שקד, אל תסכני חיים

כנראה שהלחץ שבו מצויה בימים אלה שרת המשפטים איילת שקד גדול במיוחד. אחרת, קשה להבין את ההתקפה שלה על אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרדה ביום שלישי בערב, לאחר שבבוקר הם פרסמו קול קורא לציבור להעביר הערות והצעות להסדרת תחום הניהול והתחזוקה של בתים משותפים.

מדובר בצעד ראשוני ביותר, אך הוא כבר הספיק לשקד כדי לשחרר הצהרה לוחמנית, לפיה בכוונתה לעצור את התהליך: "במקום לבחון כפיית התקשרות עם חברת ניהול מפוקחת, בכוונת שקד לשחרר את התחום כליל ממעורבות ממשלתית".

איילת שקד | צילום: עמית שעל

מה שמדאיג בהודעה הזו אינה מערכת היחסים העכורה בין שקד לפקידים. מתח בין שר לדרג המקצועי הוא דבר שקרה לא פעם ועוד יקרה. מה שמדאיג הוא הבורות שמפגינה ההודעה הזו, מצד שקד, לגבי הנעשה כיום בתחום הבתים המשותפים - בורות שמגיעה עד כדי סיכון חיי הציבור.

בשנים האחרונות, עם התגברות הצורך לבנות לגובה, בעיקר באזורי הביקוש, צפה ועלתה תחזוקת רבי הקומות כסוגיה מרכזית בתחום הדיור. ועד בית, שאוסף צ'קים פעם בשנה ודואג לניקיון חדר המדרגות ולגינון, מתאים אולי לבניינים בני שלוש קומות מהסוג שנבנה כאן בשנות ה־50 וה־60, לא למגדלים בני 20 ו־30 קומות שהפכו לצורת הבנייה העיקרית בערי גוש דן המצטופף והולך. גם בערים “כפריות" יותר, כמו קריית אונו, או רעננה, נדיר למצוא רב קומות חדש שגובהו פחות משמונה קומות.

בניינים בגבהים כאלה דורשים מערכות תחזוקה שונות בתכלית - מערכות כיבוי אש, גנרטורים, משאבות מים ועוד. טיב התחזוקה שלהן עשוי לחרוץ חיים, בעיקר במקרה שריפה. המשמעות היא שתחזוקה ראויה של הבניין שבו אנו גרים, ממש כמו תחזוקה של הרכב בו אנו נוהגים, היא לא פריבילגיה - היא חובה. לשחרר את תחום הניהול הבתים ממעורבות ממשלתית זה הגיוני כמו לשחרר את רישוי הרכב ממעורבות ממשלתית.

העובדה שתחום תחזוקת המגדלים טרם הוסדר, ושכבר כיום בעשרות רבי קומות מזניחים הדיירים תחזוקה נאותה של הבניין, היא מחדל. על הפקידים, יחד עם הדרג הפוליטי, למהר ולדון כיצד ניתן להפעיל רגולציה יעילה על התחום, בדגש על מערכות מצילות חיים. למעשה, דיון כזה כבר היה צריך להתבצע כבר לפני כמה שנים. אלמלא היו מתחילים בכירי משרד המשפטים בתהליך, ניתן היה להאשים אותם ברשלנות מסכנת חייים. העובדה שההליך הקריטי הזה נגדע כעת על ידי שרת המשפטים, היא הפקרות שיש לקוות שלא תעלה בחיי אדם.