אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לזוז מהר בלי לשבור דברים - איך להצליח בסטארט-אפ צילום: שרה שלמון

לזוז מהר בלי לשבור דברים - איך להצליח בסטארט-אפ

המוטו של פייסבוק הוא "לזוז מהר, ולשבור דברים". יזמים אוהבים לקפוץ מרעיון לרעיון מבלי להתחשב בסכנות. אנו עובדים מהיום למחר ומפנטזים על ההצלחה אבל הסטטיסטיקה לא משקרת ואנחנו בדרך כלל בעיקר 'שוברים דברים'

17.03.2019, 11:24 | רביע בדר
ישראל רוויה במוחות טובים, אנשים יצירתיים, קהילת הייטק שוקקת, פעילה ואפילו חברותית. ועדיין, יוזמות ישראליות קמות ונופלות בקצב מסחרר. כספי משקיעים עולים בתוהו, שותפויות מתפרקות במהירות, ועובדים מוצאים עצמם בין לילה ללא עבודה. יהירות עשויה להיות תכונה בריאה ליזם הייטק, אך השילוב עם החוצפה הישראלית (גם היא, מועילה לעיתים) - עשוי להיות קטלני.

קראו עוד בכלכליסט

המוטו של פייסבוק הוא "לזוז מהר, ולשבור דברים". הגישה הזו מנחה הרבה יזמי הייטק, בארץ ובחו"ל. אני לא מתבייש להגיד שגם אני עבדתי ככה. למעשה, עד היום שלט עם הכיתוב הנ"ל מקשט את מתחם לימודי התכנות אותו אני מנהל. יש הרבה הגיון ביהירות של יזמים: היא מונעת מתשוקה ואמונה, מעודדת עבודה קשה ואומץ לב, והיא משנה את העולם. אנו היזמים אוהבים לקפוץ מרעיון לרעיון, מנסיון לנסיון, מבלי להתחשב בבעיות, בסכנות. אנו עובדים מהיום למחר ומפנטזים על ההצלחה. אבל הסטטיסטיקה לא משקרת, ואנחנו בדרך כלל בעיקר שוברים דברים. את עצמנו מילא, אבל מה על השותפים, העובדים והמשקיעים?

הקמת מיזם, היזמים הישראלים מפנטזים על הצלחה אבל בדרך כלל הקמת מיזם, היזמים הישראלים מפנטזים על הצלחה אבל בדרך כלל 'שוברים דברים' | צילום: שאטרסטוק הקמת מיזם, היזמים הישראלים מפנטזים על הצלחה אבל בדרך כלל

טעות עיקרית של סטארטאפיסטים צעירים היא להשיק מיד רעיון שחשבו עליו. הרבה פעמים מדובר ברעיונות בוסריים, בלתי אפויים וללא מודל סביר שיאפשר הצלחה. הרבה פעמים היוזמה תכיל שלל מרכיבים "סקסיים", מושכי שותפים ומשקיעים: למשל סייבר, אינטיליגנציה מלאכותית, ביג דאטה, קנאביס-טק, בלוקצ'יין ושאר המילים הממלאים את כותרות העיתונות הכלכלית. בשל ההייפ, יוזמות כאלה נוטות להשיג מימון או לפחות השקעה של שותפים. הן יוצאות לדרך הרבה פעמים ללא מוצר או מודל ארוך טווח, וכצפוי, נכשלות.

דוגמא אחרת לטעות פטאלית של יזמי הייטק היא היעדר היכרות עם השוק אליו הם נכנסים. אני למשל הצלחתי עם יוזמה טכנולוגית פיננסית ראשונה, ומלא ביטחון וקצת כסף להשקעה, קפצתי מיד ליוזמה נוספת - הפעם במדינה זרה. התחלתי לפעול, ואפילו התחלתי להכניס, ואז התברר לי שאני פועל באופן שאינו מתאים לרגולציה המקומית, ונאלצתי לסגור את היוזמה. לקח חשוב שלמדתי בדרך הוא שגם כאשר נכשלים, חשוב לדאוג ללקוחות, לעובדים ולשותפים. אסור להשאיר פצועים בדרך. ידעתי להגן עליהם ולספוג את הנפילה בעצמי, וקמתי מוכן יותר.

יזמי הייטק צריכים לחשוב פעמיים לפני כל צעד. להעיז לשאול ולהתייעץ עם חברים ועמיתים (אל דאגה, הם לרוב לא יגנבו את הרעיון), לעבוד מהמרתף עד שיש מוצר ולא לשחק בכסף של משקיעים, שותפים ולקוחות. הסערה הכלכלית של שנת 2018 מאותתת לנו שהשנים הבאות עשויות להיות מאתגרות יותר לגיוס כספים להון סיכון, ועל כן יש לנהוג יותר בחכמה ובזהירות לגבי כל שקל שנכנס לשוק.

לישראל יש את כל המרכיבים הנכונים להמשיך ולהיות סטארטאפ-ניישן מובילה, שניה בעולם רק לעמק הסיליקון. עלינו היזמים לשמור על המוניטין, על כספי המשקיעים, על העובדים וכמובן על עצמנו, בדרך לאקזיט הבא.

הכותב הוא מייסד משותף, סניף תל אביב של רשת לימודי פיתוח התוכנה הבינלאומית לה-ואגון (Le Wagon)

תגיות