אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות החדשנות תעניק מימון לתשע חברות שפועלות לתיקון עולם צילום: רשות החדשנות

רשות החדשנות תעניק מימון לתשע חברות שפועלות לתיקון עולם

החברות התקבלו למסלול "אתגר" של הרשות, במסגרתו יקבלו מענקים של חצי מיליון עד מיליון שקל למטרות מחקר ופיתוח. הן פועלות בתחומי חינוך, בריאות, סיוע לבעלי מוגבלויות ושיפור החיים בעולם השלישי

19.03.2019, 16:05 | הגר רבט

רשות החדשנות הודיעה היום (ג') על החברות הזוכות במסלול "אתגר", ששם במרכז מיזמי אימפקט שנועדו לפתח פתרונות למדינות עולם שלישי. תשע החברות הזוכות יקבלו מענקים של חצי מיליון עד מיליון שקל במודל של מאצ'ינג. בד"כ דורשת הרשות השלמת מימון של 50%, אך הפעם זכו החברות למימון נדיב יותר של 70% עד 90%.

קראו עוד בכלכליסט

החברות הזוכות הן: חרגול פודטק (גידול מסחרי של חגבים לאכילה), סנסיו בע"מ (טכנולוגיה מבוססת AI לפיזור יתושים זכרים להקטנת אוכלוסיית היתושים ומלחמה במלריה), אוקו פייננס בע"מ (סיוע לחקלאים בחוף השנהב), סופי קאר (מפתחת מערכות היגיינה חכמות וחסכוניות לשטיפת ידיים), פארמסטאר (מחברת חקלאים קטנים עם קניינים מקומיים), אמייז (טכנולוגיות לאחסון, ייבוש וחיטוי של תוצרת חקלאית לאחר הקציר), זזאפ מלריה (אפליקציה שמסייעת במיגור המחלה באופן מקומי), שארפ מנטורינג (כסא נכים לילדים ולנוער למדינות מתפתחות) וגייקובס (מתקן בייתי לטיהור מי שתיה המופעל באנרגיה סולארית).

המוצר של חרגול פודטק: טכניקות לגידול מסחרי של חרקים להפקת אבקת חלבון טבעית המוצר של חרגול פודטק: טכניקות לגידול מסחרי של חרקים להפקת אבקת חלבון טבעית המוצר של חרגול פודטק: טכניקות לגידול מסחרי של חרקים להפקת אבקת חלבון טבעית

מסלול דומה הופעל ברשות החדשנות בשנים 2014-2015 (כשנקראה משרד המדען הראשי) וכעת קם לתחיה, הפעם כיוזמה משותפת של רשות החדשנות עם מש"ב (המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ). זאת, במסגרת יוזמת Grand Challenges הבינלאומית שמטרתה פיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרי הבריאות, מים וביטחון תזונתי במדינות מתפתחות.

ועדה מיוחדת ברשות היא שבחרה את המשתתפות כאשר הושם דגש על תחומים הנמצאים בליבת הסוגיות בעולם המתפתח, כגון סניטציה, היגיינה ושימור מזון. נעמי קריגר כרמי, ראש הזירה החברתית ברשות החדשנות, הדגישה בפני כלכליסט שכמו בכל הפרויקטים של הרשות, מדובר בתמיכה במו"פ ולא במערך השיווק של החברה.

"חלק מהאתגר הוא לבנות אקוסיסטם לתחום האימפקט כמו שיש בתחומים אחרים" הרחיבה. "לשם כך, אנו עורכים גם כנס ראשון מסוגו בו נציג את מסלולי האימפקט השונים: חינוך, בריאות סיוע לבעלי מוגבלויות ועוד. אנחנו מסתכלים על הכסף שזורם לתחום בעולם ורוצים שחלק ממנו יגיע לישראל".

נעמי קריגר כרמי, צילום: רשות החדשנות נעמי קריגר כרמי | צילום: רשות החדשנות נעמי קריגר כרמי, צילום: רשות החדשנות

כמה המשקיעים הישראלים ערים לתחום האימפקט ביחס למה שקורה בעולם?

"הם מתחילים להתעורר לתחום, ובשנים האחרונות קמו משקיעי אימפקט וקרנות אימפקט, לא כולם בטכנולוגיה, לצד גופים כמו טק פור גוד. יש הרבה משקיעים בארץ שלא בהכרח ראו עצמם ככאלה אבל הם עושים לא מעט אימפקט, כמו כאלה שמשקיעים בחברות בתחום הבריאות למשל. אני מקווה שנראה יותר משקיעים שמוקדשים לנושא הזה וקרנות ייעודיות כמו שקורה היום בעולם".

במה משקיעי אימפקט שונים מקרנות הון סיכון הרגילות והאם זה תחום שמסוכן יותר יותר להשקיע בו?

"ההגדרה של השקעות אימפקט אומרת שמחפשים אימפקט חברתי וציבורי מבלי לוותר על תשואה כלכלית. יש באמת הרבה בלבול בתחום כי הרבה אנשים חושבים שמדובר בפילנתרופיה, אבל זה נע במקביל על שני צירים - זה כמובן לא אומר שמדובר בתשואה הגבוהה ביותר שניתן להשיג, יש תחומים רווחיים יותר. משקיעים מבינים שמדובר בתחום אורך טווח שדורש יותר סבלנות. משקיע אימפקט טוב צריך לעשות הערכת רווח בשני צירים".

תגיות