אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהפכת ה-AI בשירות הרפואה: התוכנה מישראל שנלחמת בסרטן צילום: PR

מהפכת ה-AI בשירות הרפואה: התוכנה מישראל שנלחמת בסרטן

הסטארט-אפ Ibex רתם טכנולוגיות בינה מלאכותית כדי לזהות גידולים סרטניים, וגייס 11 מיליון דולר בהובלת קרן אמון של מריוס נכט. המייסדים סיפרו בשיחה עם כלכליסט: כמויות המידע העצומות בישראל הן שמשכו אותנו לתחום הבריאות

19.03.2019, 08:18 | הגר רבט
"האתגר שלנו הוא לא רק טכנולוגי, בסופו של דבר אנחנו עוזרים להציל חיים ולא עושים אופטימיזציה לפרסומות", הסביר חיים לינהרט, מייסד שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיה של חברת הביומד אייבקס (Ibex), שפיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית, זיהוי תמונה ולמידה עמוקה לזיהוי גידולים סרטניים בביופסיות. "זה מחזיר אותי לימי 8200, אז היה ברור לנו באופן ישיר מאוד איך העבודה שלנו עוזרת לאנשים. גם כאן זה מאוד מוחשי: ברור לגמרי שעזרת להציל מישהו".

קראו עוד בכלכליסט

גם האתגר הטכנולוגי של החברה אינו פשוט. המערכת שפיתחה כבר יודעת לזהות גידולים של סרטן הערמונית, ונמצאת בעיצומו של תהליך למידה שיכשיר אותה לזהות גם גידולים של סרטן השד וסרטן במערכת העיכול. היכולות הטכנולוגיות שפיתחה אייבקס שכנעו את את קרן אמון של מריוס נכט להוביל השקעת סבב A של 11 מיליון דולר בחברה, שנחשף כאן לראשונה. סכום זה מביא את כלל גיוסי החברה ל-13.6 מיליון דולר.

בכירי IBEX, מימין: המנהלת הרפואית ג בכירי IBEX, מימין: המנהלת הרפואית ג'ודית סנדבנק, סמנכ"ל הטכנולוגיה חיים לינהרט, המנכ"ל יוסי מוסל וסמנכ"לית האסטרטגיה דפנה לייפנפלד | צילום: PR בכירי IBEX, מימין: המנהלת הרפואית ג

הפיתוח של אייבקס הוא חלק ממהפכה עצומת מימדים שמכניסה בימים אלו פיתוחים מבוססי בינה מלאכותית למערכות בריאות בכל העולם. העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה שהיא מביאה עימה מאתגרות את מערכות הבריאות, שלא מצליחות להכשיר מספיק רופאים כדי להדביק את הפער.

כך, מחקר של איגוד בתי הספר לרפואה בארה"ב (AAMC) מאפריל אשתקד הצביע על מחסור צפוי של 42-120 אלף רופאים במדינה עד 2030. הדו"ח מצביע במפורש על הזדקנות האוכלוסייה כסיבה העיקרית למחסור: אוכלוסיית ארה"ב תגדל ב-11% עד 2030, בשעה שמספר בני ה-65 ומעלה יזנק ב-50%. מסיבות אלה, מערכות הבריאות נמצאות במירוץ להתאים את עצמן למחסור העצום הצפוי ברופאים, ולצורך כך הן נעזרות בהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות.

"שיטת הפעולה הנוכחית של מערכות הבריאות במדינות המתפתחות אינת בת קיימא", אמר יוסי מוסל, מנכ"ל אייבקס ושותפו של לינהרט בייסוד החברה. "עם זאת, בשנים האחרונות נרשמו פריצות דרך משמעותיות בתחום ה-AI, שעדיין לא מבוטאות במערכות הבריאות. אנחנו מאמינים שבעשור הקרוב נהיה עדים לשינוי משמעותי באופן שבו פועלים שירותי הבריאות". אייבקס שואפת להיות חלק מהשינוי הזה, והמערכות שלה מיועדות לשילוב במעבדות מחקר שמשמשות בתי חולים וארגוני בריאות.

ותודה לחוסר התחרותיות בשוק הבריאות בישראל

לינהרט ומוסל הגיעו לעיסוק בזיהוי גידולים סרטניים מתחום מדעי המחשב ולא מרפואה. למעשה, בשיחה עם כלכליסט אמרו כי מה שמשך אותם לתחום הבריאות אינו אידיאולוגיה, אלא דווקא כמויות המידע (הביג דאטה) הייחודיות למערכת הבריאות הישראלית.

"ישראל נמצאת במיקום יוצא דופן ביכולת שלה לייצר פתרונות לתחום הבריאות", הסביר מוסל. "גם בגלל היכולות הטכניות הגבוהות של המהנדסים בארץ, אבל גם בגלל ששירותי הבריאות המקומיים מחזיקים מאגר נתונים יוצא דופן. קופות החולים בישראל החלו למחשב את הנתונים שלהן בשלב מוקדם מאוד - כבר לפני 20 שנה - מה שיוצר כר פורה לחברות מהסוג שלנו.

"גם היום אין עדיין בארה"ב גוף ששומר על נתונים כמו קופות החולים בישראל, וזאת בגלל הדרך שבה פועלת מערכת הבריאות שלנו: בארץ, קופת החולים מעניקה ללקוח סל שירותים רחב מאוד, אז כל המידע עליו יושב אצלה, בשעה שבארה"ב אין מאגר נתונים אחד".

אלמנט נוסף שמקל על פיתוח פתרונות טכנולוגיים לרפואה בארץ הוא דווקא חוסר התחרותיות שמאפיין את שוק הבריאות המקומי: "בניגוד למקומות אחרים בעולם, הישראלים לא מרבים לעבור בין קופות החולים", ציין לינהרט. "בחו"ל, לא רק שכל בדיקה מתבצעת במקום אחר, המטופלים גם מרבים לעבור בין ספק לספק".

כמויות המידע הללו קריטיות עבור טכנולוגיות המבוססות על למידה עמוקה. כדי להכשיר את המערכת של אייבקס יש להזין אליה אלפי תמונות של ביופסיות ישנות וללמד אותה, בסיוע פתולוגים מומחים, לזהות מביניהן את אלו שמציגות גידולים סרטניים. "כל תמונה כזו נסרקת בהגדלה גבוהה מאוד, וזו תמונה של חתך מישורי של רקמה אז יש בה המון תופעות ופיצ'רים כמו סוגים שונים של תאים", הסביר לינהרט.

פריצת הדרך המשמעותית של אייבקס הגיעה לאחר שחברה לשותפות אסטרטגית עם מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות. שיתוף פעולה זה העניק לחברה גישה לרישומים רפואיים של כ-2 מיליון איש ואפשר לה לפתח אלגוריתם בעל רמות דיוק ייחודיות. בהמשך ביססה החברה שותפויות מחקר נוספות עם מכונים בינלאומיים, בהם מעבדת הפתולוגיה הפרטית הגדולה ביותר בצרפת.

כלים מתקדמים עבור רופאים. אילוסטרציה, צילום: pixabay כלים מתקדמים עבור רופאים. אילוסטרציה | צילום: pixabay כלים מתקדמים עבור רופאים. אילוסטרציה, צילום: pixabay

"הרצנו את האלגוריתם שפיתחנו על ביופסיות ישנות, וראינו שאנחנו מצליחים לזהות טעויות באבחון, תופעה שלצערנו אינה מאוד נדירה", סיפר מוסל. "כשחלקנו את התוצאות עם השותפים שלנו במכבי, הם ביקשו להטמיע את הטכנולוגיה אצלם, ואכן עשינו זאת לפני שנה".

רועי ויזנר, מנהל השקעות בקרן אמון, אמר שיש חברות נוספות בארץ ובעולם שפועלות בתחום הפתולוגיה מבוססת הבינה המלאכותית, אך העריך כי אייבקס "בנקודת זינוק מצויינת להיות החברה המובילה".

להציע כלי עזר לרופאים במקום להחליף אותם

מוסל ולינהרט הכירו דרך חבר משותף, גם הוא יזם, שלדבריהם שידך ביניהם כשהיו "מוכנים לדבר הבא". הבחירה בסטארט-אפ בתחום הבריאות היתה ברורה, אך את ההיכרות עם תחום הפתולוגיה, העוסק בחקר מנגנוני הפרעה לפעולתו התקינה עם אורגניזם, עשה בן משפחה של לינהרט, פתולוג וחוקר בעצמו. "ראינו שהיכולות שלנו בטכנולוגיה אלגוריתמית של עיבוד תמונה ובינה מלאכותית יוצרים הזדמנות להקים חברה מסוג חדש", הסביר מוסל.

"אנחנו מחברים פה שתי מהפכות מהשנים האחרונות: בין המהפכה בתחום עיבוד התמונה והחיזוי האלגוריתמי, ובין המהפכה של הפתולוגיה הדיגיטלית", הוסיף לינהרט. "קורה בפתולוגיה מה שקרה לפני 20 שנה בתחום הרדיולוגיה: זכוכיות שנסרקו בעבר מתחת לעדשת המיקרוסקופ נסרקות כיום באמצעות מסך מחשב".

ייתכן שהעומס יוצא הדופן שחווים הרופאים מפחית את החשש של עובדי מערכות הבריאות מפני שילוב של בינה מלאכותית ואוטומציה, חששות שמאפיינים תחומי תעשייה מסורתיים רבים. "התגובות בקהילה הפתולוגית מאוד חיוביות", העיד מוסל. "הם אוהבים את הגישה שמסווגת את המערכת כמוצר בקרת איכות. זה לא נוגע במקום שמאיים עליהם או מחליף אותם, ומצד שני הם יודעים שמדי פעם הם עושים טעויות, אז הטכנולוגיה הזו היא כמו תעודת ביטוח שמאפשרת להם לישון בשקט".

כך, מעבדות שיטמיעו את הטכנולוגיה של אייבקס צפויות להמשיך לנקוט בפרקטיקה הנהוגה בפתולוגיה, לפיה כל דגימה החשודה כסרטנית מקבלת חוות דעת משני רופאים. מהלכים אלו, לצד אמירותיו של מוסל על סיווג המערכת ככלי עזר, מעידות במידת מה על השינוי הרטורי כלפי פיתוחי בינה מלאכותית: מכלים שהוצגו בעיקר באופן מאיים כתחליפים לעובדים אנושיים, לגישה מפוקחת ומעודנת יותר של אמצעים שנועדו להעצים את יכולותיהם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות