תורמים בסתר: מועמדים לראשות לשכת עוה"ד מגייסים באופן סמוי

אחד הנושאים שסופגים ביקורת רבה בהתנהלותה של לשכת עורכי הדין הוא האופן הבעייתי והלא שקוף שבו מתבצעת ביום שאחרי הבחירות חלוקה ההטבות בין הפעילים המרכזיים, והכוונה בעיקר לקבלת תפקידים בלשכה: ראשות של ועדות מקצועיות וחברות בוועדות, ארגוני כנסים וימי עיון וכדומה. הבעיה היא שאין דרך לדעת מדוע דווקא עורך דין מסוים קיבל ראשות ועדה מסוימת, ואם הוא או משרדו התבקשו לתרום כספים לטובת הקמפיין של מועמד זה או אחר לראשות הלשכה.

נושא התרומות החסויות למועמדים לראשות הלשכה מוכר כבר שנים כבעייתי ביותר. כל מועמד לראשות לשכה מגייס מאות אלפי שקלים ואולי יותר מחבריו, ולאחר מכן באורח פלא היו הופכים חלק מהתורמים לנושאי תפקידים בכירים בלשכה. רשימת התורמים היתה נשארת בסודיות גמורה ולא נחשפת.

המצב הבעייתי הזה גרם כבר לפני 20 שנה למבקר המדינה אליעזר גולדברג להמליץ ללשכה לחשוף את התורמים, וב־2010 חזר על ההמלצה הזו המבקר מיכה לינדשטראוס. אבל לראשי הלשכה היה נוח להתעלם מההמלצות והביקורת ולהמשיך בשלהם. ב־2016 זה לכאורה קרה סוף־סוף: במסגרת הרפורמה בחוק הלשכה הוכנסו הוראות ברורות בדבר "חובת הגשת דוח על תרומות והוצאות".

אלא שעיון באותיות הקטנות שמאחורי ההוראה מלמד שמי שרוצה לתרום בסתר – עדיין יוכל לעשות זאת. החוק קבע כי כל מועמד לתפקיד ציבורי בלשכה (ראש לשכה, ראש מחוז או סיעות) יגיש דו"ח ובו פירוט כל התרומות שקיבל ב־90 הימים שלפני הבחירות. ומה עם התרומות שקיבל קודם לכן? על כך חלה חובת דיווח רק אם מדובר ב־50,000 שקל ומעלה ובתרומה שניתנה בשנה האחרונה. הבחירות יתקיימו ב־18 ביוני, כלומר עד מחר יכולים כל המעוניינים בכך לתרום עד 49,999 שקל לכל מועמד שהם חפצים בייקרו, והדבר יישאר חסוי.

לשם השוואה בבחירות לרשויות המקומיות או לכנסת חלה חובת דיווח על תרומות בהיקף זניח של 1,000 שקל ומעלה וגובה התרומה המקסימלי המותר לאדם פרטי מוגבל לכ־2,000 שקל.