלחץ בכל דקה ודקה של המשחק - ככה אנחנו יכולים להיות עם אינדיקציה אובייקטיבית על הלחץ הקיים בכל משחק ספציפי".

אחרי שחקרו את הלחץ בכל משחק ובכל סיטאוציה במשחק, החוקרים התפנו לקבלת החלטות של השחקנים כדי לאמוד איך הם עומדים בלחץ. מה שהם גילו זה שהשחקנים שאנחנו מכירים כטובים ביותר בעולם הם אלו שמקבלים החלטות טובות - בעיקר בהקשר של מסירות ומצבי הבקעה - תחת לחץ ובזמן עייפות. החוקרים השוו בין החלטות השחקנים כשאין לחץ ואין עייפות לזמנים במשחק שיש בהם לחץ ויש עייפות. לפי החוקר מ-SciSports , יאן ואן הארן: "התסריט האידיאלי עבור שחקני כדורגל זה הופעה יציבה בלי קשר ללחץ האובייקטיבי. המחקר שלנו, למשל, מראה שכריסטיאנו רונלדו ממש מחוסן ללחץ. הוא יציב בכל דקה במשחק. ניימאר, לעומת זאת, נראה כאילו הוא מושפע מאוד מהלחץ. אפשר לומר שהוא 'נחנק' מהלחץ. ההחלטות שלו גרועות יותר ככל שיש יותר לחץ".

שחקנים נוספים שפורחים תחת לחץ: סרחיו אגוורו ממנצ'סטר סיטי. אדן האזר אולי מקבל החלטות פחות טובות אבל החוקרים טוענים שגם כשהוא מקבל את ההחלטה הלא נכונה הוא מבצע את הפעולות שלו טוב יותר תחת לחץ. הטובים ביותר, בדרך כלל, הם אלו שעושים הכל יותר טוב תחת לחץ.

לפי החוקר, לוטה בראנסן מ-SciSports: "הידע הזה יכול להיות מאוד משמעותי בפעילות בשוק העברות השחקנים, אם מועדון מוכן לשלם מאות מיליונים על שחקן חדש, זה חשוב שהוא ידע עד כמה הוא מחוסן ללחץ. למשל, הדאטה שלנו מראה שליברפול מבינה את האלמנט הזה וזה נראה במדיניות הרכש שלהם. הם הולכים על שחקנים שנותנים הופעות טובות יותר תחת לחץ. אנחנו לא יודעים ב-100% שזו אסטרטגיה שלהם, אבל זה די מדהים שכל השחקנים שלהם לפי המחקר שלנו עושים עבודה טובה ויציבה תחת לחץ".

עמידה בלחץ: משחקי רחוב + טראומה + ניסיון 

אם נחבר את הממצאים של החוקרים ב-KU Leuven והעבודה של SciSports למחקרים קודמים ניתן לראות שיש קשר ישיר בין שעות על גבי שעות של אימון לא מובנה ברחוב, טראומה וניסיון ליכולות של כדורגלן (או כל ספורטאי) לעמוד בלחץ. למשל, לפי החוקר פרופ' דניאל ממרט מאוניברסיטת קלן, היכולת לקבל החלטות טובות ויצירתיות "משובצת" אצלנו בגיל מוקדם, כשהמוח עדיין גמיש ומתעצב. והיא נרכשת רק באמצעות אינספור שעות של משחק חופשי, unstructured play, מה שמאפשר לשחקנים למצוא את הפתרונות שלהם למגרש הכדורגל בסיטואציות הרבות שהם היו בהן בפארקים וברחובות מול יריבים גדולים יותר, בלי שופט, ולעתים בלי גבולות מגרש.

מריין ביוקר, שמנהל זה עשור את אקדמיית הנוער במועדון הכדורגל AZ אלקמאר ההולנדי וחוקר איך מגדלים שחקני כדורגל מקצועיים, טוען שמשחק לא מוגבל או משחקים ברחוב הם מפתחי המוח הטובים ביותר. לטענתו לבסיס הזה ניסיון במשחק מובנה מסייע מאוד בקבלת החלטות תחת לחץ. "ככל שיש לך יותר ניסיון, ככה יש לך יותר ניסיון והבנה של המשחק" לפי ביוקר. "כשאתה ילד ואוסף הרבה ניסיונות כדורגל דרך המשחק עצמו, אתה מפתח experience patterns - זה כמו תבניות. כמו להגיע לסיטואציה מסוימת ולהגיד לעצמך - היי, עשיתי את זה כבר. אני יודע מה צריך לעשות. זה חשוב מאוד ומפתחים את זה בעיקר במשחקי רחוב ואז גם במשחקים עם הבוגרים".

והאלמנט השלישי שנמצא ביכולת לעמוד בלחצים בספורט: קשיים בילדות.

קשיים בילדות הרבה פעמים עוזרים לספורטאים להתגבר על קשיים בקריירה שלהם. החוקרים דייב קולינס ואיין מקנמארה הלכו רחוק יותר, ובמחקרם מראים ש"יש קורלציה ברורה בין טראומה בדרך לגדולה ספורטיבית, לגדולה ספורטיבית". במחקרם — "Why Talent Needs Trauma" — הם בודקים את הישגיהם כבוגרים של ספורטאים צעירים מוכשרים שלא חוו קשיים מיוחדים בדרכם הספורטיבית, והישגים של ספורטאים בוגרים שכן חוו קשיים אישיים או מקצועיים בדרכם למעלה וגילו שאלו שסבלו מטראומה כלשהי, הם ספורטאים חסונים יותר מבחינה מנטלית ולכן גם מוצלחים יותר.

כריסטיאנו רונלדו בן ה-20, למשל, איבד את אביו שמת מקריסת הכבד והכליות בגלל שתיית אלכוהול מרובה. רונלדו - הצעיר מבין ארבעה אחים ואחיות - התמודד ילדות שלמה עם האלכוהליזם של אביו. כבר בגיל 10 הוא ניסה לשכנע אותו ללכת לטיפול ולא הצליח במשימתו. הכוכב הפורטוגלי כמעט ולא שותה אלכוהול בגלל סיטואציות מילדותו ואלו, ככל הנראה, גם העניקו לו מוטיבציה וחסינות נפשית שאין לעמיתיו.

אגב, רונלדו, בזכות הכסף שהרוויח ככדורגלן, הציל את אחיו מאלכוהוליזם והתמכרות לסמים - במה שהוא מכנה "אחד מהישגיי הגדולים". בהרבה מובנים ניתן לומר שהקריירה המוצלחת שלו הצילה את המשפחה שלו מחורבן. אלו קשיים ששמים פנדל במשחק כדורגל בפרופורציה הנכונה. ניתן לשער שגם קשיי הגדילה של ליאו מסי וקשיי המעבר מארגנטינה לברצלונה בגיל 13 עשויים ללמד משהו על היכולת של מסי להתמודד עם לחץ ספורטיבי- שבסך הכל הוא "רק" לחץ ספורטיבי ולא משהו מסכן חיים.

בכל מקרה, נראה שמועדונים רצינים וסקאוטים רצינים חייבים לדעת כמה כל שחקן שהם שוקלים לרכוש שיחק ברחוב בילדותו ואילו קשיים הוא עבר בצעירותו. זה נראה שאלו בדיוק הדברים שעשויים להשפיע עליו ברגעים הכי מלחיצים של העונה.