אלייד והאצ'יסון יתמודדו על המתקן באשדוד

חברת מקורות מוכרת את מתקן התפלת המים הכושל שלה באשדוד. בשבוע שעבר הוציאה החברה לדרך מכרז למכירה שייערך בשני שלבים: ראשית, ייערך מיון של המתמודדים, ובשלב השני מתמודדים שיוכרזו ככשירים יגישו את הצעותיהם לוועדת המכרזים. מביניהם ייבחר הרוכש שאתו יתקיים משא ומתן בבלעדיות על הרכישה.

המתמודדים יידרשו להפקיד 15 אלף שקל לפני שיגישו הצעה לשלב המוקדם, כשאת הבירורים שיבקשו לעשות יידרשו לבצע מול היועץ החיצוני למקורות מהרן פרוזנפר, היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, בעבר. ההצעות הראשוניות יוגשו עד 13 ביוני.

כדי לפתות את המתמודדים מאפשרים מקורות ומשרד האוצר הקמה של תחנת כוח גדולה בשטח המתקן ומתקן סולארי להפקת חשמל על גגו. את המכרז מוביל יו"ר מקורות מרדכי מרדכי יחד עם המנכ"ל אלי כהן, החשב הכללי רוני חזקיהו ומנהל רשות החברות ינקי קוינט.

תמונת המתמודדים מתבהרת והיא כוללת שחקנים זרים כמו האצ'יסון שתתמודד לבד, זרים אחרים שיחברו לקרן אלייד של איציק סוארי, וחברת שפיר שבשליטת משפחת שפירא שתחבור לגוף זר אחר. מתמודדים נוספים הם קרנות נוי ותש"י, ורידיס שעברה לבעלות דלק רכב הבורסאית, שיכון ובינוי ואחרות. היקף המכירה, לאור מענק שינתן לתיקון המתקן, צפוי לעמוד על 500-300 מיליון שקל, ואולי אף יותר, כשתחנת הכוח שתופעל בגז טבעי אמורה להניב הכנסות נוספות לגוף שירכוש את המתקן. למתקן רישיון להפקת 100 מיליון מ"ק מים בשנה, אבל כמות זו תעלה ל־1.2 מיליון מ"ק מים בשנה.

ליקויים ומחלוקות

מתקן ההתפלה הוקם בהשקעה של 1.1 מיליארד שקל - כשבנק הפועלים העמיד מימון של מיליארד שקל להקמת המתקן יחד עם קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים וחברת כלל ביטוח. אולם הוא פועל חלקית בשל ליקויים מהותיים בבנייתו שהביאו למחיקה של 430 מיליון שקל משוויו. הכשלים בבנייה הביאו לכך שהקמת הפרויקט, שכושר ההתפלה המתוכנן שלו היה 100 מיליון מ"ק, התעכבה והמתקן והחל להתפיל מים רק בינואר 2016, כושר ההתפלה שלו היה והגיע לעתים עד 15% בלבד מהספקו, וצבר הפסדים של 35-30 מיליון שקל בשנה.

את ההיתר להקים את המתקן ביקשה וקיבלה מקורות לאור השליטה של חברת IDE (הנדסת התפלה) ושל עוד שתיים־שלוש חברות בתחום. מקימות המתקן, הקבלניות מנרב הישראלית וסדיט הספרדית, ביצעו טעויות שהביאו להספק חלקי של המתקן בהפעלתו וגורמים לו להיות הפסדי.

מתקן ההתפלה באשדוד | צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

בעקבות כשלון הפרויקט הגישה מקורות ייזום בנובמבר 2015 תביעה נגד מנרב וסדיט על סכום של 705 מיליון שקל בגין הליקויים, אי־השלמת עבודות ונזקים כתוצאה מהאיחור במסירת הפרויקט. מנרב וסדיט הגישו תביעה נגדית על סכום של 481 מיליון שקל בגין עבודות נוספות שביצעו ופיצויים על עיכובים שנגרמו באשמת מקורות ייזום. המחלוקת הסתיימה לאחרונה בפשרה: בסיומה נקבע כי מנרב וסדיט ישלמו 100 מיליון שקל כפיצוי על הכשלים שהיו בהקמת הפרויקט, ובנוסף יוותרו על סכום נוסף של 90 מיליון שקל, שחולט בגין ערבויות שניתנו למקורות ייזום. המדינה מצדה ויתרה על חוב של 250 מיליון שקל שחייבת לה מקורות, בשל הקנסות הכבדים על האיחור במסירת מתקן ההתפלה. האיחור במסירת המתקן גרם לכך שהיצע המים המותפלים במשק המים היה נמוך מההספק שנקבע ב־200 מיליון מ"ק בשנים 2015-2014.

מי ישלם על התיקון

עלות התיקון אמורה לעמוד, על פי דו"ח של IDE שנשכרה לבחון זאת, על יותר מ־250 מיליון שקל. לכך תועמד קופה של 190 מיליון שקל שיורכבו מהתשלום האחרון עבור הפרויקט, וכן סכום של 106 מיליון שקל שיעמידו מנרב וסדיט. הבנק המממן של הפרויקט, הפועלים, יעמיד קו אשראי נוסף של 70 מיליון שקל.

ניסיון קודם למכור את המתקן הופסק כאשר מנהל רשות החברות אז, אורי יוגב, עצר אותו בספטמבר 2017. אז ניהלה מקורות משא ומתן למכור את המתקן עם מנרב וסדיט תמורת עלויות התיקון וכ־100 מיליון שקל נוספים. ההפסקה באה לאחר שגופים שביקשו לרכוש את המתקן, ובראשם חברת ורידיס, דרשו לקיים הליך של מכרז תחרותי שמתקיים היום למעשה.