כשהטלוויזיה תרד מהלוויין: חלל בונה על הכנסות עמוס 17

ההחלטה של yes כי תוך כמה שנים תעביר את שידוריה לסיבים אופטיים ותשדר על תשתית אינטרנטית בלבד, מנחיתה מכה על חלל תקשורת. אך לא מכה שנראית אנושה.

כ־30% מהכנסות חלל תקשורת, שערכם כ־21.7 מיליון דולר, יוחסו ב־2017 ל־yes, שהכנסותיה באותה שנה עמדו על 74 מילון דולר. אך יעברו עוד שנים עד שבזק תשלים את פריסת הסיבים האופטיים ועד ש־yes תצמצם או תפסיק את התקשרות עם חלל תקשורת. כפי שנחשף ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, yes תאריך בכמה שנים את החוזה עם עמוס 7 ואולי תשתמש לתקופה קצרה בלבד בעמוס 8, אם הוא ייבנה וישוגר, עד שיושלם פרויקט הנחת הסיבים.

בזמן שנותר עד אז חלל יכולה להעמיק את התקשרותה עם לקוחות באפריקה ואסיה. אם נדמה את תחום הלוויינים לעולם הנדל"ן, הרי שלחלל יש שטחים פנויים להשכרה בלוויינים עמוס 4, ובעמוס 17 שישוגר במהלך השנה ואמור לשרת את אזור אפריקה. בנוסף, היא רמזה שתבנה לוויין נוסף ותציבו בנקודת שמים חדשה.

הפוטנציאל הגלום באפריקה הוא אמיתי ומיידי: ב־2015 ההכנסות השנתיות של חלל תקשורת היו 98.6 מיליון דולר, שנה אחר כך הם צנחו ל־67.8 מיליון דולר בעקבות אובדן הקשר עם הלוויין עמוס 5 שהוצב בשנת 2013 בנקודת השמים 17E כדי לשרת לקוחות באפריקה. כאן גלום פוטנציאל הצמיחה של חלל התקשורת והפיצוי על אובדן ההכנסות העתידי אם וכאשר yes תעבור לתשתית של סיבים אופטיים.

עד יוני השנה ישוגר עמוס 17 וימוקם בדיוק באותה נקודה שבה הוצב עמוס 5. כבר עתה יש לחלל תקשורת הסכם עם לקוח אפריקאי בהיקף של 55 מיליון דולר לתקופה של 4 שנים, כאשר לפחות 30 מיליון דולר מהסכום הזה בעבור שירותים שחלל תספק באמצעות עמוס 17.

מקור נוסף לצמיחה יש בלוויין עמוס 4 שמשרת לקוחות במזרח התיכון ואסיה ועומד כעת על 79% תפוסה. כאשר 42% מההכנסות שהוא מייצר (43 מילון דולר) מיוחסות לממשלת ישראל.

פיצוץ עמוס 6 | צילום: twitter / Mike gruss

עמוס 17 מקפיץ את המניה

לחלל תקשורת יש, כאמור, נדל"ן יקר ערך בשמים. שלוש נקודות שבהן מוצבים או יוצבו לווייניה. 4W, שבה מוצב הלוויין עמוס 3, ועמוס 7; 65E שבה עמוס 4, ו־17E שבתוך כ־3 חודשים יוצב בה הלוויין החדש עמוס 17.

האובדן של yes יפגע מהותית בהכנסותיה מ־4W, אך נקודות השמים האחרות משמשות לקוחות באסיה ובאפריקה. ביבשות אלה טמון מנוע הצמיחה של החברה. קצב אימוץ הטכנולוגיה במדינות מתפתחות מהיר בהרבה מקצב הנחת התשתיות. במקרים רבים לוויין הוא הפתרון היחיד להנגשת שידורי טלוויזיה מחוץ לערים הגדולות. לכן, בעוד שהביקוש לשירותי לוויין באירופה מתייצב צפוי כי באסיה ואפריקה הוא יאמיר.

חלל תקשורת היא חברת ציבורית בשליטת יורוקום תקשורת שהיתה בבעלות שאול אלוביץ'. ליורוקום מניות שליטה בבזק וב־yes. בעקבות חוב של כ־1.2 מיליארד שקל ניתן במאי 2018 צו פירוק נגד יורוקום. עו"ד חגי אולמן מונה לכונס הנכסים. במסגרת הליכי הכינוס גם חלל תקשורת הוצעה למכירה. אלא שמניית החברה קרסה בשנים האחרונות בעקבות אובדן הלוויין עמוס 5, פיצוץ עמוס 6 ודחיית העסקה לבניית עמוס 8. בשיחה עימו בשבוע שעבר אמר אולמן, שפוטנציאל הצמיחה של חלל תקשורות בעקבות שיגור עמוס 17 לא נעלם מעיניו, כי הוחלט לחכות עם מכירת החברה עד להתאוששות המניה. לפני כשבועיים הודיעה חלל תקשורת כי עמוס 17 ישוגר במאי־יוני וכבר בספטמבר יניב הכנסות. הודעה זו גרמה לעלייה של 90% בשבועיים בשווי המניה.

שאול אלוביץ' | צילום: אוהד צויגנברג

הסאגה של עמוס 8

yes משדרת באמצעות עמוס 7 ועמוס 3, כשהחוזה בינה לבין חלל תקשורת, המסדיר את השימוש בראשון יפקע ב־2021 ואילו פעילותו של עמוס 3 תסתיים ב־2026. מי שאמור היה להחליף את הלוויינים האלה הוא עמוס 8 ששיגורו תוכנן ל־2020 לאחר שייבנה על ידי לוראל האמריקאית.

אבל אחרי לחץ של התעשייה האווירית וחצי שנה של דיונים - הודיעה הממשלה כי תשתמש רק בשירותים של לוויין שייבנה בארץ, ואף הצהירה כי תממן ההפרש בין הצעת המחיר של תע"א לזו של לוראל. בניית עמוס 8 בלוראל אמורה היתה לעלות 112 מיליון דולר, ואילו בתע"א כ־200 מיליון דולר. את ההפרש הזה חלל לא הסכימה לשלם. משרד המדע קיבל 14 מיליון דולר לטובת מימון ההפרש. כך שהיו חסרים כ־50־60 מיליון דולר. באוצר חשבו שהסכום צריך לצאת מתקציב משרד הביטחון. במשרד הביטחון התמהמהו. השיהוי הזה אפשר ל־yes להצהיר שאינה מחוייבת יותר לצרוך שירותים מעמוס 8.

כך נשארו הצהרות גדולות והבטחות לשמר את תעשיית הלוויין, אך בלי אף שקל לממש אותן. כ־150 איש עובדים בחטיבת טילים וחלל של התעשייה האווירית ועוסקים בתחום הלוויינים. אם החברה לא תבנה לוויין חדש הם אולי ימצאו עבודה במקומות אחרים אך הידע שהחברה צברה מאז עמוס 1 ייעלם.