אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח תלונות על השופטים: 16% מהתלונות נמצאו מוצדקות - עלייה קלה לעומת אשתקד צילום: עמית שאבי

דו"ח תלונות על השופטים: 16% מהתלונות נמצאו מוצדקות - עלייה קלה לעומת אשתקד

השופט שהביא אישור רפואי מאחיו, השופטת שלא משחקת ב"קקי ופיפי" וגם רונית פוזננסקי כץ. עיון בדוח נציב התלונות על השופטים

20.03.2019, 12:00 | משה גורלי

עלייה קלה בכמות התלונות המוצדקות נגד שופטים ב-2018 - 16 אחוז לעומת 13 אחוז. 94 תלונות מוצדקות מתוך 597 שבוררו לגופן (ב-2017 - 60 מתוך 478). כך עולה מהדו"ח הראשון של נציב התלונות על השופטים והדיינים אורי שהם. מרבית הממצאים והמסקנות בדוח הם של הנציב היוצא אליעזר ריבלין. ביניהן שתי ההחלטות המפורסמות ביותר שלו: בעניינה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ ש"הפרה את כלל 3 לכללי האתיקה משלא הקפידה על התנהגות "שיש בה כדי לקיים, ואף להגביר, את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט". ההחלטה הדרמטית השנייה של ריבלין הטילה ספק בסמכותו של בית הדין הארצי לעבודה לגשר בסכסוכים קיבוציים. בעקבות שתי ההחלטות הקימו הנשיאות אסתר חיות (עליון) וורדה וירט-לבנה (עבודה) ועדות מיוחדות לגיבוש המלצות מערכתיות.

קראו עוד בכלכליסט

1. ב-2018 הוגשו 904 תלונות על שופטים ודיינים. 97 הוגשו בידי עורכי דין כאשר הרוב המכריע, 803, הוגשו מטעמם או בידי לקוחותיהם - בעלי דין, עדים, קורבנות עבירה אסירים וגופים מוסדיים. 4 בקשות בירור הוגשו על ידי שרת המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון ונשיא בית הדין השרעי לערעורים.

נציב התלונות על השופטים והדיינים אורי שהם, צילום: עמית שאבי נציב התלונות על השופטים והדיינים אורי שהם | צילום: עמית שאבי נציב התלונות על השופטים והדיינים אורי שהם, צילום: עמית שאבי

שקד וחיות הגישו במשותף את התלונה נגד פוזננסקי-כץ. תלונה מעניינת הוגשה בידי הנשיאה מרים נאור נגד שופט שהציג אישורי מחלה שקיבל מידי רופא המשפחה שלו שהוא גם בן משפחה - אחיו.

התלונה נמצאה מוצדקת. על השופט היה להבין "כי יש טעם לפגם בהמצאה שיטתית של אישורי מחלה אותם מנפיק לו אחיו. אין זה אתי ששופט יפנה לקרוב משפחה שלו לשם קבלת שירות שיש לו השלכה ישירה על עבודתו של השופט ועל שכרו, כפי שהוא המקרה לגבי אישורי המחלה".

בעקבות בקשה של השרה שקד נמצא כי שני קאדים מבית הדין השרעי נהגו להוציא לגברים נשואים, אשר פנו לבית הדין, אישורים לשאת אישה נוספת שהיו מיועדים לגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית לשם מתן היתר לנישואין שניים או שלישיים. החשד הוא להכשרת ריבוי נישואין (פוליגמיה) שהיא עבירה פלילית במדינת ישראל. התלונה נמצאה מוצדקת והנציב קבע "כי הנילונים הסירו מעליהם את מרותו של החוק בנותנם בעקיפין יד להפרת חוק המדינה".

החלטת הנציב הובאה בפני שרת המשפטים ובפני נשיא בית הדין השרעי על מנת שישקלו אם יש מקום לנקיטת צעדים משמעתיים. העתק נשלח גם ליועץ המשפטי שיבחן אם נתקיימו היבטים פליליים במקרה זה.

השופטת רונית פוזננסקי כץ , צילום: יריב כץ השופטת רונית פוזננסקי כץ | צילום: יריב כץ השופטת רונית פוזננסקי כץ , צילום: יריב כץ

2.  94 התלונות המוצדקות התחלקו בין ארבע קטגוריות: 27 הן על התנהגות השופט בשלוש זירות שונות: אולם הדיונים, פסק דין או החלטה והתנהגות מחוץ לכס השיפוט. המדובר הוא במופעי העדר המזג השיפוטי - ביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפעלת לחץ מופרז לפשרה, הפגנת זלזול, קוצר רוח וכיו"ב.

בין הדוגמאות בדוח: חוסר רגישות של שופטת לגמגומו של עד; התבטאות השופטת כלפי מתלוננת: "את צריכה למצוא את מקומך בחיים, את צריכה למצוא לעצמך בן זוג..."; שופט שפסל שאלות של עורך דין בליווי הערות מהסוג "השאלה אינה שווה כקליפת השום"; שופטת משפחה שצרחה על המתלונן ובאת כוחו: "אני לא משחקת פה בקקי ובפיפי".

בתיק תעבורה הפנה המתלונן את תשומת לב השופטת להחלטת בית משפט שזיכתה נאשם בעבירה דומה. השופטת: "באיזה בית משפט מדובר?" המתלונן: "בבאר שבע". השופטת: "באר שבע לא מעניין אותי". המתלונן: "באר שבע אינה חלק ממדינת ישראל?" השופטת: "בשבילי לא". התלונה נמצאה מוצדקת.

3. 27 תלונות הן על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. תלונה על עיכוב של כשלוש שנים במתן פסק דין בבית המשפט המחוזי נמצאה מוצדקת.

26 תלונות על ליקויים בניהול משפט כמו רישום פרוטוקול, התחלת הדיון באיחור, דחיית מועדי דיון. כך נמצאה מוצדקת תלונת מתלוננת על כך שתיק אפוטרופסות שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה נידון על ידי שלושה הרכבים שונים וכתוצאה מכך, ניתנו בו החלטות סותרות וההליכים התמשכו יתר על המידה.

14 תלונות הן על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי – ליקויים כניגוד עניינים, מראית עין של משוא פנים, פגיעה בזכות הטיעון, פגיעה בזכות הייצוג, פגיעה בשוויון בין הצדדים.

נמצאה מוצדקת תלונה על כך שלבאת כוחו של המתלונן לא ניתנה הזדמנות נאותה לומר את דבריה, ושבקשתה לומר בשמו דברים שמטרתם שמירת התא המשפחתי והמשך יחסים תקינים בין המתלונן לבין אחיו לאחר תום ההליכים בתיק, גררה תגובה של קוצר רוח מצד השופט, אשר הפעיל עליה לחץ להגיע להסכמה, תוך שהקצה לה לשם כך דקות ספורות בלבד.

4. ב-2018 התקבלו 43 תלונות על שופטים בבית המשפט העליון. אחת נמצאה מוצדקת. בשנה שעברה נמצאו אפס מוצדקות בעליון. על בתי המשפט המחוזיים נמצאו 9

תלונות מוצדקות.

406 החלטות ניתנו לגבי שופטי שלום. 38 נמצאו מוצדקות. על בית הדין הארצי לעבודה ניתנו 17 החלטות, 2 נמצאו מוצדקות. על בתי הדין האזוריים לעבודה ניתנו 67 החלטות – 10 נמצאו מוצדקות: שמונה על התנהגות שופט, שתיים על התמשכות הליכים.

על בית הדין הרבני הגדול ניתנו החלטות ב- 20 תלונות. שלוש מהן נמצאו מוצדקות. 57 ההחלטות ניתנו על בתי הדין הרבניים האזוריים - 17% נמצאו מוצדקות.

5. הנציב מקדיש הסבר מיוחד למצוקתם של שופטי בתי המשפט למשפחה שסופגים קללות והכפשות קשות ברשתות החברתיות. "התלונות על שופטי בית המשפט לענייני משפחה", כותב הנציב, "מצביעות על מספר בעיות וקשיים שהם ייחודיים בטיבם, או בעוצמתם, לבית משפט זה. עם הקשיים האלה מתמודדים שופטי בתי המשפט לענייני משפחה מדי יום ביומו. בין הקשיים האלה יש למנות את אופיים המיוחד של הדיונים, היחסים הטעונים בין הצדדים והמורכבות הרגשית הכרוכה בחלק ניכר מהסכסוכים".

במהלך 2018 התקבלו 130 תלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה.

ניתנו החלטות ב- 152 תלונות – 18 תלונות, שהן 12% מכלל התלונות בהן ניתנה החלטה, נמצאו מוצדקות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
תלונות "מוצדקות"
כאשר הנציבים קובעים שהתלונה "מוצדקת." אז מה? שם השופט/ת לא מתפרסם ואיש איננו יודע על כך. במקרים קיצוניים יש בסמכות הנציב להעביר את התלונה שמצא כמוצדקת לועדה למינוי שופטים שתדון בעתידו של השופט/ת. אבל מה עם מקרים שאינם קיצוניים? השופט לא יישן בלילות הבאים, וייתכן שקידומו יתעכב. זהו? כל כך קשה לשכנע את הנציב כי התנהלותו של השופט היתה לקויה ואז זה מסתיים בלא כלום. "הצורך להגן על המערכת" נימוק המועלה ע"י הנציבים הנמנעים מציין שמות, למעשה פוגע בדימוי מערכת השיפוט בעיני הציבור שמצטיירת כמועדון חברים סגור בו החברים מגינים איש על רעהו. בספר במדבר בפרק ט"ז, קורח, בן דודו של משה קורא תיגר על מנהיגותו של משה רבינו. משה ענה לקורח ולעדתו, כי הוא התמנה ע"י הקב"ה. לעיני כל השבטים משה ניסה לשכנע את קורח לחזור בו ממרדו. אך לשווא. כדברי משה על הצפוי למורדים, האדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח, עדתו ואת משפחתם ורכושם. אם נציב תלונות הציבור על שופטים היה צריך לתאר את עבירות המרד של קורח ועדתו הוא בודאי היה כותב ש"אנשים בקרב העם הביעו אי שביעות רצון ממנהיגות משה. הם ננזפו עי הקב"ה..."
עו"ד  |  20.03.19