תביעות לשון הרע חשפו סכסוך שמסכן חיי אדם

ארגוני הסיוע בחירום מגן דוד אדום (מד"א) ואיחוד הצלה לישראל נתונים במאבק מר שגלש לתביעות לשון הרע הדדיות בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כתבי התביעה חושפים התנהלות קטנונית של הארגונים, שבמקרה אחד אף הביאה לעיכוב מתן סיוע חירום לפעוט שנחנק למוות.

מד”א, באמצעות עו”ד רן קדם מהרצוג פוקס נאמן, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת לשון הרע נגד איחוד הצלה על 2.6 מיליון שקל. איחוד הצלה הגיב, באמצעות עורכי הדין עמית חדד, נועה מילשטיין ויאיר לשם ממשרד חדד, רוט ושות’, בכתב הגנה ותביעה נגדית על 568 אלף שקל.

אמבולנס של מד"א | צילום: ניר שלהב/ תיעוד מבצעי מד"א

מד”א מאשים את איחוד הצלה ובכיריה ב"קמפיין הכפשה ברבים" וב"מסכת מתוזמרת של פרסומים כוזבים ומבישים" תחת כותרות כמו "סיבת המוות: המונופול של מד”א" או "המונופול של מד”א הורג". מנגד, איחוד הצלה מתגונן ב”אמת דיברתי” ו"הבעת דעה בתום לב". הארגון שיגר תביעה משלו שמתבססת על ראיון מ־2016 שבו רמז מנכ”ל מד”א אלי בין על שחיתות של איחוד הצלה. "יש פה עסק שמגלגל מיליונים, שיש בו אנשים שמרוויחים כסף", אמר אז בין.

אבל הסיפור האמיתי והמפחיד הוא מחלוקת מיותרת סביב השאלה איך אמורה להתנהל הזנקת סיוע למקום תאונה או אסון. נוהלי משרד הבריאות נתנו למד”א את המונופול על מוקד החירום הבלעדי 101, אבל במקביל הורה המשרד לשלב את כל הכוננים, כולל אנשי איחוד הצלה, באפליקציה שתסנכרן הגעה הכי מהירה למקום האירוע.

איחוד הצלה טוען כי נכון לדצמבר 2018, רק כ־25% מכונניה חוברו לאפליקציה. מי שלא מחובר, לא מופעל. לכתב ההגנה מצורפת קלטת שבה שומעים מתנדב נמצא בדרכו לפצוע קשה ומבקש פרטים ממוקדנית מד”א. "יש עכשיו בן אדם על הרצפה שרוע, יכול להיות שהוא מדמם והוא עומד למות, ואני בדרך אליו, ואת לא מביאה לי פרטים כי זה הנוהל החדש?", שואל המתנדב. והמוקדנית משיבה: "אתה צודק, אני מתנצלת". בכתב ההגנה של איחוד הצלה נכתב על ההקלטה: "לשמוע ולא להאמין. חובש מתנדב שמקדיש את זמנו ומרצו כדי לנסות ולהציל את חייו של אדם שנפגע בתאונה מתחנן לקבל מידע שעשוי להציל חיים, אך מוקדנית מד”א מסרבת... לסייע לו, בשל ‘נוהל חדש’ שאוסר עליה למסור לו מידע”.

סיפור שמדגים כיצד הסכסוך בין הארגונים עלול לעלות בחיי אדם הוא מותו של הפעוט יחיאל הרבסט מבליעת חול בגן ילדים בקריית גת באפריל 2017.

מימין: מנכ"ל מד"א, אלי בין, ונשיא איחוד הצלה, אלי ביר | צילום: עמית שעל, עמית שאבי

באיחוד הצלה טוענים כי "בשל התעקשותו (וגאוותו) של מד"א לא הוזנקה לאירוע ניידת טיפול נמרץ פרטית של חברת האמבולנסים הפרטית 'פתרונות חירום מתקדמים' ששהתה כשלוש־ארבע דקות נסיעה ממקום האירוע". ניידת טיפול נמרץ של מד"א הגיעה למקום שמונה דקות אחרי הקריאה. כלומר ארבע דקות אחרי שהניידת הפרטית היתה יכולה להגיע אילו הוזעקה. במד"א מספרים גרסה מעט שונה של האירועים. "האירוע התקבל במוקד איחוד הצלה, ולא במוקד מד"א, מה שגרם לאובדן זמן יקר", טענו במד”א. הגננת היתה זו שדיווחה למוקד איחוד הצלה 1221, שפעל באותה עת בניגוד להוראה שיפעל מוקד של מד"א בלבד.

הטענות שעולות מהתביעות מסגירות כישלון מתמשך בהנחלת תורת ההפעלה שמכפיפה את הקפצת הכוננים לשיקולים מקצועיים בלבד של זמן, מרחק והכשרה - ללא קשר להשתייכות הארגונית. הפוליטיקה הארגונית עדיין חזקה מכל, אפילו מחיי אדם שעלולים להתקפח בגלל שנמנע מכונן קרוב להחיש עזרה. הארגונים אמנם תובעים זה את זה על לשון הרע, אבל התביעה האמיתית היא למשרד הבריאות לעשות סדר בשערורייה הזו.

מד"א הוא ארגון ההתנדבות הלא ממשלתי הגדול בישראל, עם 2,200 עובדים ו־25 אלף מתנדבים. איחוד הצלה ישראל הוא הגדול מבין כ־20 ארגוני הצלה, בעיקר חרדיים. זו עמותה שמפעילה כ־5,000 כוננים מתנדבים בפריסה ארצית המוקפצים למתן מענה רפואי ראשוני.